ביטול חוזה - בתום לב

המערערת לא שילמה את דמי החכירה במועד, אלא שהיא פנתה לעשות כן עוד בטרם נשלחה אליה הודעה על ביטול ההסכם. האם הפר משרד השיכון את חובתו לבטל את ההסכם בתום לב? שאלה זו הובאה להכרעתו של בית המשפט העליון (פסק הדין נכתב ע"י השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת חבריו להרכב).

ביטול חוזה איננו פועל יוצא אוטומטי והכרחי של הפרת חוזה; כל עוד לא הופעלה זכות הביטול באמצעות שיגור הודעת ביטול, החוזה שריר וקיים. וכל עוד לא בוטל החוזה, רשאי המפר לפעול לקיום התחייבויותיו החוזיות.

"הקיום המאוחר של החוזה (או הנכונות לקיימו) אין בו כדי לסלק את העילה לביטולו, ואין בכוחו לשלול את עצם אירוע ההפרה" קבע בית המשפט העליון. "עם זאת, יכול ותהא לתיקון ההפרה נפקות לצורך בחינת התקיימותם של הסייגים לזכות הביטול או לשימוש בה".

ייתכנו מקרים שבהם סירובו של הנפגע לאפשר לפוגע לתקן את ההפרה עלול להיחשב כשימוש בזכות שלא בדרך מקובלת ובתום לב (סעיף 39 לחוק החוזים), או כבלתי צודק (סעיף 7(ב') לחוק התרופות). מאידך גיסא, יש שעמידה דווקנית על זכויות חוזיות היא שתיחשב למחוסרת תום לב.

"עם זאת", נקבע בפסק הדין, "ברי כי כאשר בהפרה של תנאי יסודי עסקינן, יתמעטו המקרים בהם ייחשב שימוש בזכות הביטול כסותר את חובת תום-הלב, ורק בנסיבות יוצאות-דופן ייבצר מהנפגע להפעיל את תרופת הביטול הקנוייה לו".

המקרה הנדון איננו בא במסגרת הנסיבות יוצאות הדופן הנ"ל. הפרתו של תנאי התשלום נקבעה בין הצדדים כהפרה יסודית. התנהגותה של המערערת לוקה בחוסר תום לב - היא לא הודיעה לא למינהל ולא למשרד השיכון על קשייה הכספיים, אלא לאחר שהצליחה לפותרם.

המדובר הוא במכרז של רשות ציבורית, הכפוף לא רק לדיני החוזים, אלא גם לדיני מכרזי-רשות. עקרון השיוויון הוא מנשמת אפם של מכרזים ציבוריים. הוא משתרע הן על השלב שעד לחתימת חוזה עם מציע והן על השלבים של ביצוע החוזה. השלמה עם התנהגותה של המערערת היתה פוגעת בעקרון השיוויון.

(ע"א 1368/02 צמנטכל ב. קוטיק בע"מ נ. מ"י ואח', פס"ד מיום 18.12.02. השופטים דורית ביניש, אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה. בשם המערערת עו"ד רון דיכנור ואייל סילמן, בשם המשיבים עו"ד תמר בר אשר צבן)