התנאים לעיכוב מימוש מקרקעין בעקבות פסק דין

הלכה ידועה היא, כי מי שבידו פסק דין מבית המשפט מוסמך, זכאי באופן מיידי לקבל את הפירות שפסק הדין מעניק לו. יש ופסק הדין הינו להשבת הנכס, יש ופסק הדין לפינוי מקרקעין ויש ופסק הדין הינו לתשלום סכום כספי. במרוצת השנים התפתחה פסיקה ענפה לגבי התנאים בהם ניתן לעכב ביצוע של פסק דין עד למתן פסק דין בערעור. הסיבה היא, כי אם הערעור יתקבל, פירוש העניין כי למעשה כל מה שנעשה בעקבות פסק הדין שבוטל, מבוטל בעצמו. מזה נובע, כי על הזוכה הקודם להחזיר מצב לקדמותו ולהחזיר כספים שקיבל בעקבות זכייתו בבית המשפט בשעתו.

אך לא פעם מלאכת החזרת המצב לקדמותו הינה בלתי אפשרית. לדוגמא, בעלים שזוכה לפנות מישהו מהמקרקעין ובעקבות פינוי זה מוכר את המקרקעין, לא יוכל להשיב למפונה את המקרקעין אם לימים המפונה יזכה בערעורו. בשל כך, בפסק דין של פינוי מקרקעין, בדרך כלל, בתי המשפט נוטים לעכב ביצוע פסק דין לפינוי, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות.

להבדיל מפסק דין פינוי, בפסק דין כספי ההלכה היא, כי אין לעכב עיכוב פסק דין כספי אלא במקרים מיוחדים. נשאלת השאלה, מה קורה במצב משולב, קרי, פסק דין כספי שכאמור לעיל אין לעכב את ביצועו, אך הדרך לגביית הכסף הינה במימוש נכסי מקרקעין של המפסיד? שאלה זו נידונה לאחרונה בבית המשפט העליון בפני השופטת איילה פרוקצ'יה, בעניין ע.א 7221/01 י.ג רובינשטיין ייצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ.

בעניין רובינשטיין הנ"ל, המבקשת, כבעלים של מקרקעין בירושלים, עשתה עסקת קומבינציה עם המשיבה. לפי עסקת הקומבינציה, המבקשת היתה אמורה לקבל דירות וסכומי כסף בעד ביצוע העיסקה עם המשיבה. דא עקא, לאחר ההסכם התברר, כי המקרקעין הופקעו עוד בשנת 1970 ואי לכך המבקשת כלל אינה הבעלים שיכולה לעשות עיסקה מעין זו. המשיבה תבעה מהמבקשת ביטול העיסקה וכן סך של 500 אלף דולר בגין פיצוי מוסכם. בית המשפט המחוזי נענה לתביעת המשיבה.

עוד במהלך הדין בבית המשפט המחוזי, בית המשפט הטיל עיקול על נכסי מקרקעין של המבקשת, והמשיבה דרשה לממש את המקרקעין הללו לביצוע פסק הדין. המבקשת עתרה לעיכוב ביצוע. השופטת פרוקצ'יה, אשר דנה בבקשה, דחתה את בקשת העיכוב בקובעה, כי המבקשת לא הוכיחה קיום נסיבות המצדיקות עיכוב ביצוע פסק הדין.

השופטת פרוקצ'יה קבעה, כי כל מטרת עיקול מקרקעין הינה לשמש בבוא העת בטוחה לגביית חוב, ועל כן עיכוב מימוש מקרקעין מעוקלים עומד בסתירה לתכלית העיקול שהוטל לפני כן.

כמו כן קבעה השופטת פרוקצ'יה: "הלכה פסוקה קבעה כי אף שעיכוב ביצוע פסק דין כספי בשל קושי הכרוך במימוש הבטוחות הינו אפשרי, הדבר לעולם יהווה חריג שבחריג ומותנה בשלושה תנאים מצטברים. שלושה תנאים אלו הינם: ראשית, קיומה של תשתית עובדתית מוצקה, אמינה ומספקת באשר לאופיים, טיבם ועוצמתם של הנזקים העלולים להיגרם לחייב ממימוש הנכסים ולעדר יכולתו לפרוע את החוב בלא לממשם".

בעניין זה השופטת פרוקצ'יה קובעת, כי, לדוגמא, מכירת בית מגורים של חייב או כשמכירת המקרקעין המעוקלים מביאה להתמוטטות של החייב, ניתן לעכב את הביצוע.

שנית, "סיכויי הצלחה בערעור טובים"; שלישית, "כי אין בעיכוב המימוש משום פגיעה של ממש בזוכה ובמיוחד בסיכוי כי הבטוחה תשמור על ערכה ותמשיך לשמש בטוחה טובה לחוב כמקודם".

כלומר, יש מצבים בהם אי מכירת מקרקעין עכשיו, פירושו כי יימכרו בעתיד במחיר נמוך יותר בשל תנודות בשוק הנדל"ן ויהיה חסר בידי הזוכה ממימוש המקרקעין.

השופטת פרוקצ'יה דוחה את הטענה בדבר השוואת ההלכה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי, לעיכוב ביצוע פסק דין כספי שמימושו על דרך מימוש מקרקעין. לפי פסק דין זה על החייב להראות כי מאזן הנזקים והנוחות נוטה בבירור לטובתו.

פסק דין זה מתווה את התנאים לעיכוב פסק דין כספי וחשיבותו בכך, שלעיתים מאוד קרובות מימוש של פסק דין כספי כרוך רק במימוש של מקרקעין מעוקלים, כי אלו הנכסים שקשה להעביר בהם בעלות במהירות, להבדיל מחשבונות בנק, שניתן לרוקנם תוך דקות ספורות.

עניין חשוב המועלה בפסק הדין של השופטת פרוקצ'יה כשיקול אפשרי לעיכוב, הינו "החשיבות המיוחדת" של המקרקעין לחייב ועד כמה יש בכסף כדי לפצות חשיבות "רגשית" זו. השופטת פרוקצ'יה לא דחתה על הסף קיומו של שיקול כזה אך קבעה, כי בנסיבות העניין המבקשת לא הצביעה על חשיבות מיוחדת.

יחד עם זאת, המעיין בפסק הדין יוכל להבין, כי התוצאה אליה הגיעה השופטת פרוקצ'יה מבוססת, בין היתר, על מסקנה שהגיעה אליה בקובעה: "אשר לסיכויי הערעור, ניתן לומר כי אין המדובר בהליך שסיכויו להצליח טובים. נימוקי הערעור מופנים בעיקר כנגד ממצאים שכעובדה שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי". וכידוע, בית משפט של הערעור, בדרך כלל לא מתערב בשיקולי מהימנות ועובדות.

מכאן אולי ניתן להסיק, כי המפתח לעיכוב או אי עיכוב הינו במידת הסיכויים להצלחת הערעור כפי שעולה מהערעור עצמו, ויתר התנאים הם "הזרז" לכאן ולכאן.

הכותב מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה וממ"י.