לא שווה את הנייר?

המושג "משרד נטול נייר" הפך במהלך השנים לאחת הקלישאות היותר שחוקות של עולם ההיי-טק. השתמשו בו אין ספור יצרני רכיבי תקשורת אלחוטיים ועזרים דיגיטליים, שיננו אותו כמנטרה משווקים של סורקים אלקטרוניים ומפתחים של "עטים אלקטרוניות". אבל הנייר, עקשן שכמותו, מסרב להיפרד מעולם העסקים, וכלי הכתיבה ממשיכים לתפוס נתח נכבד מתקציב הרכש של ציוד משרדי בארגונים.

כעת מנסה מיקרוסופט לנפץ - או לפחות לעצב מחדש - את אחת משיטות הקלט העתיקות ביותר שמוכרות למין האנושי, באמצעות ה-Tablet PC ("מחשב לוח" בתרגום בחופשי).

מחשבים ניידים המצוידים בעט אלקטרוני כאמצעי קלט אינם דבר חדש בענף. הם קיימים בשוק כמעט מאז הופעת המחשב הנייד וזוכים באופן מסורתי לפופולריות רבה בקרב קהלים כמו מפיצים, אנשי חלוקה ולוגיסטיקה, רופאים, כוחות צבא וכדומה. אלא שרוב הדגמים שהוצעו בשוק עד כה היו דגמים ייעודיים ומקצועיים, שהופצו בסדרות מוגבלות יחסית ותומחרו בהתאם.

מחשבי הלוח החדשים, כך טוענת מיקרוסופט, עתידים להחדיר את מחשבי קלט העט לזרם המרכזי של עולם העסקים ולהציע אלטרנטיבה ראויה למחשבים הניידים המסורתיים. כצפוי, הבסיס למהפכה הוא גירסא חדשה של מערכת ההפעלה חלונות שמיועדת ספציפית למחשבי לוח. מדובר למעשה בגרסה מורחבת של חלונות XP, המצוידת בכמה יישומים ייעודיים. אחד מהם, כמתבקש, הוא יישום לזיהוי כתב יד, אגירתו והמרתו לטקסט רגיל. יישום נוסף הוא אפשרות לתצוגת מסך בפורמט רוחבי או אורכי, שמאפשר להשתמש במחשב בתור פנקס כתיבה נייד, או בתור מסך רוחבי נייח סטנדרטי לשימוש כמחשב משרדי.

הדגמים הראשונים של ה-Tablet PC, שהוצגו במקביל להשקת מערכת ההפעלה החדשה, מופיעים בשתי תצורות. הראשונה היא תצורת לוח כתיבה נטו - מעין "בלוק כתיבה" נייד, קל ושטוח, שמסך LCD צבעוני תופס את כל חזיתו. הלוח מתפקד כיחידה עצמאית עם שלל התקני הרחבה, אפשרות לחיבור כרטיסים, יחידות תקשורת אלחוטיות וכדומה. לחילופין, ניתן לחבר את הלוח לעריסה שולחנית, שהופכת אותו למחשב משרדי לכל דבר. חלק מהיצרנים אף מציעים אופציה לחיבור פיזי או אלחוטי של מקלדת קומפקטית, שמאפשרת לעבוד עם הלוח כמו מחשב נייד.

התצורה השניה, הנפוצה יותר כרגע, מזכירה מחשבים ניידים מקובלים, למעט העובדה שהמסך ניצב על ציר רב כיווני מתוחכם, שמאפשר לסובב אותו בכל זווית ואף להצמיד אותו במהופך לחלקו התחתון של המחשב כדי ליצור מעין בלוק כתיבה. המפרטים בשתי התצורות - מעבדים, זיכרון, דיסקים וכו' - דומים לאלו של מחשבים ניידים מקובלים ומשתנים בהתאם לבחירת הלקוח.

מיקרוסופט טוענת, ששיטת הקלט החדשה תאפשר, למשל, שימוש בתוך חדרי ישיבות וחדרי הרצאות, עבודה תוך תנועה בין משרדים ומחוצה להם ואף הפעלה ברכב - שימושים, שבהם מחשבים ניידים מקובלים הם פשוט מגושמים מדי. החברה טוענת גם, שזוהי התצורה המתאימה ביותר להשתלבות חלקה בסביבה של רשתות תקשורת אלחוטיות, מהסוג שצובר לאחרונה פופולריות.

בינתיים, לפחות, ולמרות קרנבל החשיפה הכלל עולמית, ציבור הלקוחות מסתכל בחשדנות על הקונספט החדש. אחת הבעיות היא יחס המחיר/ביצועים - אותו מדד קשוח, שעל פיו מקבלים ארגונים את הכרעות הרכש שלהם. מחיריהם של רוב מחשבי הלוח, שנחשפו בשלב הראשון, נעים בטווח שבין 2,200 דולר ל-3,000 דולר בארה"ב למחשבים עם גודל מסך ממוצע של פחות מ-11 אינץ'. אם לוקחים בחשבון, שמחירו הממוצע של מחשב נייד קל, שטוח וחזק עם מסך גדול עומד כיום על פחות מ-2,000 דולר, ניתן להבין מדוע עדיין לא ניתן האות להסתערות צרכנית המונית.

מי שבהחלט מגלים התעניינות במוצר הם המשתמשים הקלאסיים של מחשבי קלט העט הייעודיים. אולם אלה, צריך לזכור, בוחרים בדרך כלל בדגמים שעומדים בתקנים מחמירים של ספיגת זעזועים ואטימות בפני לחות ואבק. עדיין לא ברור מה תהיה שרידותם של מחשבי הלוח בתנאי שימוש תובעניים.

מצד שני, אחד הלקחים שתעשיית המחשבים לעולם אינה שוכחת, הוא שאסור לזלזל בכוחו של הענק מרדמונד. מיקרוסופט מניחה הרבה מיוקרתה על פלח השוק החדש וניתן להניח שבכוונתה לשלוף מהשרוול עוד הרבה יישומים, שיקפיצו את האטרקטיביות של מערכת ההפעלה החדשה. עם זאת, היא עשויה להיתקל בקשיים כל עוד המצב בשוק ההיי-טק העולמי ממשיך להיראות עגום למדי, ותקציבי הרכש של ארגונים רבים עדיין סגורים ונעולים.