חברת מקורות מכסה את 13 מאגרי המים השפירים שבאחריותה ביריעות פלסטיק, למניעת כניסת מזהמים. עד סוף השנה שחלפה כוסו כבר תשעה מאגרים והיתר יכוסו עד סוף שנה זו. שטחי הכיסוי נעים בין 8,000 מ"ר למאגר הקטן ביותר ועד 49 אלף מ"ר למאגר הגדול.
החודש מתבצע כיסוי מאגר צאלים ואחריו יכוסו מאגר תקומה ומאגרי אשקלון ודימונה. עלות כיסוי המאגרים - כ-30 מיליון שקל.
כיסוי מאגרי המים נעשה בעקבות ההחלטה על הקמת מתקן סינון מרכזי באתר אשכול, שנועד לסנן את מי הכנרת. מקורות פירסמה את המכרז ומועד הגשת ההצעות נקבע לחודש מארס. כיסוי המאגרים משתלב עם הקמת מתקן הסינון, שכן המים המסוננים עוברים אל המאגרים, והכיסוי נועד לשמור על איכותם.
שיטת הכיסוי היא על ידי הנחת יריעת פלסטיק אשר צפה על פני המים. היריעה מעוגנת לדפנות המאגר ומתאימה עצמה לשינויי המפלס במאגר, באופן שהיריעה צמודה למים בכל שלב. בדרך זו, הכיסוי מונע כניסת אוויר, אור שמש ומזהמים שונים.
היריעות משולבות במערכות עזר: פתחי כניסה, פתחי דיגום, נשמי אוויר, מערכת מצופים ומשקולות לצורך מתיחת היריעה ולניקוז מי הגשם, מערכת לשאיבת מי גשם, מערכת לניפוח היריעה במצב של מאגר ריק ועוד.
המכון לחקר ימים ואגמים מסר, כי בימים האחרונים התגלתה בכנרת פריחה חריגה בעוצמתה של אצות כחוליות רעילות. לדברי אנשי המעבדה לחקר הכנרת שבמכון לחקר הימים, לתופעה החריגה עלולות להיות השפעות מזיקות על המערכת האקולוגית ועל איכות המים, אך היא צופה, כי בריכוז הרעלנים במים אין סכנה מיידית לצרכני המים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.