חבר מושב השייך לגרעין תעשייתי במושב איננו זכאי לנחלה חקלאית באותו מושב. כך קבע אתמול (ג') בית המשפט העליון, בשלושה ערעורים שהתייחסו לנושא במושב שילת שבשפלה.
השופטים יצחק אנגלרד, אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה קיבלו את עמדת מינהל מקרקעי ישראל, ודחו את עמדת המתיישבים, המושב והסוכנות בעניין זה.
מושב שילת נוסד בשנת 1977, והוקצו לו 60 יחידות של מלאכה ותעשייה ו-40 יחידות של חקלאות. בסופו של דבר, למרות התקן האמור, אוכלסו 24 נחלות חקלאיות ו-33 תעשיינים. כל נחלה קיבלה 30 דונם, וכל תעשיין קיבל 2 דונם להקמת מבני תעשייה. גם לתעשיינים וגם לחקלאים הוקצה מגרש של כ-1.8 דונם למגורים.
התעשיינים, ועימם הסוכנות, טענו, כי יש להקצות גם להם נחלות בגודל שהוקצה לחקלאים. השופטת איילה פרוקצ'יה, אשר כתבה את פסק הדין, קיבלה את עמדת המינהל, לפיה לתעשיינים אין זכות לנחלות.
עוד אישרה השופטת את מדיניות המינהל, לפיה קרקע בתנאי נחלה ניתנת אך ורק לצורכי חקלאות, ולא לצרכים אחרים. השופטת דחתה את עמדת הסוכנות לאחר שקבעה, כי למרות שהיא מעורבת בהליך החכרת הקרקע החקלאית, הרי שהדבר נעשה על פי קווי המדיניות של מועצת מקרקעי ישראל ובכפיפות לה. לכן, לסוכנות אין מעמד לפעול בניגוד לעמדת המועצה. (ע.א 1257/01).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
