איזה מסכן אבי קושניר, ואיזה מסכנים אנשי קשת. כבר כמה חודשים שהם עובדים על תוכנית תיירות פנים בהנחיית הראשון, והנה, באה לה טלעד ומרימה שנייה לפניהם תוכנית עם מוני מושונוב, בעלת קונפסט כמעט זהה.
נכון שהתוכנית של מושונוב אמורה לעסוק בחורשות ובשמורות של ישראל, והתוכנית של קושניר באתרי תיירות, אבל בסופו של דבר, אין הבדל מהותי בין שני הדברים. קושניר מטייל בכל מיני מקומות שזכורים לנו מהטיולים השנתיים, ועושה לנו איתם היכרות מחודשת? מושונוב עושה את אותו הדבר.
קושניר נפגש בדרך עם כל מיני אנשים צבעוניים, שומע סיפורים פיקנטיים, ושר שירים? גם מושונוב. קושניר מספר בדיחות שלפעמים עובדות, ולרוב לא? אותו דבר אצל מוני. פלגיאט? ממש לא. טכנית, לא יכולה להיות פה העתקה, אבל איכשהו לצופה יש הרגשה, שפעמיים בשבוע הוא רואה אותה תוכנית. זאת כנראה הסיבה, שקשת החליטה לשדר אתמול רק את הפרק הפותח של "מדריך קושניר", ולהמתין עם האפיזודות הבאות כמה שבועות, עד שהחבר הטוב מ"זהו-זה" יחזור הביתה מטיוליו ביערות קק"ל.
כך או כך, אם לשפוט לפי התוכנית הראשונה, מדובר במשבצת חמודה להפליא, המתאימה כמו זו של מושונוב (בסדר, בסדר. פעם אחרונה שאנחנו משווים) גם לפעוטי הבית.
ניכר שמעבר לתרומתה לגילוי שכיות חמדה נסתרות בארצנו, היא עושה למרקע הישראלי טוב מעוד סיבה: תוכניות כמו זו של קושניר וכמו זו של אתם-יודעים-מי יוצרות פה בועות קטנות של נורמליות. על רקע השנה הנוכחית, מדובר כמובן בנורמליות מופרכת למדי. ועדיין, נעים לשבת ולבהות בהן בלי לחשוב יותר מדי.
התוכנית של קושניר עשויה באופן מהוקצע, זורמת בקלילות, וגם המנחה עצמו - שיש כאלה שאינם סובלים את נוכחותו הטלוויזיונית - עושה כמיטב יכולתו למתן את המאניירות הידועות שלו, ופשוט לשרת את הנושא שהוא מציג. נכון, זו תוכנית שאפשר לחיות בלעדיה, אבל נשאלת השאלה למה בעצם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
