ערים - זירת המשחק החדשה; גדולות, מודרניות ורועשות

זירת המשחק החדשה היא הערים עצמן - וכמה שהן יותר גדולות, מודרניות ורועשות, כך עדיף. שינוי זה נובע מאחת המסקנות העיקריות של חוקרי האקולוגיה ברחבי העולם, והיא - כי אין פינה בגלובוס, שנותרה חפה ממגע האדם ומנזקיו.

אין עוד פינה, שבה ניתן למצוא את הטבע בטהרתו, ולפיכך, אם רוצים ללמוד משהו על האקולוגיה של ההווה ושל העתיד, עדיף לעשות זאת במעבדות המחקר האמיתיות יותר, שהן הערים הגדולות והצפופות.

וכך, מספר העיתון "ניו-יורק טיימס" על אקולוגים ידועי שם, שהחלו לחקור אתרים מוזרים-משהו דוגמת הצמחייה לאורך פסי הרכבת של מנהטן או הפירות האקזוטיים, המוצגים למכירה בשווקים של ברונקס. בשורה התחתונה, מנסים החוקרים לבחון מהם העקרונות המנחים את "הישרדות החזקים".

גישה זו היא חלק בלתי נפרד מתחום המחקר החדשני של "אקולוגיה עירונית", היוצאת מתוך הנחה בסיסית, שכיום - במאה ה-21 - כדור הארץ כולו הוא "מעשה ידי אדם". גישה זו אף עודדה את יונסק"ו לפתוח בשרשרת של מחקרים על הקשר שבין הביוספרה והחברה, מחקרים שאליהם חברו גם בכירי המדענים של נאס"א.

לדברי המומחים, חקר האקולוגיה בעבר הניח בבסיסו דיכוטומיה ברורה בין הטבע ובין האדם. כיום ברור, כי הפרדה כזו אינה רלוונטית עוד, שכן על כדור הארץ לא נותר עוד טבע, שיד האדם לא השפיעה עליו.

חקר האקולוגיה העירונית קשור גם לתופעות הסביבתיות האחרות, המוכרות לנו, ובהן התחממות כדור הארץ, האורבניזציה הגוברת וההתפשטות הזוחלת של האדם לכל פינה בארץ.

חוקרי האקולוגיה, שהפגינו בעבר חלחלה ברורה נוכח קיומן של ערים צפופות, מודים כיום, כי מגמת האורבניזציה מצילה, למעשה, את כדור הארץ. ריכוז מאסות גדולות של בני אדם במקומות מוגדרים, מאפשר לשמור על שטחים ירוקים גדולים, מציל את היערות ומספק מרחבים פתוחים, שבהם יכולים לשרוד מינים אחרים של בעלי חיים וצמחיה. כיום ברור לגמרי, כי אילו בחר האדם שלא להתרכז בערים הגדולות, מצב כדור הארץ היה בבחינת אסון של ממש.

תובנות אלו הכניסו את האקולוגים לתוך הערים, שם הם הופתעו לגלות מגוון אדיר של בעלי חיים וצמחיה. כך, למשל, במטרופולין של ניו-יורק בלבד, הם גילו 3,000 מיני צמחים, 2,000 מהם מקוריים ו-1,000 - כאלו שהובאו לאזור מבחוץ. לאלו הצטרפו גם מיני שונים של בעלי חיים, כולל עופות נדירים, שהפכו את העיר למקום משכנם הקבוע.

התחממות העיר, כתוצאה מהבנייה הגבוהה והצפופה, שינתה את האקלים הטיפוסי לה, כך שכיום גם צמחים ובעלי חיים אקזוטיים, שמקורם באקלים הטרופי, משגשגים להפליא בניו-יורק.

לדברי החוקרים, דווקא "מהגרים" אלו של הטבע עשויים להציל את האקולוגיה המקומית, שכן הם מתאימים יותר לתנאי האקלים החדשים, שנוצרים בערים, ומחליפים את הצמחייה ובעלי החיים המקוריים, המגלים קושי להסתגל להתחממות וללחות, שאופייניים למקומות הבנויים בצפיפות. מקומם של חוקרי האקולוגיה נעשה חיוני עוד יותר במקומות שבהם מנסים לשמר ולשחזר אתרי טבע, המצויים כיום בתוככי הערים. לדעת החוקרים, לא ניתן יהיה להחזיר למקומות אלו את הצמחייה ובעלי החיים, שהיו טיפוסיים להם לפני כמה עשרות שנים. השינויים, שהאדם גרם לסביבה במו ידיו, ייאלצו את המשחזרים לבחור בצמחים ובעלי חיים אחרים, שהוכיחו כי הם חזקים יותר ויש ביכולתם לשרוד בד-בבד עם האדם ומעשיו.