פרופ' בר-ניב ומלחמתו במעתיקים

זה הסיפור: העבודה, בנושא "היבטים משפטיים באינטרנט", הוגשה במסגרת סמינריון של בר-ניב. הסטודנט קיבל בתחילה ציון 79. זמן קצר לאחר מכן האשימו בר-ניב כאילו כלל בעבודה קטעים מועתקים ממקורות שונים, ודרש להעמידו לדין בפני ועדת המשמעת.

הסטודנט טען בפני הוועדה, כי הגיש בטעות את הטיוטה האחרונה של העבודה ולא את העבודה הסופית. לגבי חלק מהקטעים, לטענתו, הוא הביא ראיות לכך ששיטת עבודתו היתה בדרך של העתקת מקור משפטי לטיוטות שהכין לעבודה, ולאחר מכן עיבודו, תוך ציון המקור וניתוח עצמאי. הוא אף הציג את העבודה אותה התכוון להגיש.

הממונה על המשמעת החליט לזכותו. לאחר הדיון המשמעתי, טוען הסטודנט, הוא ביקש להוסיף לעבודה קטע נוסף שיכלול התייחסות לשני מאמרים חדשים שפורסמו בינתיים, אך נאמר לו להגיש את העבודה בנוסח הסופי, כפי שהגיש לוועדת המשמעת.

כעבור כשלושה חודשים, טוען הסטודנט, התברר כי בר-ניב לא השלים עם החלטת ועדת המשמעת שזיכתה אותו. הוא החליט להגיש נגדו פעם נוספת תלונה בגין העתקת קטעים, הפעם אחרים, שהתייחסה לאותה עבודה. הסטודנט טוען, כי כבר נשפט בידי ועדת המשמעת, על אותה אשמה, וזוכה, ולכן אין להעמידו לדין שוב.

המרכז הבינתחומי מיוצג בידי עו"ד דורי קלגסבלד. לטענת קלגסבלד, בעקבות זיכויו של הסטודנט, והקביעה כי העבודה הראשונה אינה העבודה שהיתה צריכה להיבדק, הגיש הסטודנט את העבודה השניה. בר-ניב בדק אותה, ואז התגלה כי גם חלקים נרחבים מעבודה זו מועתקים ומקור ההעתקה הוא מצגת במסגרת קורס "משפט האינטרנט", שניתן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב.

המרכז טען, כי מדובר בהעתקה ישירה של המצגת, וכי לא נעשתה בגוף העבודה כל עבודת עריכה מהותית שלה.

בדיון המשמעתי הראשון, טוען קלגסבלד, נקבע כי יש להתעלם מהמימצאים שעלו בבדיקת העבודה הראשונה ולכן ניתנה לסטודנט הזדמנות נוספת להגיש לבר ניב עבודה אחרת, נפרדת. ברור היה כי עבודה זו אמורה להיבדק במלואה, במנותק מכל בדיקה שנעשתה בעבר בקשר לעבודה הראשונה. אין ספק, הוא טוען, כי מדובר בשתי הגשות שונות ונפרדות, שאירעו בזמנים שונים.

עוד טען קלגסבלד, כי לאחר שזוכה הסטודנט וניתנה לו הזדמנות לתקן את דרכיו, הוא שב והגיש עבודה שנראית על פניה כהעתקה בוטה. משהתגלתה ההעתקה, במקום לנסות ולנקות את שמו בהליך המשמעתי, הוא בחר לפנות לבית המשפט בבקשה הנשענת על טענה משפטית מופרכת, תוך הטחת האשמות חסרות שחר במרכז, בדיקן, ואפילו בממונה על המשמעת.

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודה זפט, דחה את הבקשה לצו מניעה, מה שגילגל את העניין לפתחו של בית המשפט העליון.