משדרגים חדשות

1. אין ספק כי אחד הקרבות המרתקים ביותר בתקשורת הישראלית כיום מתנהל בין צוותי החדשות של שלושת ערוצי הטלוויזיה. אך בעוד שהמבקרים מדברים על איכות התוכן, והכותרות עוסקות בעיקר בשכר מרקיע השחקים של ה"טלנטים", נראה כי ישנו פן אחד שלא מושך אש, למרות שניכרת בו תכונה רבה - הפן הטכנולוגי. ואסור לשכוח שגם שכרה המתוקשר של מיקי חיימוביץ', מתגמד מול עלות הציוד שמאפשר את כל הקרב הזה.

2. לפני שנכנסים לסבך הכבלים, לחדרי השרתים הקפואים, לשולחנות הבקרה העמוסים ולחללי השידור המעוצבים, הרושם הראשוני מתקבל דווקא מהנוף. ומשלושת אולפני החדשות המרכזיים, אלו שמדי ערב נלחמים עד חרמה על מסכי ישראל, נשקפים מראות שונים לחלוטין.

אולפן חדשות ישראל 10, שצובר כותרות בעיקר בזכות סכומי העתק המוזרמים דרכו, ואשר מזוהה יותר מכל עם האמריקניזציה א-לה יעקב אילון, מציע כתפאורה את קו הרקיע של הסיטי התל-אביבי. ממרומי הקומה ה-16 של בית הוורד בגבעתיים, מתקבלת לעיתים התחושה שאנו נמצאים בחדר ישיבות של קרן הון סיכון, ולא לצד שולחנם המוכר לכל של יעקב ומיקי.

את חדשות ערוץ 2 משדרים מאווירה כפרית יותר. כמיטב האופנה הבורגנית, מיקמו עצמם אנשי החדשות של מהדורת השבט הנוכחית בין עצים ובין סלעים, במתחם גלובוס גרופ בנווה-אילן. לא הרחק ממכבים-רעות, מספיק קרוב לתל אביב מצד אחד ולירושלים מצד שני, אך מחוץ לקרקע המפוייחת, הרועשת - ובעיקר יקרת הנדל"ן.

מתחם הטלוויזיה הישראלית ברוממה, ירושלים, הבנוי במעין ארכיטקטורה מסוגרת המזכירה את העיר העתיקה, שובר שיאים בריבוי המסדרונות, המעברים והחצרות הפנימיות. מדגם הצצה לא מחייב מחלונותיו, מעלה בעיקר מסקנה אחת: אנשי מהדורת החדשות הוותיקה ביותר בארצנו, יותר מהכל, רואים את עצמם.

3. כאמור, אין יותר מדי סדר בסביבת העבודה של אנשי מבט. לאחר שנים של צמיחה ותפיחה, נדמים אולפני חדשות ערוץ 1 והחדרים הסובבים אותם למבוך פתלתל ואקראי. רק תושביו הקבועים יצליחו למצוא את מיקומם של חדר עריכה 4 או של חדר בקרת הסאונד, ונראה כי רק מתי מעט גם יצליחו לנחש למה הם נמצאים דווקא שם ולא במיקום אחר.

בחדשות ערוץ 2 ובחדשות 10 ישנם סדר ותכנון ברורים מראש, שמאחוריהם אמירה ברורה. בחדשות 2, איך שלא תהפכו את המבנה, תגלו שבאמצעו ממוקם חדר המחשבים, השרתים וציוד התקשורת, קרי החדר שמחבר את האולפן לעולם החיצון. מתחם חדשות 10, הבנוי בצורת חצי פיתה (בה כל כדור פלאפל עולה הרבה יותר ממשקלו בזהב), מיקם באמצעו, בתור הכדור המרכזי, את שטח העבודה של הכתבים.

4. המרוויחה העיקרית מהצד הטכנולוגי של מלחמת החדשות היא קבוצת נטקום, המביאה לישראל את ציוד הצילום, ההקלטה, הבקרה והעריכה של סוני. החברה סיפקה ומספקת לאולפני החדשות של הערוצים 1 ו-2 חלק ניכר מהציוד, וחברת הבת AVCOM אף הקימה מהיסוד את אולפן ומערכת חדשות 10.

"האולפן האידיאלי הוא כזה שזורם בין שרתים, בתוך תשתית הרשת של אותו הארגון, כאשר אתה לא רואה אף קלטת, מלבד אלו שמביאות חומרים מבחוץ", מתאר דודו לובין, מנכ"ל AVCOM, את השינויים שעברו אולפני החדשות בעשור האחרון, ואת המודל האידיאלי בעיניו. "האולפן המושלם מאפשר גם לכתב לעבוד עם החומר ברמת אוף-ליין, מעמדת העבודה שלו. מתחיל להיות איחוד בין תפקיד הכתב לתפקיד עורך הווידאו. כך שהשינוי העיקרי הוא בעבודת הכתב".

"תשומת הלב העיקרית בבניית אולפן ניתנת לגודל ולגובה האולפן, לכל נושא התאורה, כאשר השאיפה היא ללכת על תאורה קרה, ולעניין הדיגיטציה", מפרט רפי יהושע, מנהל שירותי ההנדסה של ערוץ 1, את זווית הראייה שלו. "כיום, בכל האולפנים החדשים הציוד דיגיטלי. חשוב 'לחתוך' את פורמט הציוד במכה - אם אתה רוצה לשלב בין ציוד דיגיטלי לאנלוגי, עלויות ההמרה כל כך גבוהות, שלא כדאי להיכנס לסיפור הזה. כשמדובר באולפן עצמו, גם לא נחסוך בעלויות. התפשרות של איכות מול עלות תיעשה במקומות אחרים".

לגבי השינויים שעברו האולפנים מלפני 10 שנים, הוא מסביר כי "השינוי העיקרי הוא בתאורה. עלויות התאורה פחתו בצורה משמעותית, כמות התאורה פחתה, ונכנסה התאורה הקרה. זה הוביל לשינויים בכל המערך מסביב. גם המצלמות מוזערו, והיכולות הטכנולוגיות-גרפיות-פעלולים גדלו במאות אחוזים. פעם מכונת עריכה משוכללת עלתה 1.5-1 מיליון דולר. היום אני מקבל את אותה היכולת ב-100 אלף דולר. אז אני יכול לרכוש יותר ציוד.

"לגבי השידור עצמו, היום יש הרבה יותר שידורים חיים. התקצר הפער בין האירוע לבין הסיקור, כאשר במקרים רבים הסיקור נעשה בזמן האירוע עצמו". בנוסף, יהושע הוא מאמין גדול בטכנולוגיית האולפנים הווירטואליים, ורואה בה את העתיד.

דוד יוגב, סמנכ"ל הנדסה בחברת החדשות, מפיקת חדשות ערוץ 2, רואה את החשיבות במקומות אחרים: "כשאתה מדבר על בניין חדשות, הכי חשוב הוא להביא את החדשות מיידית ובאיכות מהשטח. תמיד יש מאבק בין האיכות לבין הידיעה שמגיעה, ואז הידיעה מנצחת. אני קורא לזה 'מבחוץ פנימה'. רוב המאמץ בתכנון הושקע בזה. באולפן אני רק מעבד את מה שמגיע מבחוץ.

"נקודה נוספת היא ששידור חדשות לא סובל תקלות. אפס תקלות בשידור זה בפירוש יעד תכנוני".

לגבי השוני בתפיסת האולפן מלפני 10 שנים, הוא טוען כי "קודם כל, השוק היה פחות תחרותי. שידרנו פחות ושידרנו בהרבה יותר רוגע. התהליכים היו הרבה יותר ארוכים. השינוי הוא בעיקר במהירות ובכמות. האיכות דווקא לא השתנתה".

5. קומפלקס חדשות 2 תוכנן במהלך כשנה ונבנה במהלך שנה נוספת, והוא היחיד שבמהלך הקמתו נבנה גם המבנה המכיל אותו (על בסיס מבנה קיים שעבר הסבה והגדלה משמעותית). לעומתו, אולפן חדשות 10 התחיל לשדר שישה שבועות בלבד לאחר שנחתם החוזה להקמתו. לדברי לובין, 15 איש עבדו מסביב לשעון רק בפריסת הכבלים בשטח האולפן והמערכת. כדי לעמוד ביעד הצפוף, הגיע כל הציוד לישראל בתוך שבעה עד עשרה ימים מרגע הסיכום הסופי, דבר שהורגש בעלויות. יש לזכור כי לא מדובר במוצרי מדף, ולכן סוני הוכנסה לכוננות כבר במהלך המו"מ.

לחץ הזמן הוביל לפשרות, למשל בבחירת כרטיסים כאלו או אחרים או במשך הזמן שהוקצב לבדיקת הציוד. חלק מהציוד כבר שופר מאז, מעיד לובין, ואחרים עוברים מקצה שיפורים בימים אלו.

ברוב המקרים, בהם הזמן המוקצב שפוי יותר, הציוד נבדק עוד בחו"ל. אולפן השידור של חדשות 2, למשל, נבנה במלואו בארה"ב, נוסה בפעולה חיה, ולאחר מכן חלקיו סומנו, פורקו והובלו להרכבה מחדש בארץ.

6. בזמן השידור החי נמצאים באולפן מבט שישה אנשים, מלבד צוות ההגשה: מנהל במה (Floor Manager), נער הטלפרומפטר וארבעה צלמים. בחדשות 10 נמצאים באולפן חמישה: מנהל במה וארבעה צלמים. בחדשות 2 תמצאו באולפן מנהל במה בלבד. ארבע מצלמות רובוטיות מטיילות עצמאית באולפן, כשעל הפעלתן אמון אדם אחד, שיושב בחדר הבקרה.

7. אולפן חדשות 2, הוא האולפן שנראה כמושקע ביותר. הקמתו, כולל בנייה וציוד, מוערכת בכ-7-6 מיליון דולר. אולפן חדשות 10 הוא בעל ה"לוק" הכי עדכני, וכולל את הציוד החדיש ביותר בשוק. שווי הציוד באולפן מוערך ביותר מ-3 מיליון דולר.

באופן מוזר, דווקא האולפן הוותיק, הלא מושקע והבלתי מצודד של חדשות ערוץ 1, מעלה זיכרונות מימי הסטארט-אפים העליזים. אולי זהו חוסר התכנון, שמאפיין לרוב גופים שצמחו מהר מדי, ואולי זו הסימפתיה שמעוררים אנשים שיוצאים למלחמה כשברשותם כלי נשק דלים למראה.

גם רמת הדיגיטציה שונה בין מערכות החדשות. בערוץ 10 התהליך דיגיטלי מתחילתו ועד סופו; בערוץ 2 האולפן והמערכת הסובבת אותו הינם דיגיטליים, אך החומרים הנכנסים והיוצאים הם אנלוגיים; ובערוץ 1 מדובר בסביבה אנלוגית לחלוטין.

אבל כל זה עומד להשתנות בקרוב, מבטיח יהושע: "רשות השידור, עם כניסתו של יוסף בראל, קיבלה תנופה רצינית לטובת ההתפתחות הטכנולוגית, החל מתקציב 2003. הוא מנסה להשיג היום פיגור של 10 שנים. זה מתבטא בכמה דברים: מכרז קרוב לדיגיטציה של הארכיב, שלאחריו חומר מוקלט יישמר בתחילה בשרתים, ולאחר מספר ימים יעבור ל-CD; מכרז למעבר לעידן הדיגיטלי בשידור החדשותי (בו זכתה נטקום, לאחר שני מכרזים, טענות וערעורים מצד המפסידות והליך משפטי לא קצר - א.ר), פרוייקט שייצא לדרך בעוד כחודש ויכלול מעבר למצלמות ואמצעי עריכה דיגיטליים; ובתוך מספר שבועות ייבחר הזוכה במכרז לפריסת רשת של כ-30 תחנות מיקרוגל דיגיטליות.

"מכרז הארכיב צפוי להסתכם בהיקף של 20 מיליון שקל לאורך חמש שנים, עלות המעבר לציוד דיגיטלי מוערכת ב-8-7 מיליון שקל, ומכרז תחנות המיקרוגל מוערך ב-10 מיליון שקל".

רשת תחנות המיקרוגל תעבוד באופן המזכיר את השיטה הסלולרית, כאשר מכל מצלמה, בכל מקום, ניתן יהיה לשדר לתחנת ממסר קרובה, ממנה יועבר השידור לאולפן החדשות. הכסף למכרז יגיע מחיסכון באגרות המיקרוגל האנלוגי, שעולות לרשות השידור 15 מיליון שקל בשנה. האגרות לתדרים הדיגיטליים הזולים מוערכות בפחות ממיליון שקל.

בנוסף, אומר יהושע, ההוראה של המנכ"ל היא כי כל משדר חדש יכלול אופציה לעבוד גם בשיטה הדיגיטלית, כך שמעבר עתידי לשידור דיגיטלי מלא יהיה זול יותר. בעזרת בראל, הוא מאמין, ייסגר הפיגור הטכנולוגי מול המתחרים בתוך שנה עד שנתיים. כצעד משמעותי יותר, בונה יהושע על הקמת מתחם שערי צדק, שם יאוחדו אולפני הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור, והוא מקווה שהשידורים משם יתחילו כבר בעוד ארבע-חמש שנים.

8. עם כל הכבוד לאנשי הטכנולוגיה, לבניית אולפן חדשות נדרש הרבה יותר מידע טכני. אז מי מייעץ ומשתתף במהלך תכנון אולפן טלוויזיה? "את הקונספט מספק הלקוח", משיב דגן שדה, נשיא קבוצת נטקום. "הוא יודע יותר טוב מאיתנו. אחר כך יש ויכוחים שלמים איך זה צריך להיראות ומה יהיה איפה, ובסוף מכריעים או הניסיון שלנו או דרישת הלקוח. יש לקוחות שהם מאוד דומיננטיים ויש שפחות".

ועד כמה מעורבים ה"טלנטים"? "בדוגמא הספציפית - מאוד", מעיד לובין על העבודה עם חדשות 10. "יעקב אילון מאוד מעורב באיך ייראה האולפן ואיך הוא יפעל. באופן כללי, אנשי חדשות יותר מעורבים בתהליך הטכנולוגי של הפקת המהדורה מאשר טלנטים מתחומים אחרים. בגלל שזו הפקה דינמית ולחוצה ותהליך הכנת ושינוע החומר הוא קריטי, חשוב להם להיות מעורבים בהחלטות".

"אתה לא זז מטר בלי שאתה שומע את הבמאי, העורך והמקליט", מחדד יוגב מערוץ 2. "קודם כל אתה מלקט את הדרישות. הקמנו צוות שכלל את כל סוגי המקצועות. מגישים ועיתונאים השתתפו בפגישות היומיומיות. אני רק לקחתי את התורה הזו, והעברתי את המידע לקבלנים". גם כאן היה אילון - ה"טלנט" המרכזי של חדשות 2 באותה התקופה - מעורב למדי בהליך התכנון.

בערוץ 1 מאמינים בגישה אחרת. "רשות השידור בנתה בשנים האחרונות די הרבה אולפני טלוויזיה", מתאר יהושע. "הכל נעשה באמצעים פנימיים שלנו. לשמחתי הרבה, כוח האדם הטכני הוא אדיר. אני זקוק לעזרה חיצונית רק בנושאים כגון אקוסטיקה. אנשי הטלוויזיה לא מעורבים בתכנון האולפן, אלא רק בעיצוב שלו".

9. כיאה לאולפן החדיש ביותר, נהנים שדרני חדשות 10 גם מזרימת מידע מתקדמת. כך משולבים מוניטורים קטנים מתחת לשולחן ההגשה השקוף, שם הם יכולים לצפות בקטעי וידאו לבקשתם, במהלך שידור המהדורה החיה. זאת, במקביל למידע השוטף שהם מקבלים באוזנייה מצוות ההפקה והעריכה, כמו כל עמיתיהם. "הם כל הזמן און-ליין", מדגיש לובין. "הרעיון הוא שניתן לשנות את התוכניות מיד, ללא תיאום מראש". והשינויים הללו הופכים לתכופים יותר ויותר. יהושע מעריך כי במהדורות מבט ישנם 30%-20% שינויים לכיוונים שונים מהקו המקורי של המשדר. יוגב מספק הערכה דומה גם לחדשות 2. "זו מערכת שחייבת להיות גמישה לשינויים תוך כדי שידור. ב-30%-25% מהמקרים, הליין-אפ המקורי נשבר במהלך התוכנית. אז אתה רואה את היופי של המערכת. זה 'נשפך' פנימה בלי שהצופה מרגיש.

"ניצחנו את השוק בערב מאוד לא סימפטי - רצח רבין. אז הראנו את כל מה שאנחנו יכולים, והבאנו את המידע לאורך כל הלילה. הערוץ הראשון הלך לישון. אחרי שני לילות שידור, כבשנו את השוק. בנקודה הזו, אנחנו מודאגים ומעריכים את ערוץ 10, כי אנחנו מכירים את הראש שלהם".

10. אחת הבעיות שמייקרת את אחזקת אולפני החדשות בני ימינו, היא התקצרות הדורות הטכנולוגיים. "הדורות מתקצרים משמעותית", מאשר יהושע. "פעם טכנולוגיה החזיקה 12-10 שנה. היום מדובר במקסימום שלוש-חמש שנים. מצד שני, גם השידרוג זול יותר".

לדבריו, עניין השדרוג הוא מהותי רק עבור חלק מהציוד בו נעשה שימוש. "חייבים להשקיע בגרפיקה ממוחשבת, באפקטים בשידור ובאודיו. אפשר להשקיע פחות באולפן עצמו ובמצלמות", הוא מסביר.

גם יוגב לא חושב שתמיד חייבים לשדרג. "בגלל טכנולוגיה לא מחליפים ציוד", הוא טוען. "יש לי מצלמות בנות 10 שנים, שמצלמות באיכות מעולה. אז למה להחליף? אתה מחליף כשיש סיבה, למשל שציוד מתקלקל או הולך לאיבוד. האמינות של הציוד היום מאוד גבוהה, וזה חשוב. זה Nice to have לעבור לאחסן סרטים ולערוך על שרת, וזה ישפר מאוד ויעזור להתחרות, אבל נדרשת מדידה אמיתית של האמצעים. ה'לוק' של המסך חשוב יותר מ'יש או אין שרת'. הטכנולוגיה היא הכביש, אבל לא האוטו.

"מימן שופך כסף באופן בלתי מבוקר, וכששופכים הרבה כסף, שופכים גם על טכנולוגיה. אבל זה ממש לא העיקר. צריך לדעת להעמיד אותו במקום".

כך או כך, שדה מרוויח מקיצור הדורות. "היום דור זה 18 חודש", הוא מסביר. "אבל ישנם ציודים, למשל בערוץ 2, שפועלים כבר כמעט 10 שנים, ועדיין פועלים בצורה מדהימה. פעם הטכנולוגיה היתה משתנה כל חמש שנים. אם הייתי מפסיד מכרז, ההזדמנות הבאה היתה בעוד 10 שנים. היום, אם הפסדתי מכרז, ההזדמנות הבאה תבוא תוך 36 חודש. זה שוק של הזדמנויות".

11. "גלובס": האם קיימים פערים טכנולוגיים בין אולפני החדשות בישראל לעומת אלה שבחו"ל?

לובין: "היום עיתונאי באירופה, וגם בארה"ב, מקבל את כל חומרי הווידאו לשולחן העבודה. מבחינת התקציבים, מדובר בפי 10. הם לא חוסכים בשום דבר. זה לא המצב בישראל".

יהושע: "אני חושב שהיום, בתחום האולפנים, בישראל לא צריכים להתבייש מאף אחד, הן מבחינת הציוד והן מבחינת היכולות. בהרבה מקומות, כגון האולפנים הווירטואלים, אנחנו אפילו משיגים אותם".

יוגב: "בחו"ל האולפנים נבנים באותם סכומים. יש שם אולפנים הרבה יותר טובים ויש הרבה יותר גרועים".

12. וישנו עניין הגודל. חדשות 10, שמיקמו את האולפן בבניין משרדים יוקרתי, משלמים את המחיר בשטח. קשה לדמיין אולפן חדשות קטן יותר משלהם, והמעבר בין השטחים השונים דורש לעיתים יכולת השתחלות. חדשות 2, הממוקמים בכפר, נהנים ממרחב רב ומרזרבת שטח חשובה, או כפי שאומר יוגב "אפשר להכניס לכאן עוד ערוץ". אנשי מבט, כבר אמרנו, מתמרנים את דרכם בסבך המערכת שצמחה עם השנים ופרסה שלוחות כמו תמנון.

כעת נשאר רק לראות האם הגודל קובע או לא.

היום בו לא נוכל לברוח מהחדשות

האם החדשות המצולמות יישארו לנצח בטלוויזיה? בסוני, למשל, מאמינים אחרת. אם עד לאחרונה דיברו על Broadcast, הרי שהיום מדברים בסוני על קונספט חדש בתחום ההפקות: Anycast. מדובר באסטרטגיית מוצרים התומכת בהבאת המידע לכל מקום, בכל זמן ועל גבי כל תשתית אפשרית - סלולר, מחשבי כף יד, מסכי וידאו ציבוריים ועוד - לצד השידור לטלוויזיות הביתיות, כמקובל היום.

מי שכבר עשו צעד לכיוון הם חדשות ערוץ 2, המפעילים לאחרונה שירות מידע סלולרי (כוכבית 22). השירות מאפשר לקבל בכל הרשתות הסלולריות שמע חי של מהדורות החדשות, מבזקים לאורך כל היום, עדכוני מזג אוויר מבית מדרשו של דני רופ ואת הכתבה המרכזית של אולפן שישי. אל המידע מגיעים דרך פורטל סלולרי, ומנויי ברק ובזק בינלאומי יכולים לקבל את החדשות הניידות גם בחו"ל.

"אני מקווה שבעוד שנה-שנתיים תהיה יכולת להעביר וידאו למכשירי סלולר, הן יכולת טכנית והן מבחינת ציוד הקצה", אומר דני שדה, סמנכ"ל תפעול בחברת החדשות. "ברגע שנוכל להעביר קבצי וידאו, נוכל לערוך מהדורות קצרצרות - הכוללות התחלה, אמצע וסוף - לסלולר. החשוב הוא לא לקחת את המודל הטלוויזיוני, אלא לחשוב סלולר. זהו מכשיר קטן, וצריך להיות הרבה יותר קצרים ומדויקים, כי הלקוח תמיד נמצא בחוץ, בתנועה".

היעד הסופי, לדבריו, הוא לבנות פורטל וידאו סלולרי, הזמין מסביב לשעון. לעבודה שותפות הן חברות הסלולר והן עורכים ועיתונאים מחדשות 2.