צריף בן-צבי בקיבוץ בית קשת ישומר וייפתח לקהל

הצריף המוזנח, שחלקיו הועברו לקיבוץ מירושלים, ישוקם בעלות של 600 אלף שקל וישמש כמרכז חינוכי ואתר זכרון לנשיא השני ולמשפחתו

צריף בן-צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל, בכניסה לקיבוץ בית קשת, עומד לעבור שיפוץ ושימור מלא, ולשמש כאתר חינוכי. הצריף עומד בסמוך לאולפני רדיו 'קול רגע', אשר יחד עם המשק מעוניין להפכו למקום פעיל ולכיתה למפגשים. המקום יופעל וישומר במשותף על ידי הקיבוץ והרדיו. קהל היעד העיקרי הם התלמידים המגיעים היום לסיור באולפנים, והקהל המגיע לסיורים בסביבה.

הצריף הקיים היום אינו הצריף המקורי ששימש את משפחת בן-צבי. אחרי נפילתו של עלי, בנם של יצחק ורחל ינאית בן-צבי, ואחרי שיצחק בן-צבי נבחר לנשיא, ב-1953, פורק הצריף ממקומו והועבר בחלקיו לקיבוץ בית קשת, ליד נצרת עילית, בו חי ונפל עלי. הצריף הועבר לבית קשת על ידי משפחת בן-צבי, על מנת שישמש כמקום לפעילות של הקבוצה ולזכרו של בנם.

ביוזמה ובדחיפה של המועצה לשימור אתרים, נוצרה שותפות עם רדיו 'קול רגע', מועצה איזורית גליל תחתון, המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי הממשלות וקיבוץ בית קשת. העבודות לשיקום הצריף אמורות להתחיל כבר בתחילת חודש אוקטובר, כאשר העלות הכללית המשוערת לפרויקט היא 600 אלף שקל. מסגרת התקציב הראשונית המאפשרת את התחלת העבודה גויסה על-ידי האפוטרופוס הכללי על נכסי נפקדים.

רקע היסטורי: קיבוץ בית קשת עלה על אדמתו בשנת 1944. חבריו היו מגרעין של בוגרי ביה"ס 'כדורי', שהתגייסו לפלמ"ח. חברי הגרעין בחרו בהתיישבות, ולא בשרות הצבאי, כמרכז חייהם. הקיבוץ עלה כקבוצה שיתופית על קרקעות שקיבל ממקורות שונים, והתבסס על חקלאות. עוד לפני מלחמת השחרור היה הקיבוץ נתון להתקפות, וחבריו השתתפו בהתקפות על יישובים ערבים סמוכים. באפריל 1948, בהתקפה על היישוב, נפלו שבעה מהבולטים והמרכזיים בחברים, ביניהם עלי בן-צבי, שהיה מרכז המשק. אחרי המלחמה הקימו במשק ספריה לזכר הנופלים. משפחות הנופלים נפגשות עד היום על קברם ביום הזיכרון לחללי צה"ל.

מצבו של הצריף כיום: 'חדרו של עלי' שימש באופן חלקי לחובבי רדיו. החדר מוזנח מאוד. יש בו רהיטים וספרים הנראים כאילו הם מימי עלי, ואינם כנראה מהצריף המקורי. שאר הצריף משמש כמחסן. מחוץ לצריף ישנה רחבה מרוצפת, והוא מוקף עצים. הגישה לצריף נוחה, וישנה חניה בשפע. הצריף דורש שיפור ושיקום של כל החוץ והפנים.

הצריף, ששטחו 50 מ"ר, עשוי מחלקי הצריף ששימש את משפחת בן-צבי בשכונת רחביה בירושלים. גם הצריף ה'מקורי' נבנה מחלקי צריפים שנרכשו מהצבא הבריטי. כיוון שהצריף אינו מקורי, נתונה לו בעיקר משמעות סמלית, שהרי גם אחרי שנבחר המשיך הנשיא לגור ב'צריף', כלומר בבית שחזותו כצריף, המשמש היום כאולם הרצאות של יד בן-צבי. בעצם העובדה שהמשפחה בחרה להעביר את הצריף לבית קשת, נראה שהצריף נבחר לסמל את עלי ולהיות אתר הזיכרון שלו.

הביקור בצריף המשוקם: המבקרים ילמדו על עלי בן-צבי, חייו ומותו, חיי השבעה שנהרגו יחד איתו, וחיי החלוצים בקבוצה; ילמדו על חיי משפחת בן-צבי בצריף, כדוגמא לחיי פעילים פוליטיים מהעלייה השנייה בתקופה של טרם קום המדינה.

בעיקרו יכלול הביקור צפייה בסרט, ביקור בחדר הזיכרון ושיחה או פעילות אחרת. החדר יקח חלק במופע, ויהיה אלמנט מפתיע בתוך האירוע כולו. ניתן יהיה לקיים דיון קבוצתי, כשברקע חדר הזיכרון. הצריף ישמש גם כאולם התכנסות והקרנה כללי לקבוצות.

הצריף יעוצב כצריף מימי קום המדינה, לפי מידע שיאסף מתמונות, וגימוריו יהיו דומים לתקופה. בצידו האחד יהיה 'חדר זיכרון', שיחזור משוער של חדר המשפחה בצריף המקורי. בחדר זה היו שולחן האוכל ו'הסלון' - שתי ספות שהיו בפינת החדר, ספרים, מנורה עומדת ומספר תמונות. השולחן העגול במרכז החדר שימש מרכז לחיי הבית, וכל מה שקרה בבית, החל בפגישות פוליטיות וכלה בפגישות משפחתיות, ארע סביבו. החדר יראה כאילו זה עתה יצאו ממנו יושביו.