חזית הסירוב לקובה מתפוררת

"מדיניותנו בקובה נכשלה", אומר חבר הקונגרס הרפובליקאי, ג'ף פלייק, "אחרי 40 שנים לא השגנו כמעט דבר. עלינו לנסות משהו חדש". עמיתו הדמוקרטי ויליאם דלהאנט בדעה דומה: "הרי זה אבסורד שלאמריקאים מותר לנסוע לאיראן או לצפון קוריאה, אבל לא לקובה".

מתנגדי החרם המסורתיים בקונגרס הצטרפו עכשיו לקבוצה של נציגים ממדינות של ארה"ב, בהן פעילה שדולה חקלאית חזקה. לפי מחקר שהוגש על ידי הקבוצה הזו, החקלאים האמריקאיים יוכלו לעשות בקובה עסקים במיליארד דולר. גם ראשי המיגזר העיסקי בארה"ב מגבירים את הלחץ למען מסחר חופשי באי הסוכר. "החרם הוא שריד מהמלחמה הקרה", אומר ג'ון הווארד מלשכת המסחר בוושינגטון.

במידה מסויימת הגמיש המימשל כבר את הקו הנוקשה מול קובה. למשל, משנת 2000 מותר כבר לספק לקובה מזון בתנאי שהעיסקאות לא ימומנו על ידי מוסדות ציבוריים או פרטים. אחרי שסופת הוריקן החריבה בסתיו שעבר חלקים נרחבים באי, קנתה ממשלת קובה בארה"ב מוצרים חקלאיים ב-70 מיליון דולר - מבצע ראשון מסוגו.

אבל, הבית הלבן נמנע מצעדים נוספים. "לא נזרוק חגורת הצלה למשטר דיקטטורי ורצחני מושחת", הדגיש אוטו רייך, מנהל מחלקת אמריקה הלטינית במשרד החוץ. קובנים גולים במיאמי אוהבים לשמוע הכרזות תקיפות כאלה. שני מיליונים קולות של בוחרים מהקהילה הלטינית היו עד עכשיו בנק בטוח לכל מועמד רפובליקאי לנשיאות במדינת פלורידה החשובה. הקובנים הגולים עשו מאמצים להיפטר מפידל קסטרו משנת 1959. "לא ייתכן שבאמצע המלחמה נגד הטרור נהיה שותפים לעסקים עם דיקטטורה טרוריסטית", הצהיר ציר הקונגרס הרפובליקאי, לינקולן דיאז-בלארט.

מתנגדי החרם לא מתרשמים עוד מהכרזות תקיפות כאלה. הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר רוצה להיענות עוד השנה להזמנה של פידל קסטרו ולנסוע לקובה. לדעתו של קרטר, הרחבת המסחר וביקורים בלתי מוגבלים של אזרחי ארה"ב, יכולים להדגים יותר מכל דבר אחר את היתרונות של משטר חברתי חופשי. המימשל בוושינגטון רמז שהוא בעד ביקורו של קרטר, אם הוא ידרוש מקסטרו שמירה על זכויות האדם. "אני לא מצפה לברכת הדרך, אלא להסכמה בשתיקה", השיב הנשיא לשעבר בנימה מאופקת.