גניבה רוחנית לא קלת-ערך

הקובל הינו צלם שתיעד במצלמתו נקודות מפגש גיאוגרפיות בישראל ופירסם את תמונותיו באתר האינטרנט, תוך שמירת זכויות היוצרים לעצמו. מגזין "מסע אחר" פירסם את התמונות. הקובל הגיש נגד המגזין, המו"ל והעורך הראשי שלו קובלנה פלילית המייחסת להם עבירות לפי פקודת זכויות יוצרים.

בפתח ההליך ביקשו הנאשמים למחוק את כתב הקובלנה. את בקשתם תמכו בכמה טענות - בניהול מו"מ מסחרי קודם לפרסום התמונות, עובדה שעל-פי הנטען מלמדת על השתייכות הנושא לתחומי המשפט האזרחי; חוסר עניין ציבורי בהעמדת הנאשמים לדין פלילי; חיסורה של מידה מינימלית של סכנה לציבור, הנדרשת כרגיל להצדקת ניהולו של הליך פלילי.

השופטת אגמון-גונן דחתה בפס"ד מעמיק את טענות הנאשמים. פסק הדין פותח בניתוח המגמות הרווחות בדבר מטרות ההעמדה לדין פלילי. בהקשר זה, נדחו הטענות כאילו גזילת קניין רוחני ראוייה להידון במסגרתם של הליכים אזרחיים בלבד, וכי הגשת כתבי אישום פליליים בגינם תהווה הרחבה יתירה של תחולת הדין הפלילי.

"דווקא בתחום זה של זכויות יוצרים", נקבע בפסק הדין, "הותיר המחוקק את ההליך הפלילי, אך איפשר למי שנפגע ישירות מהעבירה לנהל את ההליך הפלילי, ועל כן איפשר את הגשת הקובלנה הפלילית במקרים אלו". לא זו בלבד, אלא שלאחרונה החמיר המחוקק את האחריות הפלילית המוטלת בגין הפרת זכויות יוצרים, עובדה המבטאה מגמה של חיזוק ההגנה על זכויות היוצרים.

הגנת זוטי הדברים (סעיף 34 י"ז לחוק העונשין) מבטאה חשיבה, לפיה לא כל פגיעה בערך חברתי מוגן מצדיקה להטיל אחריות פלילית בגין הפרתו. היא מציידת את בית המשפט בסמכות (שקיימת גם בידי היועץ המשפטי לממשלה ובידי רשויות התביעה) לפטור אדם, בנסיבות מתאימות, מהסטיגמה הנלווית להרשעה פלילית, למרות שהאירוע הנדון מקיים את יסודותיה הפורמליים של עבירה פלונית.

זכות היוצרים היא זכות קניינית-חוקתית. אכן, יש שהפרתה תיראה כקלת-ערך, על-פי נסיבותיה, אלא שדווקא בעת הזו מתחזקת המגמה להגביר את האכיפה בתחום זכויות היוצרים. כיוון שידי רשויות התביעה עמוסות לעייפה בבעיות בטחוניות הנוגעות לחיי אדם, קבע המחוקק את האפשרות להגיש קובלנה פלילית בגין הפרת זכויות יוצרים.

העבירה המיוחסת לנאשמים, ולו לכאורה, אינה קלת ערך אלא דווקא עבירה חמורה. זאת בהתבסס על הגורמים הבאים - היות המפר כתב עת מוכר ונפוץ, עובדה המקרינה על יסודותיה של הגנת "זוטי דברים"; המו"מ שנערך בין הנאשמים לבין הקובל קודם לפרסום התמונות לא זו בלבד שאינם מקנים לאירוע צביון "אזרחי", אלא מחמירים את התנהגות הנאשמים, שהרי אין המדובר במי שהפרו את זכויות היוצרים בתום לב.

התמונות הורדו מהאינטרנט. "המגמה השלטת בחקיקה בעולם היא זו המעניקה הגנה מוגברת לזכויות היוצרים בעידן האינטרנט", נכתב בפסק הדין. ספק עד כמה יש בפרסום שמו של הקובל בצד התמונות לרפא את האינטרס המוסרי המוגן של היוצר. גם הטענה בדבר ערכם הכלכלי הנמוך של התמונות אינה מסייעת לנאשמים, שכן עובדה זו לעצמה אינה מצדיקה לקבל את הגנת "זוטי הדברים".

(ק"פ שלום י"ם 105/02 ניר נ. "מסע אחר" ואח', החלטה מיום 15.7.03. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן. בשם הקובל עו"ד נרדה בן צבי בשם הנאשמים עו"ד יואל פרייליך)