"במהלך 2000 ו-2001 הונחו ברחבי הארץ כ-100 ק"מ צינורות ביוב וצינורות מים
בשיטת "נו דיג", שהם כ-20% מכלל עבודות החלפת הצנרת בארץ'", כך אמר יואב גולן,
מבעלי חברת דורי-גולן, במהלך יום עיון שערכה החברה, בו הוצגה שיטת הנחת צינורות
ללא חפירה. גולן מעריך, שעם הפרטת משקי המים, יותר רשויות ישקיעו בהחלפת הצנרת
הישנה.
שיטת "נו דיג" מאפשרת לשפץ צנרת מים וצנרת ביוב קיימת מבלי לבצע חפירות ומבלי
לשבש את מהלך החיים התקין בעיר. לתוך הצינור הקיים, שבדרך כלל סיים את חייו,
מחדירים שרוול בלחץ מים גבוה, הנצמד לדופן הצינור הפנימית ואוטם אותו לחלוטין
מפני דליפות. כאשר רוצים להגדיל את קוטר הצינור, מחדירים את השרוול החדש, ומנפצים
את הצינור הקיים.
השיטה פותחה באנגליה בשנות ה-70', הגיעה לארץ לפני כ-15 שנה, אך רק בשנה האחרונה
הפכה לפופולרית. להערכת יואב גולן, הסיבה לכך היא שמרנותם של מקבלי ההחלטות,
בעיקר ברשויות המקומיות, שאינם מאמינים שניתן להחליף צינור מבלי להשבית את
החיים בעיר.
להערכת גולן, מצב הצנרת במקומות רבים בארץ גרוע מאוד. צנרת זו, העשויה בטון,
חרס או אסבסט, הוטמנה בקרקע בשנות ה-50' וה-60', או אפילו קודם לכן, בתקופת
המנדט. רוב הצינורות סובלים משברים ומחדירת שורשים, והתוצאה מכך היא חלחול
ביוב לתוך הקרקע, ומשם למי התהום.
תהליך החלפת הצנרת מתחיל בבדיקה שמתבצעת באמצעות מצלמות, המותקנות על רובוטים
הנוסעים לאורך הצנרת ומקליטים את מצבה. פענוח הסרט מצביע על המקומות שבהן קיימת
תקלה. השרוול המוחדר לצינור עשוי לבד המוספג בפוליאסטר אפוקסי או בפוליאתלין.
הצינור החדש מוחדר לתוך הצינור הישן באמצעות לחץ מים, המצמיד את הצינור החדש
לישן, ובמקביל נדחף השרוול קדימה בשיטת הגרב המתהפכת. במהלך 2001 בוצעו ברחבי
הארץ מספר פרויקטים, בהם הושחלו צינורת בקוטר שבין 6 צול (15 ס"מ) ועד 32 צול
(80 ס"מ). בראשית ינואר 2001 הונח בדרך חברון, י-ם, צינור שאורכו 230 מ'. לדברי
גולן, העבודה בוצעה במשך 20 שעות, מבלי להפריע למהלך התנועה הרגיל ברחוב. לדבריו,
בשיטה הקונבנציונלית עבודה כזו היתה אורכת לפחות שבועיים, כאשר היה צורך להשבית
לחלוטין את התנועה במקום. ברעננה הוחל היום (א') בהטמנת צינור באורך 3.5 ק"מ,
באמצעות השחלה של מקטעים באורך של 400 מ'. גם כאן עיקר ההתרחשות היא סביב פתח
הביוב בלבד.
גולן: "באחד המקרים התבקש תיקון של גומיות אטימה, במהלכו נכנסו העובדים לתוך
הצינור, שאורכו 14 ק"מ, ותיקנו אותו מבפנים. צינור זה עבר בתוך שמורת טבע ובתוך
חלקות חקלאיות, ומזמיני העבודה ביקשו שלא לפגוע בשטח עד כמה שאפשר. מתחת לירקון
אותרה דליפה של קו מים, בגללה הלכו לאיבוד בכל שנה כחצי מיליון מ"ק מים שפירים.
גם כאן אותרה התקלה, והמתקנים נכנסו לתוך הצינור, שהוטמן בעומק 8 מ' מתחת לנחל
הירקון, וביצעו את התיקון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.