מומחה: שאיבה מאקוויפר החוף הצפוני אינה אפשרית בשנתיים הקרובות

כך קובע ד"ר יוסף בר-יוסף, מקבוצת אן.אר.די פיתוח משאבי טבע, בתגובה להוראת ראש הממשלה, אריאל שרון, להגביר את השאיבה מאקוויפר החוף, בהמשך להמלצת נציב המים לשעבר, מאיר בן- מאיר.

המלצת שרון באה בעקבות דרישת נציב המים, שמעון טל, בספטמבר 2001, לצמצם את הקצאת המים השפירים לחקלאות ב-2002 ב-73%. בדיון במשרד ראש הממשלה, בתגובה לדרישה זו, החליט שרון שלא לקצץ בכמות המים הניתנת לחקלאים, שעמדה ב-2001 על 500 מיליון מ"ק בשנה (לאחר קיצוץ עמוק), בנימוק שלא ייתן יד להרס החקלאות. במקום קיצוץ נוסף, הורה שרון על הגברת השאיבה מאקוויפר החוף ב-150 מיליון מ"ק לשנה במשך שלוש שנים.

לדעת בר-יוסף, "לאקוויפר החוף תכונות הידראוליות נחותות, תולכה נמוכה וזרימה קטנה, שמשמעותם קשיי ניצול, ולכן יש צורך במספר גדול של קידוחים. חמור מכך, איכות המים נתונה בסכנת המלחה וזיהום, שיש לקחתם בחשבון".

במאמר שפרסם בירחון מים, הנדסת מים, טוען בר-יוסף, שבגוף המים שברצועת החוף בין השרון הדרומי לבין קיסריה ובנימינה, מצויים כ-500 מיליון מ"ק מים. לדעתו, השאלה העומדות על הפרק אינה כמות המים, אלא המשמעויות הטכניות, הידרולוגיות, כלכליות ובעיקר מידת הזמינות המיידית של המים בלוח הזמנים הקריטי של משבר המים הנוכחי.

לדבריו, הניסיון במספר קידוחים שנעשו במקום, בעיקר בעמק חפר, מלמדים שרוב הקידוחים הם במצב טכני גרוע, הצנרת פגומה וחול חדר למים. מכאן שהגברת השאיבה בקידוחים אינה אפשרית מבחינה טכנית. המסקנה היא, שלצורך הפקת 150 מיליון מ"ק מים, כפי שמציע שרון, ידרשו לפחות 375 קידוחים, וזאת בהנחה שכל הקידוחים מוצלחים.

באשר לזמינות המים, גם כאן מצביע בר-יוסף על שורה של בעיות. זמן הכנת קידוח הוא כששה שבועות, לכן, כדי לשאוב את מי האקוויפר, יהיה צורך לפחות בשלוש שנות קדיחה של 10 מכונות שאיבה העובדות במקביל. לדבריו, "מאחר ובתנאי מדינת ישראל והשוק העולמי קשה להניח שניתן יהיה להטיס עשרות מכונות וצוותים זרים לביצוע קידוחים, הרי שלוח הזמנים מתרחק לשנים רבות בעתיד".

בר-יוסף מדגיש, שגם איכות המים בקידוחים אינה כפי שמבטיח בן-מאיר. לדבריו, מפות המליחות של השירות ההידרולוגי אמנם אינן מצביעות על מוקדי המלחה במזרח איזור החוף הצפוני, אך קידוחים שנעשו באיזור מצביעים על כך שבשכבות החול העליונות מליחות המים גבוהה מאוד.

לדעתו, קיים חשש ששאיבה אינטנסיבית באיזור תגרום לחלחול גוף המים המלוחים העליון אל גוף המים השפירים התחתון. מים מליחים נוספים נמצאו במהלך חפירות ניקוז במקום, ויש חשש שגם הם יחלחלו לתוך גוף המים.

סכנה נוספת עליה מצביע בר-יוסף היא זיהום מאגרי קולחים. לדבריו, האיזור המזרחי של עמק חפר, שהוא חקלאי ברובו, מתאפיין במספר גדול של מאגרי קולחים הממוקמים על הקרקע החרסיתית העבה שמעל האקוויפר. לדעתו, יש לקחת בחשבון את הסיכון של חלחול שפכים לאקוויפר כתוצאה מהפרת שיווי המשקל ההידראולי הקיים כיום. הסכנה, לדעתו, נובעת מכך שאם ישאב האקוויפר - יחדרו אליו מי קולחים.

בר-יוסף אינו שולל לחלוטין את רעיון שאיבת המים מהמאגר, אך הוא ממליץ לשלבו בתוכניות הפיתוח של משק המים לטווח הבינוני והארוך, ולטפל בו בזהירות רבה ובהדרגה.