אגרה אבודה

ובתי המשפט - נעתרים בדרך כלל. בשל לב רחום ובשל הרצון לעודד את הצדדים להגיע לפשרה, שתייתר את הדיון המשפטי. ההמצאות שהומצאו לעקיפת הוראות התקנות ראויות לרשימה נפרדת ורחבה יותר.

במקרה הנדון, הגישו הצדדים תביעות הדדיות, שנקבעו לדיון במאוחד. בתיק המאוחד התקיימו מספר קדמי משפט, שבמסגרתם נטענו טענות מקדמיות שונות, לרבות טענות ביחס למינוי מומחה מקצועי וביחס למתן חוות דעת מטעמו. המומחה נחקר על חוות דעתו. לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שהוגש לבית המשפט בלוויית בקשה לפטור מהמחצית השנייה של האגרה ולהחזר המחצית הראשונה.

היועץ המשפטי לממשלה, שהתבקש ליתן את תגובתו, הביע התנגדות לבקשה, מהטעם שהתקיים דיון ונחקרו מומחים, ולפי תקנה 8(ג') לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 אין הם זכאים להחזר אגרה. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת היועץ ועל כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הבקשה נדחתה.

תקנה 8(ג')(2) לתקנות האגרות פוטרת מתשלום המחצית השניה של האגרה אם ההליך בוטל, נמחק, נדחה או הסתיים בפשרה לפני תחילת הדיון. "דיון" מוגדר בתקנות כ"שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט דיון בישיבת קדם משפט ראשונה".

נמצא איפוא, ששמיעת ראיות בעל פה ושמיעת טענות ללא הבאת ראיות מהוות בגדר "דיון", שלאחריו אין משיבים אגרה (להוציא מקרה שבו הליכים אלה מנוהלים במסגרתה של ישיבת קדם משפט ראשונה).

(רע"א 118/02 ש. גוזלן בע"מ ואח' נ. היוהמ"ש ואח', החלטה מיום 22.5.02. השופט אלעזר ריבלין. בשם המבקשים עו"ד רפי וינברגר, בשם המשיבים עו"ד עדיאל חשין)