נחתם הסכם על שילוב ישראל בפרוייקט מטוס הקרב העתידי JSF; העלות לישראל: עשרות מיליוני ד'

מקור ביטחוני: "בהחלט לא בשמיים, ובוודאי הרבה פחות מ-150 מיליון דולר שדובר בתחילה" * חברות ישראליות יקבלו נגישות לפרוייקט

ישראל וארה"ב חתמו היום (ה') בוושינגטון על מסמך כוונות, המתווה את התנאים לשילובה של ישראל בפיתוח מטוס הקרב העתידי, JSF, לאחר מו"מ אינטנסיבי שנמשך כתשעה חודשים בין נציגי משרד הביטחון וחיל האוויר לבין צוותים של משרד ההגנה האמריקני.

מקורות ישראלים אמרו, כי מטוס הקרב העתידי נחשב "עמוד התווך של הביטחון הלאומי של ישראל" ולפיכך חשוב שיתאים, בין השאר, לצורכי חיל האוויר הישראלי. המסמך החדש מבטיח מימושה של שאיפה זו.

בטקס החתימה השתתפו אדוארד אולדרידג', תת שר ההגנה לענייני רכש, טכנולוגיה ולוגיסטיקה; שגריר ישראל בוושינגטון, דני איילון; נציג משרד הביטחון, יוסי דרייזנין; ואנשי הנספחות הצבאית. מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, השתתף בטקס טלפונית, בשיחה מתל-אביב. הוא הודה לאולדרידג' במילים חמות על הצלחת המאמצים לשילוב ישראל בפרוייקט. גורמים ישראליים ציינו, שמשרדו של שר ההגנה, דונאלד ראמספלד, תרם תרומה משמעותית לקידום תהליך המו"מ.

השתלבות בפרוייקט JSF היא הישג גדול לישראל הן מבחינה צבאית והן מבחינה התעשיות הביטחוניות. מקור ביטחוני ציין, שחשיבות ההסכם בכך שמערכות ישראליות ייחודיות, שפותחו לפי מפרטים של חיל האוויר, ישולבו במטוס, כפי שנעשה במטוסי קרב מדורות קודמים, כגון אף 16, שנרכשו בארה"ב.

עלות ההסכם לישראל תהיה "כמה עשרות מיליוני דולרים" לשנתיים הקרובות, לדברי מקור. הוא ציין, כי מדובר ב"סכום סביר, בהחלט לא בשמיים ובוודאי הרבה פחות מרמה של 150 מיליון דולר שעליה דובר תחילה".

כזכור, ישראל נמנעה מהצטרפות למיזם בשלבים הראשונים בגלל ההשקעות הענקיות שנדרשו מהמדינות ה"מייסדות", ובראש ובראשונה בריטניה. כפי שדווח בנובמבר, התנגדות מדינות אירופה היתה אחד המכשולים הגדולים בדרך למתן תפקיד משמעותי לישראל בתכנון המטוס ובהתאמתו הפוטנציאלית לצרכיה המיוחדים.

בידיעה של סוכנות ידיעות אמריקנית בנובמבר נאמר: "הצי הבריטי השתתף בתכנון המפרטים המקוריים של המטוס והבריטים אינם רואים בעין יפה את האפשרות שאיזה פולש ינסה להבקיע את דרכו לפרוייקט ועוד בזיל הזול".

לדברי המקור, מסמך הכוונת פותח לפני חברות ישראליות נתיב של השתתפות בפרוייקט, אך הן יצטרכו להתמודד במכרזים מול חברות אחרות.

מסמך הכוונות פירט את ההיבטים הבאים:

* הסכם על השתתפות ישראל בפרוייקט, על בסיס הדדי. מעמד ישראל מוגדר כ"משתתפת של שת"פ ביטחוני" (Security Cooperation Participant).
* התאמת JSF לצרכים המבצעיים המיוחדים של ישראל. (מדובר בגרסה שתימסר לישראל).
* הקמת משרד ישראלי להשתתפות בפרוייקט, שיהיה ממוקם ליד מינהלת פרוייקט המטוס בוושינגטון. יודגש שהמסמך משתמש במילה 'ממוקם' ולא 'מסופח'.
* עקרונות למתן הזדמנויות לחברות ישראליות להשתתף בפיתוח וביצור חלקים מהמטוס החדש על בסיס עמידה בפרמטרים קבועים (best value).
* הבנה לגבי אספקת המטוס לחיל האוויר הישראלי החל ב-2012.

מטוס JSF צפוי להיות סוס העבודה של שלוש זרועות צבא ארה"ב וחילות אוויר של מדינות רבות אחרות, לרבות בריטניה, הולנד, איטליה, דנמארק, אוסטרליה, טורקיה, קנדה ונורווגיה.

טרם ברור כיצד גברה ישראל על התנגדות האירופים, אך נראה שאחד ה"מעקפים" היתה הבנה עם האמריקנים, שהתשומה הישראלית לעיצוב המטוס לא תהיה ישירה אלא תיעשה בתיווך ארה"ב. מקור ישראל אמר בעבר לגלובס: "הנושא של תשומה ישירה או עקיפה לא מטריד אותנו. לא חשוב לנו אם זה נושא בילטרלי או מולטי-לטרלי. מה שחשוב לנו הוא שהמטוסים האלה יתאימו לצרכים הייחודיים שלנו ויישאו מערכות שלנו".