ש היום כ-600 חנויות וירטואליות באתרים ישראליים באינטרנט, אולם רק כמה עשרות מהן ממש מאובטחות וניתן לרכוש בהן מוצרים באמצעות הקלדת מספר כרטיס אשראי. שאר החנויות מבצעות את אקט המכירה טלפונית, או באמצעות פקס. כך, פחות או יותר, נראה תחום הסחר האלקטרוני באינטרנט במדינת ישראל. די עלוב, כמעט פתטי, עם מעט משוגעים לדבר והרבה, הרבה מאוד, ספקנים.
ניתן לאפיין את הסחר באינטרנט בכמה אופנים, אבל ראשית נתחיל בנתונים. מנכ"ל חברת קומרס.נט, זאב זאבי, מעריך את היקף המכירות בשנת 1998 בכ-5 מיליון דולר, ומכיוון שקומרס.נט, בה ניגע בהמשך, הוקמה כדי להתקיים מסחר אלקטרוני, צריכה להיות לזאבי נטייה להגזמה או יותר נכון לייפוי המצב.
ממחקר IDC ישראל עולה תמונה מציאותית יותר, לפיה, היקף הסחר ב-1998 של משקי בית הגיע רק ל-1.5 מיליון דולר. עד שנת 2002, לפי אותו מחקר, יגיע היקף הסחר לכ-15 מיליון דולר. למסחר האלקטרוני בין חברות, שב-1998 שאף לאפס, יש פוטנציאל גדול יותר והוא יגיע ב-2002, לפי IDC ישראל, להיקף של כ-40 מיליון דולר.
סקר אחר, של גאלופ, שנערך מאוחר יותר, לקראת סוף השנה, משקף תמונת מצב די עגומה. רק %35 מגולשי האינטרנט (המהווים בינתיים רק כ-%10 מהאוכלוסיה) הפרטיים בישראל מביעים עניין עקרוני בביצוע קניות באינטרנט, אך (עדיין) %80 מהם חוששים מביצוע קנייה באמצעות כרטיס אשראי.
לפי הסקר, %8 מעוניינים מאוד לרכוש באינטרנט מהבית ו-%26.6 מעוניינים. %62.6 מהנשאלים לא מעוניינים לבצע רכישות דרך האינטרנט. מתוך אלה המעוניינים לבצע קניות, %20.3 מעדיפים לשלם באמצעות כרטיס אשראי, %58.5 מעדיפים למסור את פרטי כרטיסי האשראי שלהם דרך הטלפון. מתוך כלל הנשאלים, רק ל-%20.1 יצא אי פעם לקנות מוצר באינטרנט.
מתוך אלה שקנו, 28.25 עשו זאת רק פעם אחת, %3.7 עשו זאת כ-10 פעמים ו-%1.2 עשו זאת כ-100 פעמים. מתוך אלה שלא קנו, %35 הגדירו את הסיבה כ"לא בטיחותי ומסוכן", %17.5 מכיוון שלא היו צריכים, %11.9 מכיוון שלא מעניין אותם ו-%7.3 אוהבים לראות את המוצר בעיניים.
בכל זאת, יש גם סיבה לאופטימיות. ראשית, בהשוואה לארה"ב, הפוטנציאל כאן עדיין גדול. שם מגיע היקף הסחר באינטרנט לאחוז אחד מכלל הסחר הקמעונאי, והגידול הוא מתמיד. כאן אנו עדיין רחוקים מרחק דור מיעד זה ובהחלט ייתכן, שעם תנאים אחרים של ביטחון באבטחת התהליך, תשתית יותר רחבה והשקעות יותר גדולות, תתרחש כאן קפיצה רצינית.
למה אנחנו לא קונים
אז מה באמת מפריע לעם ישראל לקנות באינטרנט? מחקר IDC ישראל מונה 7 סיבות עיקריות:
1. רוב הגולשים באינטרנט עושים זאת עדיין לצרכי דואר אלקטרוני ודווקא פלחי השוק הצרכניים (נשים, מעמד בינוני ומעלה) אינם מיוצגים בקרב הגולשים במספרים בולטים. הצעירים, התלמידים והסטודנטים, המהווים את עיקר הגולשים, אינם היעד המסורתי לשיווק.
2. אין יכולת מעשית היום לפלח את שוק המטרה וממילא מפרסמים לא ישקיעו כסף בפרסום במדיה בה שוק המטרה אינו ידוע. ללא פרסום נאות וממוקד לא תהיה מכירה בהיקפים גדולים. אמצעי הפרסום שהתפתחו באינטרנט, כמו 'באנרים', לא הוכיחו את יעילותם.
3. איטיות הגלישה היחסית בישראל, בגלל תשתית התקשורת החסרה והפקקים הנוצרים בצמתים בתוך ישראל, מובילה לדילוג על אתרים איטיים. אתרים מסחריים, בגלל הצורך בהצגת המוצרים והפרסומות, הם אתרים איטיים.
4. בישראל, עדיין, חסימות תקשורת ו'נפילות' אתרים הן תופעה שכיחה. לקוח פוטנציאלי שנתקל ב"אין תגובה" מאתר או שיש בו שלט "בבנייה", בדרך כלל לא יחזור אליו.
5. מכיוון שאין כמעט מכירות, עלות הקמת אתרים מסחריים ביחס להכנסות עדיין גבוהה מאוד וההשקעה נחשבת ללא כדאית.
6. האינטרנט פועלת ללא הפסקה, וה"מוכר" אמור להיות פתוח לפניות הלקוחות 24 שעות ביממה. פירוש הדבר: בעל החנות מפתח תלות במחזיק האתר, ועלויותיו צומחות בקצב מהיר.
7. זהו עדיין שוק מתהווה ולא בשל, שאין לו עדיין כיוון ברור, ועוד לא נמצא הכוח הדומיננטי שידחוף אותו קדימה.
למרות זאת, כך מציין מחקר IDC ישראל, ההיגיון הכלכלי צפוי לנצח בגלל נתון מאוד בסיסי: עלות מכירה בודדת באינטרנט היא פחות מדולר בודד, בעוד עלות מכירה בטלמרקטינג עולה פי 5 ובערוצי השיווק המסורתיים פי 50. מכאן עולה, שעלות מכירה בעסק ממשי ולא וירטואלי כמו באינטרנט היא פי 200 מעלות מכירה באינטרנט.
אלה נתונים שלא ניתן להתעלם מהם, והם מלמדים שאם ייפתר חלק גדול מהבעיות המעכבות, ויגדל אמון הצרכנים ברכישות באינטרנט באמצעות כרטיס אשראי, כפי שזה קרה ברכישות בטלפון באמצעות כרטיס אשראי, אפשרי שהמציאות תטפח אפילו על פני המחקרים האופטימיים ותעלה עליהם.
תשתית והשקעות אסור לשכוח שכדי למכור באינטרנט צריך להקים אתרי חנויות. זהו שוק בפני עצמו, ונכון להיום - גדול יותר מהסחר עצמו. על פי IDC ישראל, היקף ההכנסות מהקמת אתרי חנויות ב-1998 הוא כ-4 מיליון דולר וצפוי לגדול מדי שנה בכ-%44 עד 25 מיליון דולר ב-2002. כאן אין הבחנה בין חנויות ממשיות בהן משלמים בכרטיס אשראי לבין חנויות שלא עושות כך, שהן למעשה קטלוגים על האינטרנט.
לפני שבועיים נערך הכנס השנתי של חברת המחקר מטה-גרופ ישראל. המנכ"ל, ג'ימי שוורצקופף, מסר לראשונה על תוצאות מחקר שבא לבחון את ההשקעות הצפויות בשוק הטכנולוגיה בישראל בשנים הקרובות. מהמחקר עלה, כי ההשקעות בשוק מערכות הסחר האלקטרוני בישראל תסתכם בין השנים 1998 ל-2001 בכ-200 מיליון דולר - סכום המהווה רק %2 מההשקעות בטכנולוגיית המידע בשוק הישראלי.
עוד נמסר, כי ב-1998 החלו השקעות קטנות בתחום הסחר האלקטרוני, ועיקר ההשקעות צפויות בשנת 2000 ו-2001. יחד עם זאת, ציין שוורצקופף, מדובר בהשקעות קטנות ביותר יחסית לכוח הקנייה של תושבי ישראל והדבר מעיד על פיגור ניכר של ישראל, בתחומי הסחר האלקטרוני, לעומת ארה"ב ומערב אירופה.
שלושה גופים שהשקיעו בסחר באינטרנט הם קבוצת רד-בינת, קונצרן כלל וזאבי אחזקות, שהקימו את חברת קומרס.נט, שנכון להיום היא חברת הסחר האלקטרוני היחידה בישראל. קומרס.נט, מנוהלת על ידי זאב זאבי, שהיה סמנכ"ל כלכלה ולוגיסטיקה בבזק, ומשתמשת בטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת אופן-מרקט האמריקנית. לחברה מספר לקוחות, ביניהם רשת סטימצקי, קבוצת יורוקום, גמטרוניקס ועוד. קומרס.נט גובה דמי חיבור למערכת אופן-מרקט הנמצאת אצלה ועמלה של %3 מכל עסקה המתבצעת באמצעות המערכת. בקומרס.נט מצפים, שרשתות גדולות ירכשו ממנה מערכות עצמאיות של אופן-מרקט, שעלותן כמה עשרות אלפי דולרים, אבל עדיין לא בוצעה מכירה כזו.
אבטחת מידע אין ספק, ופה קיימת הסכמה כללית, שהחלטת חברת האשראי ויזה כ.א.ל לאשר את פעולת התשלום באינטרנט באמצעות כרטיס אשראי גם בתקן האבטחה SSL, נתנה פוש רציני בחודש האחרון לסחר האלקטרוני בישראל. יש דיווחים על היקף גדול יותר של רכישות בחנויות השונות, החברות המקימות אתרי חנויות מקבלות יותר פניות והסכומים הרצים בענף מתחילים לגדול. במקביל לויזה כ.א.ל, גם דיינרס קלאב השייכת לאותה קבוצה, נוקטת באותה מדיניות. ויזה אלפא הודיעה מלכתחילה כי היא תאשר עסקאות בכרטיס אשראי באינטרנט.
מה שלא ברור הוא, מהי באמת המדיניות של מסטרכרט ואמריקן אקספרס השייכות לאותה קבוצה. מצד אחד, הן לא הודיעו מפורשות שהן מתירות עסקאות ב-SSL. יותר מכך: הן מחתימות לקוחות - בעלי עסקים חדשים - על התחייבות לא לבצע עסקאות באינטרנט באמצעות כרטיס אשראי. מצד שני, הן כן מאשרות עסקאות. גם שיחה עםמנכ"ל ישראכרט, חיים קרופסקי, לא עוזרת להבהרת העניין.
במה בעצם מדובר? פרוטוקול SSL המובנה בשני הדפדפנים המובילים נטסקייפ ואקספלורר, מבוסס על הקלדת מספר כרטיס האשראי והעברתו באינטרנט לבעל העסק. מרגע זה, הוא מטופל כמו עסקת אשראי רגילה. דומה הדבר לשיטה תשלום אחרת, ההופכת יותר ויותר נפוצה, של הקראת המספר בטלפון.
פרוטוקול SET, לעומת ה-SSL, הוא הרבה יותר מאובטח אך גם הרבה יותר מסורבל ואיטי. במחשב של הלקוח מותקנת תוכנה המכילה תעודת זיהוי דיגיטלית וארנק אלקטרוני. כאשר כל הצדדים מאשרים את העסקה, חברת האשראי מזכה את בעל העסק בכסף המגיע לו וגובה אותו מהארנק האלקטרוני של הלקוח. במהלך העסקה, לא עובר מידע שמישהו חיצוני יכול לעשות בו שימוש לא חוקי.
ויזה כ.א.ל וישראכרט החליטו עקרונית וממליצות לבצע עסקאות בפרוטוקול SET אבל בפועל מאשרות גם עסקאות ב-SSL. שתיהן מריצות ניסויים ב-SET אך יודעות כבר שעוד חזון למועד, ובינתיים, המציאות דורשת עבודה ב-SSL.
לפני שבועיים הודיעו קומרס.נט וויזה כ.א.ל על חתימת הסכם שיתוף פעולה לניהול משותף של מסחר מאובטח באינטרנט, באמצעות כרטיסי האשראי ויזה כ.א.ל ודיינרס, באמצעות תקן SET והן ע"י תקן SSL.
במסגרת שיתוף הפעולה, תציב ויזה כ.א.ל נקודת קצה וירטואלית מרכזית המאפשרת ביצוע עסקאות באמצעות מערך ממוחשב הפועל בתקן אבטחה SET, כך שלמעשה כל בית עסק שעובד באמצעות מערכות אופן-מרקט של קומרס.נט יוכל לבצע את העסקה בפרוטוקול אבטחה SET.
את ההסכם הראשון, עוד לפני ויזה כ.א.ל חתמה קומרס.נט עם חברת אלפאכרד ובימים אלה היא מנהלת שיחות עם חברת ישראכרט, כדי לחתום על הסכם דומה. כך תציע קומרס.נט, חברת הסחר האלקטרוני היחידה בישראל כרגע, שירות מאובטח לכל הלקוחות בכל כרטיסי האשראי.
לאחרונה, החל בישראל שיווקו של תקן אבטחה אלקטרוני אחר להעברת כספים באינטרנט, בנוסף ל-SET, של החברה הצרפתית Kleline .Kleline הינה חברת בת של בנק Paribas הצרפתי ונציגתה בישראל היא חברת יהלום ייעוץ והשקעות. במערכת Kleline מספרי כרטיסי אשראי אינם עוברים ברשת בעת ביצוע רכישה (מלבד בפעם הראשונה, בעת ההרשמה, עם אמצעי אבטחה מוגברים) אלא רק חתימתו האלקטרונית של הגולש. לטענת היצרנים, המערכת הינה בעלת איכויות אבטחה גבוהות ביותר. לשם השוואה, רמת האבטחה בטכנולוגיית SSL הינה 40 ביט וב-Kleline המידע מאובטח ברמה של 512 או 1024 ביט.
אינטרנט ובנקים הבנקים המסחריים נערכים למתן שירותי קנייה ומכירה של ניירות ערך באמצעות האינטרנט, אולם בנק ישראל עדיין מתמהמה במתן האישור. לכולם ברור שהמסחר בניירות ערך באמצעות האינטרנט יהיה מהיר יותר, זול יותר ויאפשר קבלת מידע מקיף על ניירות הערך שבהם מבקשים לסחור.
כל הבנקים המסחריים מפעילים כיום אתרים באינטרנט. עם זאת, היכולת לבצע בחשבון העו"ש פעולות באמצעות האינטרנט מוגבלת בשלב זה על ידי בנק ישראל לקבלת מידע בלבד. זאת, כל עוד הבנקים לא ביצעו אבטחה מקיפה של הפעילות. לקוח המעוניין בביצוע פעילות מסוג זה חייב כיום לעשות זאת באמצעות שירות הבנקאות הישירה. כל הבנקים, דרך אגב, מצהירים שהם כבר מוכנים לפעילות מסחר מאובטחת דרך האינטרנט. מי שלא השתכנע עד הסוף, כנראה, הוא בנק ישראל.
בינתיים, מי שמנצלות את זמן ההמתנה של הבנקים ונכנסות לנישה של סחר במניות באמצעות האינטרנט הן חברות ההשקעות (הברוקרים). עד כה הודיעו על כך שתיים מהם, אנליסט ואילנות בטוחה.
החנויות ברשת לפחות על עובדה אחת מוכנים להסכים רוב הגורמים המצויים ברזי הסחר האלקטרוני בישראל: החנות המוכרת ביותר היא זו של רשת שופרסל, נט-סל, כאשר ההערכה היא שהמחזור נע בין חצי למיליון שקל בחודש.
אלא שנט-סל אינה %100 חנות מקוונת; היא קטלוג גדול על רשת האינטרנט. הלקוח הרוצה להשתמש בנט-סל מוסר מספר כרטיס אשראי בטלפון, מקבל מספר קוד, מסמן מוצרים בקטלוג ומאשר הזמנה. לשופרסל שירות מקביל בטלפון הנקרא טל-סל, בו מוסרים הזמנה בטלפון, כאשר התשתית היא אותה תשתית ולא ברור עד כמה המחזור של אתר האינטרנט נפרד או משותף לטל-סל. החשבונית אותה מקבלים הלקוחות, לדוגמה, היא חשבונית של טל-סל.
מלבד העובדה שאין תשלום ישיר, חסר כאן מאפיין נוסף, מהותי, של חנות: אין מתאם בין המלאי המוצג בקטלוג לבין המלאי בפועל. בדרך כלל, לאחר אישור הזמנה, מתקשר מוקדנים של שופרסל (המציגים עצמם כעובדי טל-סל), מציינים בפני הלקוח איזה פריטים חסרים ושואלים אם הוא רוצה להזמין משהו במקומם. אם הלקוח היה הולך לסניף הקרוב למקום מגוריו של שופרסל או היפרכל, סביר להניח שהיה מוצא פריטים אלה. השורה התחתונה היא, שכל קשר בין נט-סל לבין חנות של ממש מקרי.
תחום רשתות השיווק הוא אחד מתחומי המסחר באינטרנט, כאשר מלבד שופרסל קיים גם האתר של היפרשוק (קו אופ צפון), הנקרא סופרנט, ומופעל בשיתוף עם אתר וואלה. גם סופרנט אינו מאפשר תשלום ישיר, אלא עובד בשיטה של מועדון לקוחות.
התחום הפופולרי ביותר לקניות באינטרנט הוא ציוד המחשבים והתוכנה, כאשר האתר המקומי המוביל, כנראה ללא עוררין, הוא אקסלמרקט של חברת אקסלנט, המצהירה על מכירות של כמיליון שקל בחודש. בענף מקבלים הצהרות אלה בספקנות רבה, אך אין ספק שהאתר מוכר, ובכמויות.
גם אקסלנט אינה חנות וירטואלית אמיתית אלא קטלוג להזמנות, כאשר המכירה מבוצעת למעשה באמצעות הטלפון או הפקס. בנוסף, לאקסלנט יש ברשת עשרות אתרים ישראליים של חברות וחנויות מחשבים, חלקן מאפשרות קנייה ישירה באתר. הידועה ביותר מביניהן היא רשת חנויות באג מחשבים, המאפשרת רכישה באתר - גם ב-SSL וגם ב-SET. סיור באתר זה, אגב, מצריך תוכנת פלאש.
תחום שאינו מכניס הרבה כסף אך כל הזמן מדברים עליו, הוא תחום הספרים, ובו בולטים 2 אתרים. האחד, חנות הספרים הווירטואלית dbook, שיש לה הסכם שיתוף פעולה לא לגמרי מובן עם חנות הספרים הווירטואלית המפורסמת בעולם, אמאזון האמריקנית. השני, אתר רשת חנויות הספרים סטימצקי, שנפתח במתכונתו הנוכחית לפי מספר שבועות, מופעל על ידי קומרס.נט ומציע %10 על כל רכישה לעומת המחירים ברשת.
את 2 האתרים הייתי מדרג, יחסית לאתרי מסחר ישראלים, בליגה הבכירה, אך לעומת הנושא לחיקוי, אתר אמאזון האמריקני, הם עדיין עלובים ביותר. אמאזון מהווה דוגמה עד כמה חנות יכולה להיות וירטואלית וחווייתית. לא ברור מדוע הוצאות הספרים אינן קופצות על ההזדמנות לחסוך את עלות העמלה האדירה שגובה מהן רשת סטימצקי ואת עלויות ההובלה, ולהשקיע כמה עשרות אלפי דולרים בהקמת חנות וירטואלית שתמכור את הספרים, נגיד, במחירי שבוע הספר. האינטרנט מספק להן חלון הזדמנות והן, משום מה, אינן מזנקות פנימה דרכו. אלא אם כן, אנו מתפרצים כאן לדלת פתוחה ואתרים כאלה אכן נמצאים בהקמה. אתר אחד שקיים, של הוצאת מודן, מהווה אולי דוגמה איך לא צריך לבנות אתר למכירת ספרים.
תחום נוסף של מסחר באינטרנט, למרות שהוא יותר בעניין של מידע ולא סחורות, הם אתרי העיתונים. בישראל, יש היום 3 עיתונים יומיים באינטרנט: גלובס, ג'רוזלם פוסט והארץ. היחיד מביניהם שממש מנסה למכור את המידע החדשותי הנמצא על הרשת הוא הארץ. המנוי לעיתון המקוון נרכש במסגרת מנוי כללי על רשת המידע IOL אבל ניתן גם לרכוש מהדורות בודדות, להן מקבלים זכות כניסה למשך כ-20 שעות. היום מוגדר שירות זה עדיין כניסוי ולכן ניתן בחינם, אולם בקרוב יש כוונה להפכו למסחרי. גם גלובס בחן את הנושא אך טרם יישם; וג'רוזלם פוסט, שאינו מוכר את הגרסה הווירטואלית של העיתון, הקים באתר חנות מאובטחת המוכרת מוצרים הקשורים לעיתון ומוצרי יודאיקה שונים.
ידוע גם שידיעות אחרונות ומעריב עובדים על עיתונים וירטואליים, אולם לא ברור מתי אלה יגיעו לידי מימוש. את מקומון "תל אביב" של ידיעות תקשורת ניתן לקרוא און-ליין על הרשת, וכך גם את "ראש1" לצעירים ושבועון הבידור "פנאי פלוס". ללא תשלום, כמובן.
תחום חדש במסחר באינטרנט הם אתרי המכרזים והמכירות הפומביות, שהחלו לפרוח בעקבות הצלחת מכרזי הקטלוגים המודפסים "המכרז של המדינה" ו"המכרז הכפול". המוביל מבין אתרים אלה הוא sale4, הנמצא בבעלות חברת ארט-אין תקשורת והמנכ"ל שלה אלון פופקן, המתמחה בהקמת אתרי מסחר באינטרנט. 3 אתרים נוספים הם Netaction של נטוויז'ן ותפוז, Olsale ו-Bigdeal.
לאחר אקסלנט ושופרסל, sale4 - כך סוברים רבים בענף - הוא האתר המכניס ביותר. האופנה האחרונה בישראל היא להגדיר מסך פתיחה של אתר כ"פורטל" או "שער", ולכן פופקן מגדיר את sale4 כפורטל למסחר אלקטרוני. למה לא. באתר נמכרים כ-1,500 מוצרים בתחומי המחשבים, האלקטרוניקה והתיירות, בשלוש שיטות שונות: רכישה רגילה, מכרז ומכירה פומבית. ההבדל בין מכרז למכירה פומבית הוא, שבמכרז המציע לא יודע מה קורה עם ההצעות האחרות ואילו במכירה פומבית יודעים כל הזמן, און-ליין, מהי ההצעה הגבוהה ביותר. לדברי פופקן, חלה קפיצה גדולה במכירות האתר לפני 3-4 חודשים ועתה רמת ההכנסות מגיעה לכ-250 אלף שקל בחודש.
אתר Netaction הוקם, כאמור, במיוחד לצורך מכירות פומביות, והכנסותיו מגיעות, על פי השערות בענף, לכ-100 אלף שקל בחודש. שני האתרים הנוספים פחות ידועים.
תחום נוסף, פופולרי מאוד באינטרנט, הוא המוסיקה. קיימים 4 אתרים ישראליים מובילים בהם ניתן לרכוש תקליטורים ובחלקם גם מוצרים אחרים: הד-ארצי, שהוא למעשה קניון וירטואלי בו נמצאת גם חנות הספרים האובדת של ספריית מעריב; NMC; נטמיוסיק המנוהל על ידי יאיר ניצני; וצליל, אתר רשת חנויות המוסיקה, המופעל על ידי וואלה.
גם תיירות היא תחום מבוקש באינטרנט, ביחוד אתרים הדילים למיניהם, שהידועים מביניהם בישראל הם "הדקה ה-90" (ישירות מאתר וואלה), dilim, ו-Netravel של נטוויז'ן. אתר דילים גם פתח אתר מכרזים של טיסות, וחבילות נופש בארץ ובחו"ל. בנוסף לכך, כמעט לכל משרד נסיעות או חברת טיולים יש אתר באינטרנט. מה שמשותף לכל האתרים האלה היא העובדה שאין בהם מכירה מקוונת באמצעות כרטיסי אשראי.
תחום נוסף של תיירות הם בתי המלון. יש כמה וכמה אתרים בעולם המציעים הזמנות מקוונות לאלפי בתי מלון בכל העולם, כנראה גם בישראל, ביחוד אלה השייכים לרשתות בינלאומיות כמו הייאט, הילטון, רדיסון ועוד. הידוע שבהם הוא Travelweb, המזמין גם טיסות. לרשת מלונות דן הישראלית יש אתר באינטרנט אולם הוא אינו מאפשר הזמנה מקוונת. ניסיון אקראי ב-Travelweb לבדוק מלונות בתל אביב שניתן לבצע בהם הזמנה מקוונת באמצעות האתר בכרטיס אשראי, העלה רשימה של 17 מלונות, ביניהם, דן פנורמה, דן, הילטון, שרתון ועוד.
גם בתחום השכרת הרכב, אתרי הסניפים המקומיים של הרץ ואוויס מציעים הזמנות אבל לא באמצעות כרטיס אשראי, בניגוד למה שקורה באתרים הבינלאומיים של שתי החברות. ובניגוד לבתי המלון, האתרים הבינלאומיים לא מאפשרים הזמנות מקוונות בישראל.
בנוסף ל-Travelweb קיימים ברשת כמה וכמה אתרים בעולם דרכם ניתן להזמין ולשלם און-ליין באמצעות כרטיס אשראי על טיסות. בישראל, בינתיים, רק האתר המקומי של לופטהנזה הגרמנית מוכר כרטיסים. אל על, למרות שיש לה אתר ברשת, עדיין לא מוכרת, אולם בעוד כשבועיים יתחיל אתר sale4 למכור כרטיסי טיסה של אל על בשיטת המכירה הפומבית. מדובר בכרטיסים ליעדים שונים כמו פריז, אמסטרדם, דלהי ולונדון, החל ממחיר של 99 דולר לכרטיס הלוך ושוב.
שני אתרים בולטים בתחום מוצרי האלקטרוניקה הם האתר הוותיק של ישפאר, שהוקם על ידי נטקינג, המוכר את מוצרי סוני, והאתר החדש (נפתח בשבוע שעבר) של קבוצת יורוקום, בשם קום-סטור, שהוקם על ידי קומרס.נט. בשני האתרים ניתן לרכוש מוצרים באמצעות כרטיס אשראי.
לסיום - הקניונים, שהם מצבור של חנויות באתר אחד. הידוע והמפותח ביותר הוא הקניון של isdn.net, הכולל חנויות מכל תחומי המכירות וניתן לשלם בו באמצעות כרטיס אשראי. קניונים אחרים הם של אינטרנט זהב, רשת IOL, וואלה והד ארצי, המוכר מוצרי מוסיקה, ספרים, וידאו ומולטימדיה.
בשבועות הקרובים עומד לצאת לאור חיבור מעניין של וואלה ושל אתר הקניות sale4 ולאחריו יהפוך מצבור החנויות המקרי לקניון בעל ממדים רציניים. לפי ההסכם, הרווחים מהמכירות של sale4 בוואלה יתחלקו שווה בשווה בין שני האתרים, כך שהיקף המכירות הכללי של sale4 צפוי לעלות.
למרות המבחר הצנוע שנסקר לעיל, עולם המסחר האלקטרוני בישראל עדיין בחיתוליו. עמוק בהם. מנכ"ל חברת פיתוח אתרי האינטרנט ג'י-סייטס (מבית גלובס), דרור יעקובסון, מודה שעוד לא קרה שאתר ישראלי הנחיל לו חוויית קנייה בעולם וירטואלי, כפי שעושה זאת, למשל, אמאזון האמריקנית. "באמאזון", מסביר יעקובסון, "כשאתה רוצה לרכוש ספר, אתה יכול לקרוא ביקורות עליו, לדעת כמה אנשים רכשו אותו בתקופת זמן מסוימת, או מהו דפוס הקנייה של אותם אנשים. זה שבונים באתר כלשהו קטלוג עם סל קניות - זה עדיין לא מסחר אלקטרוני. צריך ליצור את חוויית הקנייה.
"זה כמו להריח את הבגט בקנייה בשופרסל. היום, מי שקונה באמצעות הנט-סל של שופרסל, קונה פחות מאשר אילו היה מגיע לחנות. אומרים שהקניות האימפולסיביות, החווייתיות, מהוות %40 מסך כל הקניות. ואת אלה מפסידות היום החנויות הישראליות שהקימו אתרים באינטרנט. ואלה גם המכירות הרווחיות ביותר.
"אחרי שאני משוטט באמאזון, אני נכנס לסטימצקי ודיבוק הישראליות ואין לי חשק לקנות". יעקובסון שם את האצבע על הבעייה העיקרית של שוק המסחר האלקטרוני בישראל, שעמדנו עליה מקודם: לא משקיעים מספיק. להקים אתר כמו של סטימצקי או יורוקום, עולה כמה עשרות אלפי דולרים. להקים אתר חווייתי בסגנון אמאזון עולה מאות אלפי ומיליוני דולרים. לפחות. עדיין לא נמצא הלקוח הישראלי שיהיה מוכן להשקיע סכום כזה בחנות וירטואלית. אולי זה יקרה השנה, כאשר ייכנסו לענף גופים גדולים יותר ועשירים יותר.
www.supersol.co.il www.walla.co.il bug.inter.net.il www.Exlmarket.co.il www.steimatzky.co.il www.dbook.co.il mall.visacal.co.il www.coupon.co.il www.netaction.co.il www.olsale.co.il www.supernet.co.il www.nmc-music.co.il www.hed-arzi.co.il www.zlil.co.il www.netravel.co.il www.travelweb.com isfar.co.il www.comstore.co.il www.iol.co.il www.canyon.co.il www.netmusic.co.il www.dilim.co.il www.4sale.co.il
ראה גם:
העדר התחיל לשועט
מבט אל העתיד: הכל בחינם, רק תיקנו
מדריך: אתרי המסחר האלקטרוני החשובים ברשת
נתונים: אופס, הגולשים קנו פי 3
בעתיד יהיה לכם טלפון
כתבות
ני"ע
