בכל זאת ועידת קהיר

ועידת קהיר, הנפתחת מחר (ג'), אמורה היתה, לדברי המצרים, נותני החסות והמארגנים, להיות מוקדשת לעסקים ולהתעלם מהפוליטיקה האזורית. לצורך זה אף נמנעו המצרים מלהזמין ראשי מדינות וראשי ממשלות, והורידו את דרג הארוע מ"פיסגת עסקים" ל"ועידת העסקים של המזרח התיכון וצפון אפריקה". עם זאת מסתבר, כי ועידת קהיר הפכה יותר פוליטית מקודמותיה, בקזבלנקה ובעמאן, עוד בטרם התכנסה.

הפוליטיזציה של הוועידה החלה דווקא במצרים, נמשכה בהחרמה פוליטית מצד גורמים בישראל, וסופה היה מאמצי הרגעה בתיווך אמריקני נמרץ מצד הדרג המדיני הבכיר ביותר - ראש הממשלה, בנימין נתניהו ונשיא מצרים חוסני מובארק. המצרים איימו לבטל או לדחות את הוועידה, עד להשגת התקדמות ממשית בתהליך. לחץ אמריקני מסיבי, כולל איומים מרומזים בדבר עתיד הסיוע הכלכלי למצרים, מלווה בלחצים מצד המארגנים - הפורום הכלכלי העולמי - כפה על מובארק לחזור בו ולהצהיר על כינוס הוועידה במועדה וכמתוכנן.

על פי שגריר ארה"ב במצרים, אדוארד ווקר, תרמו להחלטתו של מובארק בעיקר אנשי העסקים המצרים, שצידדו בכינוס הוועידה. זאת על רקע הציפיות למשוך באמצעותה משקיעים למצרים, לקידום תוכניות הרפורמה והפיתוח של המשק המצרי, שנכנסו בשנה האחרונה להאצה.

מה שנותר למצרים לצורך קידום התהליך המדיני היה שורה של הצהרות אנטי-ישראליות, שהובילו למאמרי שיטנה בתקשורת המצרית. כל אלה סיפקו לפני כשבועיים את העילה המתאימה לשר התשתיות, אריאל שרון, שהודיע על ביטול השתתפותו בוועידה, כולל השתתפות אנשי משרדו. אחת ההערכות היא, כי שרון נפגע מכך, שלא נמצאה עבורו במה מתאימה לנאום במהלך הוועידה. מסיבה דומה גם ביטל את השתתפותו בוועידת ירושלים.

הצעד של שרון גרר שורה חדשה של מאמצים לאיתור המתיחות בין מצרים לישראל ערב כינוס הוועידה. בתיווך אמריקני יצאה מצרים בשורת הצהרות, בדרגים שונים, שנועדו להעביר מסר חד משמעי: אנשי העסקים הישראליים רצויים בקהיר מסיבות עסקיות ופוליטיות. להמחשת המסר הוזמנו 30 אנשי עסקים לשייט על הנילוס עם 30 עמיתים מצרים, בחסות ראשי התאחדות התעשיינים משתי המדינות. כן הוכנסו אנשי העסקים הישראלים לרשימת המוזמנים לארוחות אירוח של ממשלת מצרים.

נתניהו קרא לאנשי העסקים הישראלים לצאת לקהיר לעשיית עסקים, שתקדם את תהליך השלום. "אתם תעשו בקהיר עסקים על בסיס של ריווחיות, בעוד אנחנו, כממשלה, נתייחס להידוק הקשרים הכלכליים עם שכנינו לא רק מנקודת מבט של כדאיות כלכלית, אלא מההיבט הכולל של תהליך השלום", אמר ערב הפיסגה.

אפשר, כי בכך רמז נתניהו לחילוקי הדעות המסורתיים בין גורמים שונים בישראל ביחס לשת"פ הכלכלי האזורי. המחלוקת היא סביב הסוגיה, אם ישראל צריכה להיכנס לפרוייקטים משותפים גם כשכדאיותם מבחינתה אינה מוכחת, ולו רק כדי לחזק את תהליך השלום. על הפרק בולטים שני פרוייקטים שנויים במחלוקת. האחד הוא שדה התעופה המשותף אילת-עקבה, והשני עיסקת יבוא הגז מקטאר. למעלה משנה נמשכים הדיונים בדבר עתיד שדה התעופה הבינלאומי המשותף. המחלוקת בצד הישראלי נבעה משיקולים עסקיים של גורמי תעופה, שחששו, בין השאר, מאובדן הכנסות כתוצאה מהעתקת קו הטיסות הבינ"ל לשדה על טריטוריה ירדנית. לכך התלווה חשש באילת מאובדן מקורות בתעסוקה. מנגד היה ברור לדרג המדיני, כי הקמת השדה המשותף תאותת לעולם ולמזה"ת על עידן חדש של שת"פ, ותבסס את תהליך השלום.

ממשלת נתניהו הכריעה בעד הקמת השדה המשותף, ולשכת רה"מ לוחצת כיום לגיבוש עמדה ישראלית מקובלת על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. זו אמורה להבטיח את הגישה הבטוחה והקלה ביותר מהשדה בירדן לתוך ישראל, לצד הסדרת ההיבטים העסקיים של גורמי התעופה. כל זאת, למרות שכדאיותו הכלכלית של השדה המשותף עדיין אינה ודאית, ואפשר אף שתהיה שלילית.

התלבטות דומה התעוררה ביחס לעיסקת יבוא הגז מקטאר. לממשלה ברור, כי עיסקת ענק שכזו, הקושרת את תשתית האנרגיה של ישראל במדינה ערבית מהמעגל הרחוק יותר, משמעותה פריצת דרך מדינית חשובה. עם זאת סבורים גורמים במשק האנרגיה, ואפילו במשרד החוץ, כי בסופו של דבר תהיה לישראל אנרגיה יקרה, אם אספקת החשמל תתבסס על גז קטארי, שצריך לעבור תהליכי ניזול והגזה מחדש, בנוסף על הצורך לשנע אותו בדרך ארוכה. זאת, כאשר הגז הטבעי המצרי נראה זמין וזול יותר, וכאופציה לעתיד קיים גז סעודי קרוב יותר, שאם תחתם לגביו עיסקה בשנים הקרובות, הוא צפוי להיות זול מהקטארי.

ראש הממשלה הינחה לאחרונה את משרד התחבורה להאיץ את השלמת ההכנות בצד הישראלי לחידוש המו"מ עם ירדן על הקמת השדה המשותף. במקביל חידש משרד האנרגיה את בדיקת האפשרות לייבא גז מקטאר, ובעיר הבירה-דוחה ממתינים עדיין לתשובתה של ירושלים.

לעומת ההשתהות ביישום שני הפרוייקטים המשותפים האלה, נרשמה בין פיסגת עמאן לוועידת קהיר התקדמות ביישום תוכניות משותפות אחרות. זאת, בניגוד לרושם שדבר לא התקדם בשנה החולפת כתוצאה מרצח יצחק רבין, גל פיגועי הטרור וחילופי הממשלה. רפי בנבנישתי, מיוזמי חוברות הפרוייקטים של ממשלת ישראל שהוגשו לקזבלנקה, עמאן וקהיר, מונה שורה של פרוייקטים המתקדמים בכל מדינה בנפרד, אך בתיאום בין המדינות על בסיס הבנה, שביצועם יממש את החזון של שת"פ אזורי. כך, למשל, במיתחם אילת-עקבה-טאבה נמצאים הירדנים בשלב מתקדם של תכנון עיר נוספת, מדרום לעקבה, שתשתלב באזור התיירות, הסחר והתעשייה המתוכנן לקשר את טאבה, אילת ועקבה. במסגרת זו מתכננת מצרים הקמת עיר נוספת דרומית לטאבה, שתשתלב באותו תיכנון.

במקביל נמצאים הירדנים בשלב מתקדם של הקצאת קרקע ותיכנון פיתוח תיירותי מקיף בחופו הצפוני-מזרחי של ים המלח. פיתוח זה ישתלב בהמשך בתכנון להקמת הפארק הנמוך בעולם באזור ים המלח.

בנקודת הגבול הצפונית בין המדינות, באזור גשר שיח חוסין, נשלמת בניית תוואי אחד של גשר חדש מעל לירדן על ידי ישראל. כשיושלם, יקימו היפאנים את התוואי השני בין המדינות. במקביל מתוכנן פיתוח פארק תעשייה ולוגיסטיקה 5 ק"מ דרומית לאותו גשר, על ידי יזמים מישראל וירדן. ממשלת ירדן הקצתה את הקרקע והבטיחה להשלים את סלילת אוטוסטרדת השלום, שתחבר בין הפארק לנקודת הגבול, וכן חיבור תשתיות דרכים, מים ותקשורת לפארק. לאחר שיוקם, יחלו היזמים בבדיקת אפשרויות להרחיבו לישראל, כאשר מובטח להם סיוע בקיצור הליכים בירוקרטיים מצד לשכת רה"מ.

ישראל וירדן עומדות במקביל להשלים את חיבור רשתות החשמל שלהן באזור אילת עקבה, ולהגדיל את תקשורת הסיבים האופטיים ביניהן. על הפרק גם הקמת ריביירה באגן המזרחי-דרומי של הים התיכון וחיבור תשתיות דרכים בין ישראל, רצועת עזה ומצרים. עם זאת נראה, כי השת"פ באזור זה יהיה בעל רגישות פוליטית גבוהה, וקצב התקדמותו יהיה שזור בהתפתחות השיחות המדיניות בין ממשלת ישראל לרשות הפלשתינית.

חרף הזיקה הפוליטית המובהקת עדיין בין התקדמות השת"פ הכלכלי בין ישראל למדינות ערב לבין התהליך המדיני, ניתן לומר בוודאות, כי עברנו את הסף לתוך המזרח התיכון החדש. קשרי העסקים עם העולם הערבי נקלעו אמנם להאטה, וחלקם אף להמתנה, אולם הם לא נקטעו. קטאר, עומאן, תוניסיה, מרוקו ומאוריטניה מפעילות את משרדיהן בישראל. סוריה אמנם מחרימה רשמית את ועידת קהיר, אך אחד הבנקים הזרים בקהיר המייצג אותה, את לוב ואת מצרים, ישתתף בוועידה. יתר על כן, שותפתה האסטרטגית הקיצונית ממנה, איראן, השתתפה השבוע בתערוכה עסקית לצד ישראל, שנערכה בקטאר. חרף פרסומים מוקדמים בדבר הקמתו של הביתן הישראלי הרשמי בתערוכת מיליפול לציוד בטיחותי והגנתי, הקים משרד ההגנה של איראן ביתן באותה תערוכה. גורמים איראנים המשתתפים בתערוכה אף אמרו ל"גלובס", כי משרד ההגנה כבר השתתף בתערוכות לצד ישראל ביוון ובמזרח הרחוק.

אם המתרחש בימים אלה בקטאר, ובכלל זה בתערוכה, משקף את היחס הצפוי לישראל בועידת קהיר, המצב אינו מזהיר. הממשלה הקטארית הטילה חרם לא רשמי על ישראל. ראש הממשלה ויורש העצר, שפתחו את תערוכת מיליפול, אמנם עברו גם בביתן הישראלי והתעניינו בתצוגה, כפי שעשו בכל ביתן אחר בתערוכה. אולם הנציגים הישראלים הרשמים בקטאר לא הוזמנו לקבלת הפנים שערך ראש הממשלה בערב הפתיחה, למרות שכל הסגל הדיפלומטי בקטאר הוזמן. גורמים ישראלים ציינו, כי ראש המשרד הישראלי, סמי רוול, מתקשה להתקבל לפגישות עם שרים קטארים. עצם השתתפותה של ישראל בתערוכה, כמו בועידת קהיר, היה תלוי על בלימה, ואושר מתוך התיחסות ל"מילת הכבוד" שנתנה קטאר לממשלת פרס, כשהזמינה אותה להשתתף בתערוכה במאי השנה.

יו"ר מכון היצוא, עמיר מקוב, שעמד בראש המשלחת הישראלית לתערוכה, אמר, כי המכון לקח על עצמו סיכון כשהחליט להקים את הביתן הישראלי, כיוון שעד לרגע האחרון לא היה ברור אם תתאפשר ההשתתפות הישראלית. בפועל התברר, כי גורמים שהתעניינו בקשרי עסקים עם החברות הישראליות היתנו את המשך המו"מ בכך, שלא ניתן יהיה לזהות את המוצר כישראלי. כלומר, אם תחתם עסקה, המשלוח יגיע ללא הסימון "מייד אין יזראל".

בניגוד לנציגי הממשלה, אנשי העסקים המקומיים לא החרימו את ישראל, והסכימו להפגש בשולי הועידה עם מקוב וסמנכ"ל מכון היצוא, יאיר אופק. עם זאת, הרושם הוא, כי המקומיים מעדיפים להשהות עדיין את העסקים עם ישראל עד להשגת התקדמות של ממש בתהליך המדיני. לדברי מקוב, ציינו אנשי העסקים המובילים, כי הם ממתינים לראות כיצד יתפתחו הדברים בוועידת קהיר, ולפיה יקבעו את התפתחות קשריהם עם החברות הישראליות.קהיר התקדמות ביישום תוכניות משותפות אחרות. זאת, בניגוד לרושם שדבר לא התקדם בשנה החולפת כתוצאה מרצח יצחק רבין, גל פיגועי הטרור וחילופי הממשלה. רפי בנבנישתי, מיוזמי חוברות הפרוייקטים של ממשלת ישראל שהוגשו לקזבלנקה, עמאן וקהיר, מונה שורה של פרוייקטים המתקדמים בכל מדינה בנפרד, אך בתיאום בין המדינות על בסיס הבנה, שביצועם יממש את החזון של שת"פ אזורי. כך, למשל, במיתחם אילת-עקבה-טאבה נמצאים הירדנים בשלב מתקדם של תכנון עיר נוספת, מדרום לעקבה, שתשתלב באזור התיירות, הסחר והתעשייה המתוכנן לקשר את טאבה, אילת ועקבה. במסגרת זו מתכננת מצרים הקמת עיר נוספת דרומית לטאבה, שתשתלב באותו תיכנון.

במקביל נמצאים הירדנים בשלב מתקדם של הקצאת קרקע ותיכנון פיתוח תיירותי מקיף בחופו הצפוני-מזרחי של ים המלח. פיתוח זה ישתלב בהמשך בתכנון להקמת הפארק הנמוך בעולם באזור ים המלח.

בנקודת הגבול הצפונית בין המדינות, באזור גשר שיח חוסין, נשלמת בניית תוואי אחד של גשר חדש מעל לירדן על ידי ישראל. כשיושלם, יקימו היפאנים את התוואי השני בין המדינות. במקביל מתוכנן פיתוח פארק תעשייה ולוגיסטיקה 5 ק"מ דרומית לאותו גשר, על ידי יזמים מישראל וירדן. ממשלת ירדן הקצתה את הקרקע והבטיחה להשלים את סלילת אוטוסטרדת השלום, שתחבר בין הפארק לנקודת הגבול, וכן חיבור תשתיות דרכים, מים ותקשורת לפארק. לאחר שיוקם, יחלו היזמים בבדיקת אפשרויות להרחיבו לישראל, כאשר מובטח להם סיוע בקיצור הליכים בירוקרטיים מצד לשכת רה"מ.

ישראל וירדן עומדות במקביל להשלים את חיבור רשתות החשמל שלהן באזור אילת עקבה, ולהגדיל את תקשורת הסיבים האופטיים ביניהן. על הפרק גם הקמת ריביירה באגן המזרחי-דרומי של הים התיכון וחיבור תשתיות דרכים בין ישראל, רצועת עזה ומצרים. עם זאת נראה, כי השת"פ באזור זה יהיה בעל רגישות פוליטית גבוהה, וקצב התקדמותו יהיה שזור בהתפתחות השיחות המדיניות בין ממשלת ישראל לרשות הפלשתינית.

חרף הזיקה הפוליטית המובהקת עדיין בין התקדמות השת"פ הכלכלי בין ישראל למדינות ערב לבין התהליך המדיני, ניתן לומר בוודאות, כי עברנו את הסף לתוך המזרח התיכון החדש. קשרי העסקים עם העולם הערבי נקלעו אמנם להאטה, וחלקם אף להמתנה, אולם הם לא נקטעו. קטאר, עומאן, תוניסיה, מרוקו ומאוריטניה מפעילות את משרדיהן בישראל. סוריה אמנם מחרימה רשמית את ועידת קהיר, אך אחד הבנקים הזרים בקהיר המייצג אותה, את לוב ואת מצרים, ישתתף בוועידה. יתר על כן, שותפתה האסטרטגית הקיצונית ממנה, איראן, השתתפה השבוע בתערוכה עסקית לצד ישראל, שנערכה בקטאר. חרף פרסומים מוקדמים בדבר הקמתו של הביתן הישראלי הרשמי בתערוכת מיליפול לציוד בטיחותי והגנתי, הקים משרד ההגנה של איראן ביתן באותה תערוכה. גורמים איראנים המשתתפים בתערוכה אף אמרו ל"גלובס", כי משרד ההגנה כבר השתתף בתערוכות לצד ישראל ביוון ובמזרח הרחוק.

אם המתרחש בימים אלה בקטאר, ובכלל זה בתערוכה, משקף את היחס הצפוי לישראל בועידת קהיר, המצב אינו מזהיר. הממשלה הקטארית הטילה חרם לא רשמי על ישראל. ראש הממשלה ויורש העצר, שפתחו את תערוכת מיליפול, אמנם עברו גם בביתן הישראלי והתעניינו בתצוגה, כפי שעשו בכל ביתן אחר בתערוכה. אולם הנציגים הישראלים הרשמים בקטאר לא הוזמנו לקבלת הפנים שערך ראש הממשלה בערב הפתיחה, למרות שכל הסגל הדיפלומטי בקטאר הוזמן. גורמים ישראלים ציינו, כי ראש המשרד הישראלי, סמי רוול, מתקשה להתקבל לפגישות עם שרים קטארים. עצם השתתפותה של ישראל בתערוכה, כמו בועידת קהיר, היה תלוי על בלימה, ואושר מתוך התיחסות ל"מילת הכבוד" שנתנה קטאר לממשלת פרס, כשהזמינה אותה להשתתף בתערוכה במאי השנה.

יו"ר מכון היצוא, עמיר מקוב, שעמד בראש המשלחת הישראלית לתערוכה, אמר, כי המכון לקח על עצמו סיכון כשהחליט להקים את הביתן הישראלי, כיוון שעד לרגע האחרון לא היה ברור אם תתאפשר ההשתתפות הישראלית. בפועל התברר, כי גורמים שהתעניינו בקשרי עסקים עם החברות הישראליות היתנו את המשך המו"מ בכך, שלא ניתן יהיה לזהות את המוצר כישראלי. כלומר, אם תחתם עסקה, המשלוח יגיע ללא הסימון "מייד אין יזראל".

בניגוד לנציגי הממשלה, אנשי העסקים המקומיים לא החרימו את ישראל, והסכימו להפגש בשולי הועידה עם מקוב וסמנכ"ל מכון היצוא, יאיר אופק. עם זאת, הרושם הוא, כי המקומיים מעדיפים להשהות עדיין את העסקים עם ישראל עד להשגת התקדמות של ממש בתהליך המדיני. לדברי מקוב, ציינו אנשי העסקים המובילים, כי הם ממתינים לראות כיצד יתפתחו הדברים בוועידת קהיר, ולפיה יקבעו את התפתחות קשריהם עם החברות הישראליות. `` « אורה קורן« בכל זאת ועידת קהיר « ועידת קהיר הנפתחת מחר עשויה לשרת את הכלכלה המזרח תיכונית ואת שיתוף הפעולה בין חברות מהמדינות השונות. שילובה המעשי של ישראל באותה פעילות עדיין מעורפל ומותנה, לחלוטין, בהתקדמות התהליך המדיני. גם אם המזרח התיכון עדיין אינו "חדש" לגמרי - הוא כבר שונה משהיה