רק (לא) בישראל: הדור הבא

כל מבקר שמגיע לישראל, ומשלח ידו בהיי-טק, ממהר להפטיר משפט בנוסח "יש לכם מדינה עם טכנולוגיה מצוינת, אנשים מצוינים ומזג אוויר נוח". זו לא חוכמה. כל זאטוט שסיים את הגן יודע שארצנו המו(ת)קפת היא בית גידול לטכנולוגיות, או לפחות זה מה שאנחנו מספרים לו. אותו זאטוט יודע מגיל צעיר מה שהמבקר מבין רק בעת שהוא מגיע לכאן לראשונה: ישראל היא מדינה בירוקרטית, שלעיתים מייצרת יותר אבסורדים ממוצרים.

הסיפור שנגולל להלן ממחיש את העובדה שהוכרזה לעיל. לכאורה, זהו סיפור עם רצון טוב שנתקל בקיר של אטימות, אולם למעט גוף אחד, שעסוק כעת בדברים הרבה יותר חשובים, אין "אשמים" בסיפור הזה. יש רק תהליכים שנמשכים יותר מדי זמן, שמונעים ונמנעים על-ידי בעלי אינטרסים שונים.

אי שם באמצע שנות ה-90 ישבו אנשי אריקסון ופינטזו על עולם ללא חוטים. לא שאף אחד לא עשה את זה קודם, אולם אותם אריקסונים קמו ועשו מעשה: הם החלו לפתח תקן לתקשורת אלחוטית וקראו לו על שם מנהיג ויקינגי בשם אריק ששערו השחור הקנה לו את הכינוי Bluetooth. בערך ב-1998 החל "הייפ" הבלוטות' - הוקמה "קבוצת אינטרסים" שמאגדת כיום יותר מ-2,000 חברות העוסקות בתחום, בהם גם נציגים מהחברות הגדולות בעולם האלקטרוניקה, התקשורת והמחשבים, הפרוטוקול צבר תאוצה ותחת כל נייר ואתר אינטרנט רענן קיבלנו תיאורים של "העתיד האלחוטי" - האוזניה תדבר עם הטלפון, שידבר עם ה-PDA, שידבר עם המחשב, שידבר עם המדפסת, שתדבר עם החותנת.

אלא שמשהו קרה בדרך - ההסברים המלומדים מספרים שהפריסה הראשונית של תחומי הפרוטוקולים גרמה לעיכוב, שהסתיים בעת שגובש תקן אחיד. במקביל, אותן הבטחות שלפיהן כל רכיב שכזה יעלה כ-5 דולר התבדו, כיוון שהבלוטות' נתקל בחוקי הכלכלה הפשוטים, ביקוש והיצע. כל עוד יצור הרכיבים היה מינימלי, מחירם היה מקסימלי.

הבלוטות' מתאושש ((גם הבירוקרטיה)

בשנתיים האחרונות שבה האופטימיות לשרור במעונות הבלוטות', וביחד עם פרוטוקולי ה-Wireless Lan, נראה ששוב אנו צועדים לקראת אותו עתיד שנדחה במעט. אלא שכאן נכנסת הבירוקרטיה לתמונה.

כידוע, כל רכיב תקשורת המיובא לישראל זקוק לאישורו של משרד התקשורת. האישור (שמגיע לאחר בדיקה) נדרש בכדי למנוע מצבים שבהם תקנים "חופפים" בתחומי התדרים שבהם הם עושים שימוש, המכשיר מוגדר כמזיק לבריאות, או מסיבות אחרות.

נכון להיום, אסור לייבא לישראל מכשירים שבהם משולבת טכנולוגיית בלוטות'. אסור גם למכור אותם. למעשה, כל מכשיר שכזה שיעבור את מסלול המכס ויתגלה, יוחרם. את אייל רשף, סמנכ"ל שיווק בסטארט-אפ תדליס, זה כבר הפסיק להצחיק. "משרד התקשורת מונע את שיחרור התדרים שבהם הבלוטות' עושה שימוש, דהיינו בין 2,400 ל-2,483.5 מגה-הרץ, ולכן קיימת גם ההגבלה לגבי יבוא אותם מכשירים."

ההגבלה הזו מטרידה לא רק את רשף, אלא גם כמעט את כל החברות בישראל שעיסוקן בבלוטות'. במדינתנו הצפופה יש לא פחות מ-30 חברות מוכרות העוסקות בתחום הרשתות האלחוטיות, דהיינו בלוטות' ו-802.11 לסוגיו השונים. גם שלוחות מקומיות של חברות ענק, כמו מוטורולה וטקסס אינסטרומנטס מפתחות בישראל את הפתרונות לרשתות אלו. חלקן מפתחות את השבבים עצמם, חלקן מפתחות את מערכות ההפעלה ואחרות מפתחות אפליקציות מותאמות לטכנולוגיה. אמנם, לכל החברות מרכזים גם מחוץ למדינה, וכשהן נדרשות לבצע ניסויי שטח, פתוחה בפניהן הדלת אל הסניף החו"לי או גם תחת כנפיהם של השותפים העסקיים, שממילא משמשים כאתרי בטא לניסויים אלו. אולם סביר להניח שהיתה נגרמת להן טרחה מועטה יותר באם יכלו לבצע את אותם ניסויים בתוך תחומי הקו הירוק. "האמת היא שזה לא נורא כמו שזה נשמע, מבחינת תהליך הפיתוח", מודה נציג חברה העוסקת בתחום, "אף אחד לא יודע מה אני עושה בתוך המעבדה פנימה, ונראה לי שגם לא אכפת להם. הבעיה מתחילה ברגע שאני מתחיל לחשוב על למכור לשוק הישראלי".

הבעיה החמורה יותר מתייחסת דווקא אלינו, הצרכנים הסופיים. אריקסון, נוקיה, מוטורולה ואחרות הציגו בשנה האחרונה טלפונים סלולריים שבהם משולבת הטכנולוגיה. מפעילות הסלולר הישראליות, כמו גם המשווקים המקומיים של הטלפונים עצמם, צפויים להציג חלק מהמכשירים הללו כבר במחצית השנה הבאה. כל עוד התדרים אינם משוחררים, יבוא של טלפונים אלו והשימוש בהם, אסור.

"הבחור עם הבלוטות' - לעצור בצד!"

לאיירה קאהן יש שני כובעים, ולכן גם שתי נקודות השקפה על הנושא. לצערו, שתי נקודות ההשקפה הללו זהות. קאהן הוא יו"ר הפורום לאינטרנט נייד (IMIF), קבוצה המאגדת נציגים מחברות סלולר, תקשורת וסטארט-אפ ישראליות, ששמה לה למטרה לקדם את עניינו של האינטרנט הנייד בישראל. קאהן הוא גם מנהל הפיתוח העסקי והמוצרים של יורוקום, יבואנית נוקיה בישראל.

"נוצר פה מצב מטורף", הוא אומר, "הרי אם אני אביא טלפון שכזה לישראל, אני מיד יכול להפעיל אותו ברשת GSM המקומית והוא יעבוד. מישהו יעצור אותי ברחוב ויחרים לי את המכשיר?". התסריט שקאהן מצייר, מסתבר, איננו דמיוני לחלוטין. נציגים של חברות הפועלות בתחום הבלוטות' מספרים שהגרביים שבמזוודה שמגיעה מחו"ל תפוחות לא רק בגלל הצמר, אלא כיוון שבהם, הס פן תעיר, שוכן לו טלפון עם בלוטות' זעיר. "זה מצב מגוחך", אומר גורם באחת החברות המפתחות מערכות בלוטות' לצרכן הסופי. "אני אמור להתחיל פיילוט עם שני לקוחות בישראל, אבל כל עוד אין אישור ממשרד התקשורת לתדרים הללו, אני תקוע". מי שחשב שהבעיה נמצאת רק בענף הסלולר, שיתעורר - גם תוספות למכשירי כף יד (PDA) מדוגמתם של הפאלם וה-IPAQ, התומכים בבלוטות', אסורים לשימוש בישראל. מצבו של הבלוטות' נחשב מזהיר, לעומת חלק מטכנולוגיות ה-802.11, שצפויות שלא לקבל אישור להפצה בישראל בעתיד הנראה לעין.

אז למה בכל זאת לא משחרר משרד התקשורת את התדרים הרלוונטים? פניה למשרד התקשורת העלתה את התגובה הרשמית "העניין בטיפול". שלא למיקרופון היו מוכנים גורמים במשרד להביע אופטימיות זהירה לגבי האצת התהליך, אבל ציינו שהעניין לא תקוע דווקא אצלם, אלא אצל מישהו אחר, ומילאו פיהם מים.

בירור קצר העלה שה"אשמים" במצב הם כוחות הביטחון. הללו עושים שימוש, שאותו לא ניתן כמובן לחשוף, באותו תחום תדרים, ומתקשים לוותר עליו במהירות. כשנכנסים להיבטים הטכניים של הנושא, מתחוור שמאחורי ההתעקשות לא עומדת סיבה טכנית שנשמעת הגיונית.

לבלוטות' יש מספר "גירסאות" או Classes. הגירסה הראשונה מאפשרת פעילות בטווחים של עד מאה מטרים, ונחשבת לזוללת יחסית של אספקת כח. שתי הגירסאות האחרות צנועות ממנה, הן בטווחים (מטרים ספורים עד עשרות מטרים) והן בצריכת החשמל. ככל הנראה בצה"ל מתנגדים לשימוש משותף בתדרים כיוון שלטענתם יפגעו המכשירים העושים שימוש בתדרים הללו בפרוטוקול בלוטות' בפעילות שמבצע צה"ל באותם תדרים. גורם הבקי בפרטים הטכניים של התחום טוען שהתירוץ הזה אינו מחזיק מים. "מבחינת ההשפעה שיש לשידור של בלוטות' על אותם שידורים של הצבא, זה כמו להגיד שאופניים על הקרקע יכולים להפריע למטוס ג'מבו באוויר. אין שום הגיון טכני בטיעון שלהם. זאת נראית לי התעקשות בירוקרטית מיותרת."

קופון מפה, קופון משם. בשביל מה יש שלטים?

מסתבר שיש תזוזה, אבל לא משמעותית מספיק. רשף, המשמש גם כאחראי על פעילות ארגון הבלוטות' הישראלי, שפועל בשיתוף פעולה עם ה-IMIF, מספר שהמגעים הראשונים עם נציגי משרד התקשורת נוהלו כבר בחודש יולי האחרון, ואל קאהן ואליו הצטרפו אלכס ויסמן, יו"ר ועדת הרגולציה של הפורום וסמנכ"ל בחברת הייעוץ ארתור אנדרסן, ופליקס אשד, יו"ר פורום ה-Bluetooth הישראלי. "המצב הזה שמתרחש כאן התקיים גם בצרפת, אבל שם הצבא והגוף האחראי על תדרי התקשורת הגיעו לפשרה, והתדרים שוחררו", אומר רשף. "רק בישראל, מלזיה וספרד יש עדיין מצב שבו התדרים חסומים ברובם. הגענו איתם לפגישה כדי להבהיר עד כמה העניין דחוף, אבל עם כל הרצון הטוב, לא קיבלנו תחושה שהם מכירים את הנושא לעומק. סיפקנו להם מידע ואפילו הוצאנו הודעה משותפת לעיתונות."

בעקבות המפגש בין הצדדים חלק מאותם תדרים נפתח לשימוש, אולם, כפי שמסבירים אלו העוסקים בתחום, לשימוש סביר בטכנולוגיה יש צורך בפתיחת כל התדרים.

בינתיים, הקורא הממוצע היה שואל את עצמו מדוע חברות הסלולר אינן מפעילות מכבש לחצים על משרד התקשורת, במטרה לפתור את העניין במהירות, שהרי כל עוד אין אישור, הן מנועות מלייבא מכשירים חדשים התומכים בטכנולוגיה.

החברות הסלולריות לא ששו לשתף פעולה עמנו בנושא זה, כשכבר שאלנו. בכיר באחת מהן, שביקש שלא להחשף, הודה שיתכן ולחברות עצמן, באופן מוזר, אין אינטרס של ממש להאיץ את ההגעה לפיתרון בנושא. "תאר לעצמך מצב שבו אני שולח ללקוח שלי קופון לסלולר, כהודעת SMS, שמגיעה אליו תודות לשירותים מבוססי מקום שאני מפעיל או כתוצאה משירות אחר שהוא נרשם אליו. כל עוד הוא מקבל את הקופון בדרך הזו, אני מקבל הכנסות. ברגע שהוא יקבל את זה כשהוא נכנס לחנות, כתוצאה מהמפגש של המכשיר שלו, שמצויד בבלוטות', עם הקופסה בחנות, שמצויידת גם היא בבלוטות', אני מאבד מקור הכנסה. זה אולי נשמע קטנוני, אבל כל עוד יש לנו אפיק הכנסה כזה, למה לוותר עליו?".

אותו בכיר מודה שבסופו של דבר, גם החברות הסלולריות יתעוררו וייאבקו לשחרר את התדרים בכדי לייבא מכשירים. את בו אנדרסון, מנכ"ל אריקסון ישראל, הטיעון שהוצג להלן די מצחיק. "אני לא צריך בלוטות' כדי לקבל הודעות על מבצעים בחנות - בשביל זה יש שלטים על הקירות. החברות הסלולריות עדיין מחזיקות בכח לשלוח הודעות, או קופונים, במקרה הזה, שמטרתם להביא אותך לחנות ולא דווקא לשרת אותך כשאתה שם. גם אם הטיעון הזה היה נכון, זו הכנסה כל-כך מזערית שאני לא חושב שמפעיל סלולרי בכלל היה מתייחס אליה."

אנדרסון מאמין שככל שיתקרב הזמן שבו המכשירים אכן יתחילו לטפטף לשוק הישראלי, וייתקלו בבירוקרטיה, החברות הסלולריות תצטרפנה לחזית המאבק. ארי ראוך, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס ישראל, שרכשה בעבר את באטרפלי ומפתחת פתרונות בלוטות', לא מתרגש. "כן, כצרכן רגיל די מפריע לי שאני לא אוכל לקנות בארץ טלפון כזה, אבל אני יכול להביא אותו מחו"ל. צריך להבין שמבחינת החברות שמייצרות את התשתית, ולא דווקא מוכרות לצרכן הישראלי, התעשייה תעקוף בסופו של דבר את הרגולציה הזו - פעמיים בשנה, ובקרוב הקצב הזה יעלה, מתקיים מפגש של ארגון ה-Bluetooth העולמי בשם UnplugFest. באירוע הזה מחליפים דעות ורעיונות, וגם בוחנים שיתופי פעולה של העוסקים בתחום, וכמובן מציגים לראווה כל אחד את מרכולתו. אחד הכינוסים האחרונים היה אמור להערך בסין, אבל בגלל שהרשויות המקומיות דרשו להעביר את כל המכשירים בדיקה מתישה, הארגון ויתר והעביר את זה להונג-קונג. מבחינתם, היכן שיש פחות בעיות רגולטוריות, שם הם נמצאים."

gilad-n@globes.co.il