הכללים הנוקשים של לשכת עוה"ד בנושא פירסום עצמי של עורכי דין, הביאו לכך שעורכי הדין כמעט לא ניצלו את הפריבילגיה לפרסם עצמם. כך טוענת קרן פרימור-כהן, מסטרנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, בעבודת תיזה בהנחייתו של סגן דיקן הפקולטה, ד"ר עמרי ידלין.
פרימור-כהן בדקה את ההשפעות הכלכליות של הפירסום בתחום השירותים המשפטיים בעקבות כללי הלישכה בנושא פירסום ופרסומת. לדבריה, השפעתו החיובית הצפויה של הפירסום על שוק עורכי הדין, נבלמה כמעט כליל בשל המיגבלות הנוקשות שהטילה לשכת עוה"ד בכללים שהתקינה. לטענתה, נראה כי מדיניות הלישכה הינה שלא לעודד את הפירסום בענף, תואמת את העובדה שהלשכה כלל לא פעלה לקידום היתר הפירסום, ובסופו של דבר התקינה כללים כמעט בכפייה.
הכללים שהתקינה הלשכה, טוענת פרימור-כהן, למעשה מרוקנים מכל תוכן את ההחלטה המתירה פירסום ופרסומת. לדבריה, מתקיני הכללים בלשכה נמנים על המשרדים המובילים בענף, וככאלה הם מוכנים למזער את נגישות הציבור למידע על זמינות שירותים משפטיים, ועל קיומם של עורכי דין רבים המוכנים ויכולים להעניק שירותים סטנדרטיים בעלות נמוכה.
ראש לשכת עוה"ד, עו"ד שלמה כהן, אמר בתגובה, כי גם הוא סבור שהכללים שקבעה הלשכה בנושא מגבילים מדי וגרמו לכך שהלכה למעשה אין פרסומת של עורכי דין. לדבריו, "פרסומת של עורכי דין תועיל מאוד, הן לציבור על ידי גיוון השירות ושכלול הגישה, והן לעורכי הדין, בגידול משמעותי בהיקף ההיזקקות לשירותים משפטיים. ראש הלשכה העלה טיעונים אלה גם בפני המועצה הארצית של לשכת עוה"ד, שהתקינה את כללי הפרסומת, אך עמדתו בעניין זה לא התקבלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
