סוד גלוי הוא, כי רשויות מקומיות רבות נמצאות על סף פשיטת רגל. גביית הארנונה
בירידה כפועל יוצא מהמצב הכלכלי העגום של הנישומים, הבנקים מסרבים להגדיל את
נפח האשראי ונושאים תפילה לבורא עולם שלא ייאלצו לבצע הפרשה לחובות אבודים,
והספקים מסרבים לתת אשראי כי הם חוששים לממונם.
בצוק העתים, נותר לרשויות מקומיות רבות מוצא אחרון - להכביד את נטל הארנונה
על הנישומים. דא עקא, שחוק ההסדרים אוסר לעשות זאת אלא אם שר הפנים ושר האוצר
מאשרים את ההכבדה. ידם של השרים קפוצה, משום שמעשה האישור כפוף לביקורת הסבירות
של בית המשפט, ואולי משום שקופת הממשלה קרובה יותר לליבם ולכיסם.
שיטת חמשת השלבים: בשלב הראשון מחוקקים נבחרי הציבור תעריפי ארנונה מוגדלים
באופן ניכר. לא תמיד נראית הגדלת התעריף בעין בלתי מזוינת. ניתן לשנות את גבול
אזור עתיר ארנונה לתוך אזור דל ארנונה. בדרך זו מתעשרים לפתע בעלי הנכסים באיזור
ה"עני", ותעריף הארנונה שלהם מרקיע לשחקים. ניתן לבטל סיווג של בניינים ישנים
במחי קולמוס, ולהשוות את התעריף המוטל עליהם לבניינים חדשים ומודרניים. ניתן
לשנות ולצמצם את הגדרת השימוש כך, שהוא יתאים רק לנישומים בודדים, בעוד שמרבית
הנישומים נתפסים לפתע ברשת שימוש יקר בהרבה.
בשלב השני (לא כל הרשויות המקומיות נוהגות כך), מביאים את השינוי לאישור שר
הפנים ושר האוצר. נניח שהשרים מאשרים רק את מחצית מהתעריפים החדשים - שיטת
מצליח עובדת.
בשלב השלישי גובים את הארנונה, ומשלמים יותר משכורות ליותר עובדים - תהליך
חיובי של הקטנת האבטלה בימים קשים אלה, ושקט באופוזיציה.
בשלב הרביעי מוגשת תובענה ייצוגית נגד חוקיות התעריף וסבירותו. העומס המוטל
על בתי המשפט מבטיח אריכות ימים לפרקליטים המטפלים בעתירה, ובערעור שיוגש ללא
ספק לבית המשפט העליון.
בשלב החמישי יש בחירות, ואז נבחר ראש עירייה חדש - וזו כבר הבעיה שלו.
ראוי לציין, כי מרבית הרשויות המקומיות אינן מכירות את השיטה וממילא אינן פועלות
על-פיה. ראשי אותן רשויות מקומיות אינם תמימים. הם מאמינים שנבחרו על מנת לשרת
את הציבור ולא את משרתי הציבור. בסדום הזו נותרו עדיין צדיקים.
הכותבים הם מחברי הספר ארנונה עירונית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
