לאחר כשנה של מו"מ, צפויות חברות צאג תעשיות וכתר פלסטיק לחתום בימים הקרובים על הסכם להעברת פעילות, שיהווה בסיס לשיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי החברות. כך נודע ל"גלובס". במסגרת ההסכם תרכוש צאג, שבבעלות סטנלי וורקס האמריקאית, את פעילות ייצור ארגזי הכלים של כתר תמורת כ-30 מיליון דולר.
צאג נחשבת למובילה עולמית בתחום ייצור ארגזי כלים (כמעט 50% מהשוק העולמי) הנמכרים לרשתות "עשה זאת בעצמך". רכישת הפעילות מידי כתר מהווה, מבחינתה, התמקדות בפעילות זו לצד הוצאת מתחרה מהשוק.
עבור כתר, שבבעלות סמי סגול, מהווה המכירה יציאה מתחום רווחי (דבר הבא לידי ביטוי במחיר העסקה), אך לא עיקרי מבחינת הקבוצה. בנוסף, מבקשת כתר לצאת מתחום שבו אין לה הובלה עולמית. עם זאת, כתר צפויה להמשיך ולייצר את ארגזי הכלים במפעלה שבכרמיאל עבור צאג, בהסכם קבלנות משנה.
במקביל, מנהלים הצדדים לעסקה מגעים להעברת שיווק מוצרי צאג בארץ (אחוזים בודדים מפעילות החברה) לידי כתר. מהלך זה, כמו גם רכישת פעילות הייצור של כתר ע"י צאג, מותנים באישור הממונה על ההגבלים העסקיים. המגעים לשיתוף פעולה בין צאג לכתר, החלו לאחר תקופה ארוכה של יריבות קשה, גם על רקע אישי (צבי ימיני, מייסד ויו"ר הדירקטוריון של צאג, שימש בעבר כמנהל בכתר).
כפי שנכתב לאחרונה ב"גלובס", מבצעת סטנלי וורקס ארגון מחדש של פעילות צאג בישראל, ובמסגרת זו ייסגר עד סוף השנה מפעל הייצור של צאג במגדל העמק, המעסיק כ-200 עובדים (רובם עובדי קבלן). צבי ימיני טען בתגובה, כי לא מדובר בצמצום פעילותה המקומית של החברה, אלא במהלך לריכוז הפעילות באתר הייצור בכרמיאל. עם זאת, מעריכים גורמים בענף, כי סגירת המפעל וסגירת מערך השיווק המקומי של צאג, יביאו לפיטורי עשרות עובדים בחברה.
ייצור ארגזי כלים מפלסטיק מהווה את עיקר פעילותה של צאג, המייצרת בנוסף גם ארונות לאזור עבודה. מכירות החברה, בעיקרן לייצוא, הסתכמו אשתקד, על פי ההערכות, בכ-100 מיליון דולר, 50% יותר ממהכנסות בעת בה נרכשה החברה ע"י הקונצרן האמריקאי סטנלי וורקס באפריל 98'.
סטנלי, יצרן רב לאומי בתחום המתכת של כלי עבודה, פרזול ודלתות לשימושים תעשייתיים, נכנסה באמצעות רכישת צאג לתחום מוצרי הפלסטיק בכלל ולייצור ארגזי הכלים, שהם מוצר משלים מבחינתה, בפרט. סטנלי רכשה 90% ממניות צאג לפי שווי של 130 מיליון דולר.
צבי ימיני, בעל השליטה הקודם בחברה, שהחזיק 23% מהמניות, נותר עם 10% מההון לאחר המכירה. ככל הידוע, נותרו כיום בידי ימיני 6.5% מהמניות, אותן הוא צפוי למכור לסטנלי עד סוף השנה. על פי ההערכות, שוקל כיום ימיני את צעדיו בחברה לאחר המכירה.
מוכרת גדולה נוספת באותה עסקה הייתה חברת טכנופלסט תעשיות 
, שבשליטת איתמר פטישי ואורלייט (מקבוצת שרם-פודים-קלנר). טכנופלסט, קבלן משנה עיקרי בייצור ארגזי הכלים של צאג ובעלת המניות השנייה בגודלה בחברה, קיבלה תמורת אחזקותיה בצאג 72 מיליון שקל, מכירה שהניבה לה רווח הון של של 44 מיליון שקל.
חודשים ספורים לאחר מכירתה של צאג, בנובמבר 98', הציע סטנלי לבעלי טכנופלסט לרכוש מידיהם את הבעלות בחברה תמורת כ-50 מיליון דולר. אלא שהמו"מ בין הצדדים התארך, ומה שנראה היה בתחילה כהצעה שלא ניתן לסרב לה, קיבל תפנית בעקבות התפתחות לטובה שחלה בעסקיה של טכנופלסט. זאת על רקע הוזלת מחיר חומרי הגלם מחד, וגידול בביקושים למוצרי החברה בשוק העולמי מאידך.
המו"מ בין הצדדים עלה על שרטון, עקב דרישת בעלי טכנופלסט לתוספת מחיר. שנה מאוחר יותר התברר, כי פטישי ואורלייט עשו מקח טעות. המיתון העולמי, התחרות הקשה בשוקי חו"ל (בין היתר מול כתר פלסטיק) ובעיקר, ההידרדרות ביחסים המסחריים מול צאג, עשו שמות במכירות החברה ובשיעורי הרווח שלה.
משנת 2000 הפסידה טכנופלסט, במצטבר, כ-70 מיליון שקל, והיא נתונה כיום בגירעון של יותר מ-50 מיליון שקל בהון החוזר. במהלך תקופה זו, התחלפו לא פחות מחמישה מנכ"לים בחברה.
תחת לחץ הבנקים המממנים, כששווי השוק שלה עומד על כ-2 מיליון דולר בלבד (!) חתמה לאחרונה טכנופלסט על הסכם עקרונות למיזוג עם חברת קידרון פלסטיקה מקבוצת קידרון, שבשליטת מיקי זוז. קידרון פלסטיקה, הפעילה בתחום הייבוא והשיווק של חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, תעביר לטכנופלסט נכסים, זכויות, מזומן והתחייבויות כנגד הקצאת מניות שיקנו לה את השליטה בחברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
