מאמי קצת מקלקלת

אופרת הרוק "מאמי" חוזרת לבמה, 16 שנה לאחר שהועלתה לראשונה. נערה מעיירה דרומית מגיעה לעיר הגדולה, מנהיגה את ההמונים ומובילה אותם למלחמה.

עדי גולד ("ידיעות אחרונות") מציין, שהמציאות הישראלית לא השתנתה ב-16 השנים האחרונות, ואופרת הרוק, שמיטלפונקט גם ביים, "נשארה רלוונטית. הבעיה היא שמאחורי ההילה המיתולוגית של אופרת הרוק לא נשאר הרבה". העלילה "פשטנית", הדמויות "סטריאוטיפיות(...), הכל פלקטי ונטול מורכבות. וכן, יש מסר: מלחמות זה רע וגזענות זה נורא. וואלה".

הצד המוסיקלי מבוצע לא רע. "הבעיה היא בשירה: הראל חסון, שנכנס לערדלי מאיר בנאי, נעים כתחליף, אבל לא מוסיף צבע משלו, אריה מוסקונה עדיין מלא עסיס, לצור יש כריזמה, אבל שלושתם לא אמורים להחזיק לבדם את הערב. 'מאמי' תלויה באורית שחף, שלוהקה לתפקיד הראשי שביצעה בזמנו מזי כהן, ופשוט מפילה מטה את ההפקה. במקום ללחוש היא נוהמת, במקום לדבר היא צועקת, במקום לשיר היא צורחת".

יוסי חרסונסקי ("מעריב") סבור אף הוא ששחף, הגם שהיא "'שרה עם ביצים', חסרת ניואנסים". בנוסף לכך היא "כמעט לא מייצרת דמות של ממש(...). ולא לשכוח: מאמי היא הדמות המרכזית באופרה הזו. היא קורבן של המלחמה הישראלית, היא גם קורבן (אונס) של הלאומיות הפלשתינית. משהו מעומק הטרגדיה לא קיים בשחף".

גם הבימוי של מיטלפונקט "לא מרים את האופרה לגבהים". וכך, למרות ביצועים טובים של מוסקונה, ערן צור, הראל חסון, שמפיחים קצת רוח חיים בערב, בעייתו המרכזית היא שאין בו "מימד תיאטרלי מרתק".

אבי אפרתי ("עיתון תל-אביב") פותח בהצדעה להבימה על הבחירה ב"מאמי", שהיא לטעמו "אמירה מלאת עוצמה". המחזה "מכניס יד ארוכה לשורשי הסכסוך הישראלי-פלשתיני מחד, והבעיות החברתיות מאידך, וקושר ביניהם". הקשר הזה ברור היום יותר מאי פעם.

ההפקה הנוכחית "עשויה היטב", מבוימת ב"צורה סוחפת" והעיבוד המוסיקלי של שפי ישי "רב-כוח". יחד עם המוסיקאים האחרים (יניב דדון, איגי דיין, ערן צור והראל חסון) "נשמעות הגרסאות העכשוויות לקלאסיקות המוכרות משכנעות ויותר".

הליהוק מצוין, פרט ל"טעות ליהוק אחת גדולה מאוד: שחף בתפקיד המרכזי כמאמי היא כישלון מהדהד". שירתה "צעקנית, מנופחת, ריקה מכל הבעה, עמוסה בפאתוס מיותר". חבל, כי כשהיא על הבמה, "האנרגיה הנהדרת והמתח הרגשי הרב, שמצליחים שותפיה ליצור ביחד, כמו דולף החוצה".

בנוסף לכך גם במחזה טמונה בעיה. בחלקו הראשון הוא מצליח ליצור "נפח דרמטי מרשים", אבל חלקו השני "דליל" ומותיר תחושה של "משקל סגולי קטן". ובכל זאת אפרתי סבור שזו הפקה מוצלחת. "יש בה הרבה רגעים מרגשים, מתח שנשמר ותאורה שעושה את העבודה".

בקיצור: חלש מבחינה עלילתית, לא נטול פגמים מבחינה מוסיקלית. ולמרות ביצועים טובים של שותפיה להפקה, אורית שחף, בתפקיד מאמי, רחוקה מלספק את הסחורה.