אינווסטק: הבינלאומי, דיסקונט והמזרחי הרוויחו מעסקת כאל, לאומי הפסיד

"המרוויח הגדול של עיסקת כאל הוא הבנק הבינלאומי , שנפטר מחברת אלפא קארד, אשר הקיזה מדו"חותיו הפסדים כבדים. בנוסף לעצירת ההפסדים, קיבל הבינלאומי 87 מיליון שקל תמורת התשתית התפעולית של ויזה אלפא. במקביל, הוא רכש 20% מחברה מבוססת ורווחית - ויזה כאל, לפי שווי חברה הנמוך בכ-50% מהשווי לפיו רכש דיסקונט את המניות מבנק לאומי . זאת, לאחר הפחתת התמורה (45 מיליון שקל) שקיבל, תמורת 200 אלף לקוחות אלפא שעברו לכאל", כך אומר אנליסט הבנקאות של בנק אינווסטק, קובי פינקלשטיין.

המרוויח השני, אליבא דפינקלשטיין, הוא בנק דיסקונט, שרכש את השליטה בכאל מבלי לשלם פרמיית שליטה, ואחר-כך השלים את מכירת רוב מניות ההון לגופים אחרים, במחיר זהה למחיר ששילם לבנק לאומי - כך שנותרו בידיו רק 16% מה-65% שרכש.

צירוף הבינלאומי לשליטה בכאל, הגדיל את כמות מחזיקי הכרטיסים ב-200 אלף - ובכך הבטיח שלכאל עדיין תהיה המסה הקריטית הדרושה כדי להישאר ריווחית. צעד נוסף שהוביל את דיסקונט להרוויח מכל העניין, הוא התאמה מהירה של הוצאות כאל להיקף הפעילות המצומצם, בעקבות נטישת לקוחות לאומי.

לדברי פינקלשטיין, במקרה שדיסקונט היה מוכר את אחזקותיו בכאל ללאומי ונכנס להשקעה באלפא, ייתכן שהיה שוקע בבוץ הטובעני של אלפא, יחד עם הבינלאומי.

המרוויח השלישי בסדרת המרוויחים של אנליסט אינווסטק הוא בנק המזרחי , שנהנה מהדינמיקה התחרותית שנוצרה בעקבות עיסקת ויזה כאל. לאחר שהחליט שלא לרכוש מניות באף אחת מחברות כרטיסי האשראי, הפך מזרחי לבנק המנפיק המחוזר ביותר על-ידי חברות כרטיסי האשראי, והצליח לשפר את מעמדו מולן ולהגדיל משמעותית את עמלת המנפיק שהוא מקבל.

העלייה בשיעור עמלת המנפיק, סייעה למזרחי להגדיל את הכנסותיו מתחום כרטיסי האשראי ב-26% בשנת 2000, ל-34 מיליון שקל - שיעור הגידול הגבוה ביותר במערכת הבנקאות.

המפסיד הגדול, לדברי פינקלשטיין, הוא בנק לאומי. "כעת ברור, שהנחת הבסיס של לאומי, כי ויזה כאל ללא לקוחות לאומי לא תוכל להיות חברה ריווחית, היתה שגויה. מנגד, חברת כרטיסי האשראי החדשה שנאלץ לאומי להקים מכבידה על דו"ח הרווח וההפסד של לאומי, שנאלץ לרשום בגינה הפסדים של 39 מיליון שקל בשנת 2000, וצפוי לרשום הפסד כפול מזה בשנת 2001.

"בנוסף למימון ההפסדים השוטפים של לאומיקארד, לאומי נאלץ לבצע השקעות כבדות - בכללן רכישת התשתית התפעולית מאלפא תמורת 132 מיליון שקל, שאינן נכללות בדו"חות הרווח וההפסד, אך יחזרו בצורת הוצאות פחת בשנים הבאות, ויכבידו על תוצאות הבנק בעתיד. בטווח הקצר ברור שתוצאות בנק לאומי נפגעו מעיסקת כאל".

פינקלשטיין מסייג את הדברים, בפרספקטיבת הבדיקה: "ברור שבדיקת ההשפעה של עיסקת כאל על בנק לאומי על-פי תקופה של שנתיים מיום העיסקה, איננה ממצה. עסק חדש מטבעו מצריך השקעות גדולות בשנים הראשונות לפעילותו, וכך גם לאומי קארד. ניתן להעריך, בסבירות גבוהה מאוד, שלאומי קארד תהיה ריווחית בטווח הארוך, ולכן בדיקה ממצה צריכה להיעשות בפרספקטיבה ארוכת-טווח - לפחות חמש שנים מיום עיסקת המכירה של כאל".