תיק האשראי של הבנק למסחר מוערך בהיקף של 300 מיליון שקל. איכותו של התיק מלכתחילה, ללא קשר למעילה, לא היתה מן המעולות שבנמצא. קיימים חובות רבים קשי גבייה, וחייבים רבים מנסים לנצל את קריסת הבנק כדי להתחמק מתשלום חובותיהם. כך נאמר בדו"ח המנהלים המיוחדים של הבנק, עו"ד אורי ברגמן ורו"ח יהודה ברלב.
במסגרת איסוף כספי הבנק, ניתנו הוראות לבית ההשקעות מנורה-גאון לממש את תיק ההשקעה (נוסטרו) של הבנק. מימוש התיק, המורכב ברובו ממלוות מדינת ישראל, חייב להיעשות לדברי המנהלים תוך נקיטת מישנה זהירות, בשים לב להיקפים הגדולים יחסית של המלוות האמורים, מול מחזורי המסחר בבורסה.
עוד אומרים ברגמן וברלב, כי יישום ערבות בנק ישראל - דהיינו השבת כספי לקוחות הבנקים הזכאים לכך - כורך בחובו בדיקתם של 1,250 חשבונות. בכך מסבירים המנהלים את העיכוב בהשבת הכספים, שהביא כבר להפגנות מצד הלקוחות.
להערכת ברגמן וברלב, עד סוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר יבוצעו תשלומים בגין התחייבות הבנק כלפי כמה עשרות לקוחות, ובהיקף כולל של 20 מיליון שקל.
לאור החשש, שייתכן שחלק מלקוחות הבנק היו מעורבים בדרך זו או אחרת במעשי המעילה, פונים ברגמן וברלב למשטרה בכל עת שנדרשות פעולות הכרוכות בשחרור כספים, בטחונות וכל פעולה בלתי הפיכה אחרת, אשר אפשר ויהיה בה זיכוי בלתי הפיך של מי שהיה מעורב במישרין או בעקיפין במעילה.
לדברי ברגמן וברלב, עובדי הבנק לא היו מוכנים לשתף פעולה אפילו בדברים פשוטים, כגון החזרת רכבי הבנק שברשותם, ואינם מוכנים ליטול חלק בהחייאת הבנק והבאתו למצב של ניהול עסקים, במובן המצומצם המתחייב מהפסקת פעילותו והיותו בהליכי פירוק.
בשל כך, הם נאלצו - עד למועד בו עלה בידם להביא חלק מעובדי הבנק לשוב לעבודתם - להיעזר בשירותי כוח אדם חיצוניים, עם כל הסירבול וחוסר היעילות הכרוכים בכך.
ועדת החריגים, המטפלת בלקוחות שמצבם קשה במיוחד, קיימה עד היום שבע ישיבות בהן נדון עניינם של כ-100 לקוחות. הוועדה אישרה לתשלום 1.2 מיליון שקל, ועד כה שולמו בפועל מיליון שקל. כמו כן שוחררו ל-80 לקוחות ניירות ערך בשווי עשרות מיליוני שקלים.
בנק לאומי, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי, סירבו באופן גורף לסלק צ'קים שהוצגו על-ידי הבנק למסחר במסגרת הסליקה הבינבנקאית. הנסיונות להביא להתערבות בנק ישראל לא צלחו, ורק איומו של ברגמן לנקוט בהליכים משפטיים, החלו לאומי והבינלאומי לקבל צ'קים. בנק המזרחי עומד בסירובו.
עוד נאמר בדו"ח, כי ברגמן וברלב קיבלו מספר פניות לרכישת מושב הבנק בבורסה. פניות אלו נבדקות עתה, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט המסחרי, ולאחר מכן ינוהל מו"מ עם הגורמים המתעניינים. עוד נמסר, כי כל רכבי הבנק שהיו ברשות העובדים כבר הוחזרו, ואף הועמדו לאחרונה למכירה.
לדברי ברגמן וברלב, בימים אלה נבחן ההיבט המשפטי של דרישת מס הכנסה, להמציא לו בדחיפות את רשימת לקוחות הבנק שהמדינה, באמצעות בנק ישראל, מבקשת לפצות. זאת, לשם הטלת עיקול על הכספים של אותם נישומים החייבים כספים למס הכנסה.
ברגמן וברלב הגיעו למסקנה חד-משמעית, לפיה לא ניתן יהיה להפעיל את הבנק כעסק חי ואין מנוס מלהוציא צו לפירוקו. בשלב הפירוק הקבוע, הם סבורים, יהיה צורך לשים את הדגש על המשך השבת כספי הלקוחות, גביית האשראי, הגשת תביעות בגין הנזקים שנגרמו לבנק נגד הגורמים האחראים למעילה ולחברת הביטוח, ולבסוף - מימוש נכסי הבנק. (פש"ר 1398/02).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.