נציגו של גוסינסקי, צבי חפץ, היה המתורגמן בין זאבי לבין צ'רנוי

חפץ: לא היתה לי שום מעורבות פורמלית בעיסקה ביניהם; עשיתי טובה לזאבי, למרות שזה היה "תיק"

צבי חפץ, סגן יו"ר מעריב ונציגו בארץ של ולדימיר גוסינסקי, היה המתורגמן בפגישות העסקיות בין גד זאבי למיכאל צ'רנוי. כך עולה מהודעתו של חפץ במשטרה בפרשת זאבי-בזק. חפץ, לדבריו, השתתף בפגישות אלה לבקשתו של זאבי.

לדברי חפץ, באחת הפגישות ביניהם, אמר לו זאבי, כי הוא מקיים מערכת יחסים עסקיים עם צ'רנוי, ושעיקר הבעיה היא חוסר תקשורת בינו לבין צ'רנוי. "זאבי ביקש שאני אבוא ואתרגם, ואני הסכמתי, כי זאבי הוא חבר שלי. הרגשתי שיש לו צורך ולא היה נעים לסרב לו, למרות שאני אדם מאוד עסוק.

"זאבי ביקש ממני להתייצב בפגישה, זה היה משהו בחודש נובמבר 2000. אז השתתפתי במספר פגישות. פעם נפגשנו ליד מרינה, במסעדה בתל-אביב... בפגישות נכחו צ'רנוי, זאבי ואנוכי. הובהר לצ'רנוי תפקידי כמתורגמן. צ'רנוי לא התנגד לכך וגם זאבי... הוא טען שתמיד יש מישהו שמתרגם ביניהם, ואין לו שום יכולת לדעת איך ומה מתרגמים, ועלי הוא סומך".

לדברי חפץ, לזאבי וצ'רנוי היתה מחלוקת באשר לביצוע ההסכם ביניהם. באחת הפגישות, שהתקיימה במשרדי עורך דינו של צ'רנוי, עו"ד גד נשיץ, ובה השתתפו אנשים נוספים, טען זאבי, כי יש לקיים את ההסכם ככתבו ולשונו. צ'רנוי השיב, כי זאבי לא מקיים סעיפים מסויימים בהסכם.

לדברי חפץ, זאבי טען, כי או שלא מסבירים לצ'רנוי נכון, או שלא מתרגמים נכון את האמור, ו"אם צ'רנוי יבין במדוייק מה שכתוב בהסכם, אז לא יהיו לצ'רנוי טענות כלפיו".

לדבריו, באותה פגישה נכתב פרוטוקול על-ידי עורך דין ממשרדו של נשיץ, וגם שמו שלו הופיע כנוכח. הדבר גרם לו כעס רב, עד כדי כך שאיים לעזוב את הפגישה:

"אמרתי שאני בא כמתרגם, ופתאום אני הופך להיות באיזושהי נוכחות פורמלית ואין לי חלק בעניין, אלא באתי מתוך רגש חברי, לאור בקשתו של זאבי. התרגזתי עד כדי כך שעשיתי פוזה שאני קם והולך, ואז כולם אמרו: לא, סליחה, זה טעות, ומחקו בסופו של דבר את שמי מהמסמך".

חפץ נשאל על המחלוקת בין זאבי לצ'רנוי. הוא השיב, כי לפי הבנתו היה הסכם בין חברות שבבעלות צ'רנוי וזאבי. לפי ההסכם, צ'רנוי ילווה 150 מיליון דולר לחברות של זאבי, שישתמש בכסף כהון עצמי לרכישת מניות בזק.

חפץ אמר, כי מה שהוא יכול היה להבין מהשיחות בין צ'רנוי וזאבי, הוא שניתנה הלוואה על-ידי צ'רנוי לזאבי, ולצ'רנוי יש אופציה באיזושהי תקופת זמן, לרכוש חלק מהמניות בכפוף לתנאים שונים.

לדבריו, "בשבילי כל ההשתתפות הזאת היתה 'תיק' שכבר הצטערתי שהסכמתי לעזור וזה סחף שעות, ובדרך כלל בשעות הערב, בנושא שאין לי כל ענין זו, ולא היתה כל תמורה ולא היתה אמורה להיות כל תמורה. זה עשיתי כחבר של זאבי".

בתשובה לשאלה אם התבקש לגשר בין הצדדים, אמר חפץ: "לא התבקשתי פורמלית או לא פורמלית לגשר בין הצדדים. אלא מטבע הדברים, כשאתה מתרגם ואחר כך אתה גם מעביר מסרים בין אחד לשני, שזה לא בפורום שכולם יושבים ביחד, אז יכולתי להביע את דעתי.

"לדוגמה: על מה אתם מתווכחים? אין דברים מהותיים בחילוקי דעות, וכל אחד מכם בעצם רוצה לקיים את ההסכם ככתוב, ולכן אתם מבלבלים את המוח. היה מקרה, זה אחרי שסיימתי לתרגם, אמרתי לצ'רנוי: עזוב אותי, תפתרו את הבעיות בעצמכם".

חפץ נשאל, אם התבקש על-ידי זאבי לשמור על פרטיות. הוא השיב בחיוב והוסיף: "מי שמכיר את גד זאבי יודע שהוא מאוד ממוקד, מאוד סודי ומעבר לכך, סוד מסחרי הוא סוד מסחרי תמיד".

חוקר המשטרה שאל את חפץ, לפי מה הסיק שמדובר בהסכם הלוואה, כפי שהוא טוען. לדברי חפץ, אף פעם לא נאמר אחרת, וכך גם ההסכם היה ערוך.

חפץ נשאל, כיצד הוא מסביר את העובדה שבהסכם לא נזכרת כלל המילה "הלוואה", אלא מדובר במתן אופציה לרכישת כ-10% ממניות בזק. חפץ השיב, כי הפרטים כלל לא עניינו אותו, וכי מבחינתו, היה מדובר במתן עזרה לחבר.