"גורמים זרים מתעניינים"

שרת התקשורת, לימור לבנת, מרוצה. היא אוהבת מאבקים, ויותר מכך, אוהבת לנצח. "אחרי שעברנו שלושה ימים כאלה בכנסת", היא אומרת, "אני מאוד מרוצה. השלמת שני המהלכים של אישור הערוצים הייעודיים ושידורי הלויין, הם אבן-דרך בפעילות של המשרד".

אתמול (ג') אישרה ועדת הכלכלה הפעלת 6 ערוצים ייעודיים - 2 ערוצי חדשות, ערוץ לעולים חדשים ברוסית ובאמהרית, ערוץ דת ומסורת, ערוץ מוסיקה ישראלית (ים תיכונית), וערוץ ערבי. אפילו יותר ממה שביקשה לבנת, שהציעה ערוץ חדשות אחד. כולם ישודרו בכבלים, ואולי גם אצל מפעילי שידורי הלויין, ולא פחות חשוב - ימומנו מפרסומת, ויתחרו ישירות בערוץ 2.

היום (ד') אישרה ועדת הכספים בכנסת את תקנות הסף למפעילי שידורי לויין (DBS), שיתחרו בזכייני הכבלים. כך הצליחה לבנת להוסיף ערוצי מדיה למסך, ולשבור את שתי קבוצות האינטרסים הגדולות בתחום - חברות הכבלים וזכייני ערוץ 2.

פרוייקט הערוצים הייעודיים החל עוד לפני כ-3 שנים אצל שרת התקשורת הקודמת, שולמית אלוני עם כוונת משרד התקשורת להתיר הפעלת שני ערוצים ייעודיים - ערוץ ערבי, וערוץ דת.

במאי 96' פורסם מיכרז לערוץ בערבית, זמן קצר לאחר שבכנסת אושר תיקון לחוק הבזק, שמאפשר שידור ערוצים יעודיים בכבלים. המיכרז עורר עניין לא קטן, ו-12 קבוצות רכשו את טפסיו.

אלא שאז המהלך התחפר. זכייני ערוץ 2, שהם הנפגעים הראשונים והעיקריים מהכנסת ערוץ טלוויזיה שממומן מפרסומת, עתרו לבג"ץ, והמיכרז הערבי הוקפא.

אז החל מהלך ארוך ומפותל. לבנת הרחיבה את מצאי הערוצים הייעודיים ל-5 ערוצים, וביקשה לתת בידיה את הסמכות להתיר למפעיליו להיות ממומנים מפרסומת. דבר שהוא ראשוני בכבלים. ועדת הכלכלה דרשה להרחיב את הסמכות גם לממשלה ולכנסת - ולבנת הסכימה.

אין ספק שמהפכת התקשורת, עליה בישרה לבנת כשנכנסה לתפקיד, אכן מתחוללת. דו"ח ועדת פלד, בניגוד לכל הדו"חות שקדמו לו, אינו צובר אבק על המדף. מנסחי הדו"ח - צבי האוזר ויוסי עבאדי מונו למנהלי מנהלת הסדרת השידורים - והעסק עובד.

6 ערוצים חדשים בכבלים, מאות ערוצי לויין שרק מחכים למפעיל שיוריד אותם אל הצלחות הביתיות, ערוץ מסחרי נוסף ב-99'. מבחינה תקשורתית, ישראל נכנסת אל המילניום הבא במצב טוב בהרבה מזה שהיתה בו רק 10 שנים אחורה.

אלא שהשאלה היא האם המשק הישראלי, שאינו מצליח להמריא, ושקוע מזה שנתיים במיתון, יכול לשאת על גבו הצר את המהפכה?

לבנת: "המשק הישראלי מסוגל לכך. התרנו השקעות זרות, ויש גורמים זרים לא מעטים שמתעניינים בתחום - וייכנסו אליו. אנחנו מאפשרים, לפי תקנות למפעילי שידורי הלויין, לגורמים זרים להשקיע עד %74. כיום גורמים זרים מוגבלים בכבלים בהשקעה עד %49, ואמרנו כי נביא תיקון לחוק כדי להשוות גם את זה. יש גורמים זרים שמתעניינים בכל תחומי התקשורת בארץ.

"המשק הישראלי רק ירוויח מהתחרות, לא רק בתנאים טובים יותר לצרכן התקשורת, אלא בהרחבת מצאי מקומות העבודה בכל התחומים. רק הכניסה של פרטנר לארץ הביאה אלף מקומות עבודה חדשים. הערוצים הייעודיים יספקו מקומות עבודה בתחומים טכנולוגיים, ביצירה, בכלכלה ובשיווק. זו תרומה למשק מעבר לתרומה לצרכנים עצמם".

- האם עוגת הפרסום הקיימת יכולה לשאת 6 ערוצים חדשים שימומנו מפרסומת?

לבנת: "היא בהחלט יכולה לממן. איגודי המפרסמים מאוד מעוניינים ותומכים בערוצים הייעודיים. היו חששות כאלה גם לפני כניסת ערוץ 2. בשוק הפרסום משחקים היום רק שחקנים גדולים. לשחקנים בינוניים אין מקום בגלל המחירים, ובפועל אין תחרות. הערוצים הייעודיים יאפשרן לעוד שחקנים להיכנס לתחום, ויגדילו את נפח שוק הפרסום".

- בדיונים בכנסת נראה שלא רק האינטרס הכלכלי מוביל.

"תקנות מפעילי הלויין אושרו בוועדת הכספים פה אחד. זהו אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה, אין כאן שום דבר פוליטי. שידורי הלויין יתנו כיסוי לכל הישובים גם בפריפריה. יש חברים בכנסת, כמו צבי הנדל או שלום שמחון, שאינם מחוברים לכבלים, כי הם גרים בישובים שלא חוברו לזכייני הכבלים. אומרים שהכנסת מנותקת מהעם, אבל הם הצביעו בעד האינטרס הציבורי".

- ח"כ אברהם פורז, לעומתם, טוען שהקמת ערוץ חדשות היה דווקא אינטרס מפלגתי שלך, לטובת מקורב לליכוד.

"בשום פנים ואופן לא. פורז מדבר שטויות, במחילה מכבודו. כל הערוצים יינתנו במיכרז כחוק".

- צריך עוד שני ערוצי חדשות?

"אני לא לא יודעת אם צריך. אנחנו פותחים את האופציה הזו. אם השוק ימצא לנכון -אז יהיו שניים"