"לחשב הארנונה לפי שווי הנכס"

הלשכה גם מתנגדת לכוונת האוצר להקים ועדה ציבורית, שתסדיר את הגבייה כחלק מהוצאות הרשויות המקומיות. לדעת הלשכה, אין "להעניש" את שוכרי הנכסים על כשליה של הרשות, שאינה מסוגלת לנהל את ענייניה, ויוצרת גירעונות.

עוד טוענת ההתאחדות, כי השיטה לחישוב הארנונה כנגזרת משווי הנכס, מקובלת במדינות רבות בעולם. לטענת ההתאחדות, השיטה כיום, המבוססת על שטח הנכס, היא מסורבלת, לא אחידה וקשה לאכיפה. השיטה יוצרת עיוותים הנובעים מאי-התחשבות בשווי הבניין ואופיו. לכן מוטל נטל זהה על המחזיקים בנכסים שונים.

עוד נטען, כי כל רשות מקומית קובעת שיטת מדידה שונה לשטח הנכס, ו"לאחר כל מדידה, מגיע גל של עררים".

הצעת החוק, כפי שמציעים אותה השמאים, מתייחסת לגביית ארנונה לפי שיעור קבוע משווי הנכסים. כך שמי שמחזיק נכס יקר, ישלם יותר ממחזיק נכס זול. על-פי ההצעה, עם ביצוע עיסקה בנכס, יעודכן השווי לצורכי ארנונה לפי מחיר העיסקה. בדרך זו, גם שיטת הערר תהיה אובייקטיבית, ותוכל לאמץ את המנגנון של ועדות הערר המחוזיות.