למה באמת שילון התפטר

התפטרותו של דן שילון אתמול (ב') מרשת היתה כתובה על הקיר מזה זמן רב. המאבקים בתוך מועצת המנהלים, בייחוד בינו לבין ארנון מוזס, מבעלי "ידיעות אחרונות", היו בבחינת סוד גלוי בענף. היתה זו מלחמה אמוציונלית של שני אנשים מוכשרים מאוד, כוחניים מאוד, שהתקשו למצוא דרך לעבוד אחד לצד השני.

"נוני מוזס לא אהב לראות לידו מישהו כל-כך חזק. דן בעט באימפריה, והאימפריה בעטה בו", אמרו היום בענף. גם המאבק התמידי של שילון בביקורת על תוכניות רשת הפך עבור למוקד של המאבק האישי של נוני מוזס בו. "ראיית העולם של שילון היא דרך מסך של אינטרסים, וכך הוא מפרש את הביקורות והכתבות בעיתונים", אמרו.

אחד משיאי המאבק נתגלע לאחרונה עם פרישתו של דיוויד פדרמן, בעלי עלית לשעבר, מדירקטוריון רשת, לאחר ששטראוס רכשה את השליטה בעלית, וההכרח שנכפה על שטראוס למכור %5 מניות ברשת. שילון ציפה לקבל את המניות, במימון משותף של כל בעלי המניות.

רשת נמצאת בבעלות ידיעות תקשורת (%24), פועלים השקעות (%24), עלית (%21), צדיק בינו (%17) ושטראוס (%14). לפי חוק ערוץ 2, מותר לגורם יחיד להחזיק עד %30 ממניות זכיין, ולבעלי אמצעי תקשורת אחרים מותר להחזיק רק עד %24.

עם רכישת עלית מחזיק שטראוס %35, ועליו, לפיכך, למכור %5 ממניות ההצבעה ו-%3 ממניות ההון. על פי חלוקת האחזקות בין השותפים הקיימים, היחידים שיכולים לרכוש את המניות הם פועלים השקעות וצדיק בינו.

רצה בונוס

שילון, שציפה לקבל מניות או אופציות ברשת עוד כשהוקמה החברה, ביקש לקבל עתה את המניות העודפות במעין "בונוס" על רווחי הענק שהנחיל לחברה.

"התפנותן" של %5 ממניות שטראוס, והעובדה שקשה יהיה למצוא למניות קונה במחיר טוב, שכן מניות של זכייני ערוץ 2 אינן "סחורה חמה" היום בשוק, היוו את הרקע לדרישתו.

הזכיונות ל-6 השנים הראשונות בערוץ יסתיימו בנובמבר 99'. בסוף 97' יוחלט על-ידי מועצת הרשות השנייה אם הזכיונות יוארכו לעוד 4 שנים, או שיפורסם מיכרז חדש. דו"ח ועדת פלד, שפורסם לאחרונה, הוסיף עוד מימד של אי ודאות, עם ההמלצה על הפעלת הערוץ על-ידי זכיין יחיד ועל פתיחת ערוץ מסחרי נוסף.

כל אלה מקטינים את התמורה הצפוייה עבור המניות. לא בכדי מתקשה חברת שמרוק, שמבקשת למכור את מניותיה (%23) בטלעד, במחיר גבוה (550 אלף דולר למנייה), למצוא קונה.

שילון, אגב, הכחיש בזמנו ל"גלובס", כי בכוונתו לרכוש את המניות. "איש לא הציע לי, ואני לא מעוניין", אמר. כך, לגבי רכישה. קבלת המניות היא, הרי, סיפור אחר. שילון, כך נודע ל"גלובס", שוחח על כך רבות עם צדיק בינו, יו"ר רשת, גם בפגישתם ביום ה' האחרון.

לא נכנס למשבצת

לא רק זאת, גם פרשת שיבוץ "בשידור חי" בעונה הבאה שימשה קש נוסף על גבו של שילון. לפי סבב ימי הזיכיון בערוץ 2, תתחיל רשת לשדר בספטמבר בימים ג', ו' ושבת.

שילון ראה בלוח החדש אתגר. לפי תיכנונו, אמורה היתה התוכנית להיות משודרת פעמיים בשבוע - בימי ו' - תוכנית "ממלכתית" ארוכה ונוצצת, ובימי ג' תוכנית נוספת של "בשידור חי", הפעם מהפריפריה, שידורים שכבר בוצעו בעבר - מנקודות שונות בארץ, וזכו לרייטינג גבוה. זה, לשיטתו של שילון, יהיה השילוב המנצח של כוח וכסף.

הדירקטוריון, שכבר "הריח" בעיייתיות מסויימת מול הרשות השנייה עם לוח תוכניות שאינו מגוון מספיק, סימן לשילון, כי יקבל רק פעם אחת בשבוע. שילון השלים עם יום ו' בלבד. ואז נחתה ההחלטה השנייה, של שידור בימי ג' בלבד. זה כבר היה יותר מדי מבחינתו.

לא מדובר רק על יוקרה, לשילון אינטרס מובנה ב"בשידור חי". הוא מקבל אחוזים מהכנסות התוכנית מפירסומת. לפי הערכות, קיבל בשנת 96' מעל ל-2 מיליון שקל רק על הפקת התוכנית, עוד לפני ההכנסות מפרסומת. להחלטה לרדת לשידור של פעם בשבוע יש, אם כך, משמעות כלכלית עבור שילון.

שילון נדחק לפינה. קץ במלחמות מול בעלי המניות, ראה שאין מוצא של כבוד בסיטואציה שנוצרה, כאשר גם הפוזיציה שלו כמי שמוביל את רשת מבחינה תוכניתית, וגם המקום שלו כמנכ"ל נטול-אחזקות - סופגות מכה. וכך, בהפתעה גמורה, גם עבור מי שעבד צמוד איתו, כמו יוחנן צנגן, ששמע על ההחלטה בבוקר יום אתמול - יצא שילון לשוק, כאשר לצידו כמנהל עו"ד שמואל זיסמן, שהיה, אגב, היועץ המשפטי של ועדת פלד.

חיכה בסבלנות

מה יקרה עכשיו לרשת? אמנם שילון, באדיבותו, אמר, כי חיכה עד סוף העונה כדי לצאת מרשת, אולם גם כך, עומדת רשת על פרשת דרכים קשה מבחינתה. בשנה בה אמורה מועצת הרשות השנייה לקבל החלטה על המשך הזכיונות, ולא כדאי היה לזעזע את הספינה.

לפני שילון פרשו מרשת שני בכירים אחרים: שלמה נחושתן ודני וסלי, ורשת נשארת לקראת העונה הבאה עם שני ימי שידור כמעט ריקים, ועם חלל גדול בנישת ניהול התוכניות.

טרם נקבע סופית השיבוץ לימי ו'. מדובר על "זהו זה" מורחב וחגיגי, שיעלה בנובמבר 97', כאשר לפניו תשודר סידרה על שורת "פסטיבלים" מהעבר.

בימי ג', כך נראה, יישאר השיבוץ של שילון, כאשר רשת תרכוש ממנו את התוכנית. כך, שילון יעשה כמו עשה בשעתו ג'וני קרסון, שאחרי למעלה משני עשורים בהם שידר את תוכניתו האלמותית ב-NBC, פרש, הקים חברת הפקות ומכר את התוכנית לאנ.בי.סי שם שודרה עוד כמעט עשר שנים, עד שהוחלף על-ידי ג'יי לנו.

מעבר לכך, נדרש מיכאל שטראוס, מבעלי רשת, לבצע את מכירת המניות העודפות שלו, או העברתן לנאמן, עד ה-21 ביולי. זה המועד האחרון, עליו קיבל הודעה מהרשות השנייה.

מיכאל שטראוס נמצא בחו"ל, ולא ניתן היה לקבל את תגובתו.

מועצת הרשות השנייה תדון בהתרחשויות ברשת בישיבה הקרובה שלה. התפטרות של מנכ"ל היא שינוי מהותי אצל זכיין, שטעון אישור של המועצה. אולם אין לצפות שבמועצה תתחולל המהומה שהתחוללה בזמנו עם פרישתו של אלכס גלעדי מקשת. אם בתפקיד המנכ"ל ברשת יישאר יוחנן צנגן, ומתחתיו ימונה מנהל תוכניות, נראה שהמועצה תאשר את המהלך ללא בעיות.

את המשקע שיישאר אצל חברי המועצה ודעתם על רשת - נוכל לראות כשיחליטו על הארכת הזכיונות.

ומה יעשה שילון? הוא לא ישדר, כך נראה, אצל זכיינים אחרים, טלעד וקשת מוכנים כבר עם לוח הסתיו שלהם. וכך תקבל רשת, בפועל, את זכות הראשונים. לערוץ 1, אומרים היום בענף, אין מספיק כסף לשלם לשילון.

שילון לא יסתפק בהגשת התוכנית. עם התקרב שלל המכרזים למדיה אלקטרונית - ערוץ 2 הקיים, ערוץ מסחרי נוסף, פתיחת השמיים לשידורי לוויינים (DBS), פקיעת זכיינות הכבלים - יצטרף שילון, מן הסתם לאחת הקבוצות המתרקמות, כמו הקבוצה של אדם ברוך וסטף ורטהיימר, קבוצה שיקים רון לאודר ואחרים.

הפעם, אומרים בענף, יידע שילון לדאוג לעצמו טוב יותר ממה שדאג לעצמו ברשת. הוא אמנם גרף מליוני שקלים בשנותיו בערוץ המסחרי,לפי אחת ההערכות מדובר על כ-10 מיליון שקל, אולם, ואת זה יודע שילון היטב, אין כמו בעלות של ממש על ערוץ מדיה. « מאת אביבה קרול « למה באמת שילון התפטר « לא מדובר רק ב"עייפות החומר" או בביטול השיבוץ ליום ו' * על הדיונים שהתנהלו מאחורי הקלעים, על מניות, השתתפות במיכרז עתידי ויריבויות אישיות