מי עדיין לא כיתת רגליו לשכונת הארגזים בת"א, על מנת לנסות לפתור את אחת הבעיות הקשות בכרך הגדול. הפרשה היא מיקרו-קוסמוס של המדינה כולה: אלה שיש להם, אלה שאין להם ואלה שרוצים להרוויח על חשבון כולם. השאלה היא, מי ממלא איזה תפקיד.
חברי ועדת הפנים של הכנסת ביקרו לאחרונה בשכונה. הם טענו, כי יש למצוא פתרון אנושי לבעיה, והעבירו ביקורת נוקבת על התנהלות הגופים המעורבים בפרשה. גם היזם, ישעיהו חכשורי, מתח ביקורת חריפה על גופי התכנון השונים שהדירו רגליהם מאחד הפרויקטים החשובים במדינה, כדבריו. בעיריית ת"א טוענים מנגד, כי חברי הכנסת עושים לעצמם עבודה קלה בניתוח פשטני של המצב.
החלטת בית המשפט המחוזי הנחיתה מכה ניצחת על תושבי השכונה בדרום ת"א, שביקשו לבטל את ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לחברות שזכו במכרז.
עו"ד שוקי קליינמן שייצג את הנתבעים אמר, כי ההחלטה חשובה, מאחר שבית המשפט סתם את הגולל על הבטחות השווא שנותנים עורכי דין שונים לתושבי שכונת הארגזים. לדבריו, שוב הוכח, כי ההליכה ל"נביאי שקר" אינה משתלמת והעותרים ייאלצו לשלם את מחיר תמימותם.
על-פי ההסכם, 85 המשפחות שהגיעו להסדר עם היזמים יקבלו דירה בשווי 200 אלף דולר בפרויקט החדש, ובנוסף יקבלו במזומן 50 אלף דולר ושכ"ד של 500 דולר לחודש עד כניסתם לדירה.
לדברי עו"ד עובדיה גולסטני מעמותת מתיישבי שכונת הארגזים, שלא היתה צד לעתירה, המהלך היה צפוי, והוא עלול לפגוע בהמשך מאבקם של תושבי השכונה. לדבריו, הוויכוח במקרה זה הוא עמוק הרבה יותר מאשר כמה אלפי דולרים יותר או פחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.