בתרגולות זה עובד

עם זאת, חשוב לציין כי לא הכל תלוי רק בהם. האניות המובילות לארץ את סוג הדלק שדלף מול חופי ספרד - מזוט - נשלטות על ידי חברות זרות, ולא על ידי גורמים ישראליים.

שני הגורמים העיקריים המייבאים מזוט לארץ הם חברת החשמל ובז"ן. חברת החשמל מייבאת כמה מיליוני טון מזוט בשנה, באמצעות חברת הסחר הרב-לאומית אנרקו, שהיא מהבעלים של חברת הדלק הישראלית סונול. בז"ן מייבאת אלפי טון מזוט בשנה.

שתי החברות מייבאות את המזוט באמצעות אניות חכורות, בדרך כלל מגורמים באיטליה, ביוון, בספרד ובתורכיה. חברת החשמל משתמשת במזוט לצורך ייצור חשמל בתחנות הכוח שלה בחיפה, באשדוד ובתל אביב, ואילו בז"ן מזקקת את המזוט עבור יתר השווקים בארץ, בעיקר בענפי התעשייה השונים.

דרכה האחרונה

גם בקרב המומחים בארץ, אין ספק שמה שמתרחש החל מאתמול מול חופי ספרד, מהווה את אחד האסונות האקולוגיים הגדולים בתולדות יבשת אירופה. כזכור, מיכלית הנפט "פרסטיז'", שנשאה בתוכה 77 אלף טון של מזוט, התבקעה לשניים וטבעה מול חופי ספרד. הסכנה המיידית הראשונה היא לדגה שבאיזור, שעלולה להיכחד לחלוטין כתוצאה מהזיהום הכבד.

בראיון ל"גלובס", מגלה מנכ"ל בז"ן, ישר בן-מרדכי, פרטים חדשים על מקרה הטביעה. המידע מתבסס על שיחות עם הגורמים המובילים בעולם בתחום זה, המיודעים לגבי האירוע.

לפי בן-מרדכי, מדובר באניה ישנה מאוד, בת 26 שנה לפחות. האניה עגנה בשנים האחרונות בלטביה, ושימשה למעשה כמחסן צף של מוצרי דלק. לפני מספר שבועות החליטו בעליה לגרוט אותה, והיא החלה במסע לעבר המזרח הרחוק כדי לעבור גריטה. בין לבין, הספיקו בעלי האניה לסכם על עיסקה להובלת כמות מזוט גדולה לסינגפור, בדרך לגריטה. בן-מרדכי אומר, כי מסתבר שהאניה לא עמדה בעומס עקב גילה, וככל הנראה עקב רמת תחזוקה נמוכה.

לדבריו, אניות מסוג זה פחות עמידות בפני סערות, בשל הוותק שלהן ובשל גודלן העצום. עקב גודלה של המיכלית, גם הניסיונות לגרור אותה רחוק מהחוף כדי להפחית את הזיהום החריף בסופו של דבר את המצב וגרם להתבקעותה. בעקבות כך, החלה המיכלית לשקוע למצולות, והגיעה לעומק של 3,000 מטר. החשש הוא כי האניה תתבקע לחלוטין, וכל המזוט יצוף בים. בן-מרדכי אף מסביר כי מזוט הוא סוג הדלק המזהם ביותר כאשר הוא נשפך לים.

לטענתו, בז"ן מובילה מזוט באניות עם מעמס נמוך יותר, של 35-30 אלף טון. "גודל האניה לא קובע האם יש יותר סיכון לזיהום, אלא סוג האניה ורמת התחזוקה", הוא אומר, "האניות מגיעות לבז"ן מהים התיכון. אני לא יכול להבטיח שאצלנו זה לעולם לא יכול לקרות, אבל אני יכול לומר בוודאות שהסיכוי הרבה יותר נמוך, בשל הקפדה רבה יותר - הן שלנו והן של בעלי האניות - על רמת הבטיחות והתחזוקה".

לגבי זיהומים אפשריים בנמלים בארץ, הוא אומר כי "יש לנו תוכניות מגירה מוכנות לטיפול בזיהומי ים, תוכניות שהוכנו בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה. יש לנו ציוד רב שמסוגל לטפל בנושא, ומדי פעם אנחנו עורכים תרגולות משותפות עם המשרד לאיכות הסביבה". בן-מרדכי מציין, כי אניות כמו זו שטבעה מול חופי ספרד, לא מורשות להיכנס לחופים בארץ בשל גילן, אלא רק אניות צעירות ומתוחזקות יותר, ועל כך יש לברך את רשויות הנמלים בארץ. האניות המובילות מוצרי דלק פורקות בחיפה או באשדוד.

לנוסעים שלום

מנכ"ל חברת מנו ספנות, משה מנו, המפעיל אניות פחם ואניות תיירות, אומר כי אניות שאינן מובילות מוצרי דלק אינן מסוגלות לגרום לזיהומים מסוג זה, משום שלכל היותר הן נושאות בתוכן כ-1,000-100 טון דלק, המניע את האניות. לדבריו, מדובר בכמויות קטנות וזניחות, והאניות של מנו ספנות מתורגלות להזעיק מומחים לנושא המגיעים תוך שעות ספורות ללב ים, כדי לפתור את הזיהומים - אם הם מתרחשים.

בהתייחסו להובלת פחם, אומר מנו כי בעבר המליצו מומחים ישראליים ובינלאומיים להוביל באניות בעיקר פחם, משום שהוכח כי פחם כמעט שאינו גורם לזיהום בים. כדוגמא, הוא מציין שהאניות המובילות פחם לתחנות הכוח של חברת החשמל אינן גורמות לזיהום, גם כאשר חלק מהפחם נופל לים במהלך שינועו.

יצויין, כי הפחם נחשב למזהם פחות מהמזוט גם כאשר משתמשים בו כאמצעי לייצור חשמל.

לדברי מנו, כאשר אניות תיירות או פחם נקלעות למסלול של זיהום שהתרחש קודם לכן, הן מונחות מיידית על ידי הנמלים הקרובים לסטות מהמסלול, ועל כן אין לנוסעים בהן ממה לחשוש. בכל מקרה, במקרה הגרוע בו אניה כלשהי עוברת דרך המסלול המזוהם, הרי שלא קורה דבר מלבד העובדה שהיא מתלכלכת.