פרופ' ציפורה כהן: חובת האמונים של הדירקטור היא כלפי החברה

נימוקיה הנוספים של כהן אשר גורמים לכך שחובת האמונים של הדירקטור היא כלפי החברה, הם: הכבדה על בתי המשפט; הוצאות משפטיות מיותרות; קיומה של סכנה שאם נאפשר לכל בעל מניות לתבוע יהיו מספר תביעות במספר בתי משפט שונים אשר הגיעו לתוצאות והחלטות שונות וכן קיומה של סכנה במתן אפשרות לבעל מניות לתבוע, לכפל של תביעות.

כהן התייחסה לפסק הדין קוט "תוצאה פסק דין זה היא שהוטלה אחריות והיא נכונה, אבל לא נכון להגיע לתוצאה בדרך של הטלת חובת אמונים ואני חולקת על כך".

עו"ד יעקב ישראלי אמר בכנס כי חלה עלייה במפלס האחריות והסיכון של הדירקטור. ישראלי טען כי "לא יכול להיות שרק אתי אלון תיתן את הדין בפרשת הבנק למסחר. במשך 5 שנים היא גנבה מבלי שאף אחד בדק או חשד את הגניבה שגרמה לנזקים אדירים, להזכירכם שגם בפרשת אנרון, במשך 3-4 שנים הדירקטוריון לא הקפיד על השיטות הלקויות בניהול ספרי החברה".

עוד אמר ישראלי, כי יש למצוא את האיזון הנכון שיאפשר לדירקטורים לפעול מצד אחד תחת הגנה ומצד שני באופן כזה שיכריח אותם לנקוט באחריות. עוד לדבריו, כיום על הדירקטור לגלות דרישה חקירתית ולא להסס להתעמת מול המנכ"ל.

שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, ורדה אלשיך, אמרה כי בית המשפט משעה את סמכויותיו של הדירקטוריון בתהליך של הקפאת הליכים. "הגעתי למסקנה כי השעיית סמכויות דירקטוריון לא גורמת עוול לחברה, שכן הנאמן מקבל את סמכויות הדירקטוריון".

עוד לדבריה, בשל הריכוז המצוי בידי הנאמן, יש פיקוח של ביהמ"ש עליו ומוטלת עליו חובה להגיש דוחות תקופתיים על מצב החברה. אלשיך הוסיפה, כי המתכון להצלחת הקפאת הליכים הוא השגת אמון הנושים שהוא אחד המרכיבים הקשים ביותר. "אנשים שניכוו קשה רואים בדירקטוריון מושעה נצחון חלקי שלהם". עוד אמרה, כי השעיית הדירקטוריון ובעלי השליטה יכול להתפס כחלק מהמחיר של הקפאת הליכים "זהו חלק מהמחיר שבעלי שליטה בדירקטוריון צריכים לשלם בשל הכשל של החברה, גם אם הם לא אשמים בכשל"