ארט בדרך לאיזון כספי - אחרי שעברו מזיהוי כתב יד לזיהוי קול

טכנולוגיית ה-smARTspeak XG של ארט מבצעת זיהוי קולי המבוסס על הברות ומאפשרת למשתמש לחייג לשמות הנמצאים בספר הטלפונים שלו, ללא לחיצות מקשים מיותרות. כל שעל המשתמש לעשות הוא לומר: "התקשר לדניאל כהן למשרד", והמכשיר יחייג ישירות למספר המבוקש, וכל זאת ללא אימון מקדים של המערכת. פתרונות הנמצאים בשימוש כיום, הן כשירות של הרשת הסלולרית והן כתכונה המוטמעת במכשירים עצמם, דורשים הקלטה של קול המשתמש מראש, כשהוא משייך את אותה הקלטה למספר טלפון מסויים. מכיוון שמנוע הזיהוי בו נעשה שימוש במוצר החדש אינו תלוי דובר, הוא יזהה את ההוראות הניתנות לו ע"י כל משתמש במכשיר, ויאפשר שימוש של מספר משתמשים במוצר.

ערן אהרונסון, נשיא החברה, טוען שהיא המובילה בעולם בתחומיה, ושאין עוד חברה שיכולה להראות מוצרים עובדים בתחום זיהוי הקול, בשלבים מתקדמים שכאלה, ללא תלות בדובר וללא צורך באימון. התחום השני בו עוסקת ארט הוא זיהוי כתב יד, שהוא תחום העיסוק המקורי של החברה. המוצר האחרון בתחום זה, Simply Write, מאפשר לכתוב ישירות על מסכים קטנים ויושק מסחרית ברבעון הראשון של 2003. החידוש הגדול הוא שמדובר בכתיבה "רגילה" ולא בשיטות כתיבה יחודייות לפלטפורמה מסויימת, כמו ה"גראפיטי" של פאלם, כאשר האות נכתבת בתנועה אחת, ללא הרמת העט. המוצר תומך ב-30 שפות, כולל בעברית.

המודל העסקי של ארט הוא מכירה בשיטת ה-OEM, הן ליצרניות מכשירי הטלפון הסלולריים ומחשבי כף היד והן לחברות המייצרות רכיבים לטלפונים סלולריים, הכוללות חברות שבבים, מערכות הפעלה ופרוטוקולים. "אנחנו דואגים שהמערכות שלנו יהיו מוטמעות כמוצרים של ספקיות הרכיבים", אומר אהרונסון.

המטרה הסופית של ארט היא להגיע לרמת המודעות שיצרה טג'יק (שנרכשה על ידי AOL), והדרך שבה מפיצה האחרונה את תוכנת ה-T9 שלה. כיום, אין כמעט טלפון בעולם שאינו מכיל את תכונת ה-T9 של טג'יק, המאפשרת הקלדת טקסט "חכמה" באמצעות קלידי הטלפון, כאשר התוכנה מנחשת לאיזו מלה התכוון המשורר. להבדיל מארט, טג'יק הצליחה להטמיע את התוכנה שלה תוך שימוש בשמה המקורי ולא כמוצר נלווה לרכיבים אחרים.

לארט יש הסכמים עם פנסוניק, מיצ'ובישי, סמסונג, אייסר, קוונטה, הוטל, מקסון, GVC, אינטנטק וקומפל. כשאהרונסון נשאל כיצד מקווה החברה להשאיר את חותמה, בעוד שמם של מוטורולה, נוקיה, אריקסון וסימנס נפקד מרשימת לקוחותיה, הוא טוען שלחברה יש אכן הסכמים עם ה"גדולים", אך היא אינה מורשית לדווח אודותם, וה"אשמה" תלויה באותן חברות.

"סיפור ה-T9 הוא מקרה יוצא דופן שבו הצליחו להחדיר את שם המוצר. אני לא מתבייש ברשימת הלקוחות שלנו - ברמה השנייה הודענו על הסכמים עם מרבית החברות, ויש לנו את השוק הטייוואני והקוריאני, שמייצרים טלפונים עבור החברות הגדולות".

ארט איננה חברה צעירה - היא הוקמה ב-1990, והייעוד המקורי שלה דיבר על פיתוח מנגנון לזיהוי כתב יד למחשבי כף יד, אולם עם קריסת ה"ניוטון" של אפל, והשימוש של יצרניות מחשבי כף היד האחרות במנגנון זיהוי קנייני, נראה היה שהשוק נעלם והחברה החליטה להיכנס לתחום זיהוי הקול. בין הגופי שהשקיעו בעבר בחברה נמנים המברכט אנד קווסט, קרן אתנה (קרן הון הסיכון הראשונה בישראל), אינוונטק, יורופאנד, לאומי ושות' ודאנבר טכנולוגיות.

מייסדי החברה הם מאיר בורשטיין, המשמש כיו"ר, גבי אילן, ששימש כמנכ"ל החברה עד להבאתו של אהרונסון, ושמואל איציק. אילן ואיציק עזבו את החברה לפני כשנה. בדירקטוריון החברה יושבים שני שמות בולטים: האחד, ד"ר לארי רובינר, היה במשך שנים רבות סגן נשיא ב-T&AT, שניהל את מעבדות בל והתמחה בתחום זיהוי הקול. רובינר נחשב לאחד המדענים המובילים בתחום.

השני הוא רן מוקדי, ישראלי החי בלונדון, שהקים חברה שפיתחה דפדפנים "זעירים" לטלפונים סלולריים ומחשבי כף יד, ומכר אותה למיקרוסופט. לאחר מימוש העסקה הוא ניהל את חטיבת הטלפונים הסלולריים של מיקרוסופט.

אחד מההסכמים שעליהם חתמה ארט לאחרונה הוא עם חברה ישראלית אחרת, פון אור, המפתחת, משווקת ומייצרת מערכת מיקרופון אופטי, המשלב טכנולוגיה של השתקת רעשי רקע ומאפשר פעולתם של יישומים מבוססי זיהוי קולי, בזכות איכות קול נקיה מרעשים. לפון אור, שגייסה יותר מ-35 מיליון דולר, שותפות אסטרטגיות עם חברות כדוגמת מוטורולה, שמתכוונת לשלב את המיקרופונים של פון-אור במערכות טלמטיקס לרכב. השילוב בין המיקרופון האופטי של פון-אור ומערכת זיהוי הקול של ארט כבר נבחן, ולטענת החברות הציג שיעורי זיהוי האופטי קול מעולים בתנאי נסיעה שונים.

"גלובס": אתם קיימים כבר 12 שנה ועדיין לא מאוזנים. יש לכם בכלל זכות קיום?

אהרונסון: "נהיה מאוזנים כבר השנה, ברבעונים השלישי או הרביעי. ברבעון הזה יצאו לשוק מעל למיליון טלפונים עם הטכנולוגיה של ארט. ברבעון הבא המספר יהיה יותר מכפול".

efil@globes.co.il