משחק החיים של מיכאיל חודורקובסקי

גו הוא משחק לוח, שהומצא לראשונה בסין, ומאז עודן במשך כמה אלפי שנים על ידי היפאנים. בינו ובין שחמט אין כמעט כל דמיון, למעט העובדה שיעד המשחק הוא לבסס עמדה שאינה רק עמידה בפני התקפות היריב, אלא גם מאפשרת לשחקן לכתר ולתפוס את כלי המשחק של היריב, הידועים כאבנים.

המשחק מורכב במידה כזו ששחקן לא מנוסה עלול שלא להיות מודע לכך שהוא מכותר ואבניו עומדות בפני חיסול. בין השחקנים הגדולים של המשחק, נדרשת מידה רבה של מיומנות כדי לקבוע את תוצאת המשחק.

כדי להבין כיצד יתכן שרצף של צעדים רנדומליים לכאורה על לוח הגו מוביל לרצף של טעויות גורליות, חשוב לא רק להבין את הדרך שבה מנוהל המשחק, אלא גם את הפרשנות שלו. המשחק היה טבע שני של לוחמי הוויאט קונג והגנרלים של צפון ויטנאם, שיישמו את עקרונותיו כדי לשרטט את נפילתו ותבוסתו של הצבא האמריקני בוויטנאם בין השנים 1963-1973. האסטרטגים הרוסים הגדולים, החל מאלכסנדר סובורוב וכלה בגרגורי זוקוב, היו זרים לתפיסות הגו, ואני בספק אם המשחק נלמד כיום ברצינות בבית הספר של המטה הכללי הרוסי. מפקדים רוסים, בדומה לגרמנים ואמריקנים, מאמינים בטקטיקות התקפה והגנה בסגנון השחמט, כלומר, הפגנת איום מסיבי וכוח אדיר.

מי שרוצה להבין אלו טעויות עשה מנכ"ל חברת האנרגיה הרוסית יוקוס, מיכאיל חודורקובסקי, במשחקו עם הקרמלין, מומלץ לו שישים לב ללוח הגו.

העובדה שחודורקובסקי עצמו חושב - או עושה רושם כחושב - שהטקטיקות שלו יאפשרו לו להגן על הטריטוריות שהוא סימן כנכסיו, משקפת אמונה שמגיעה מתחום השחמט, שהמשחק שהוא משחק הוא אותו משחק שמשחקים יריביו.

העובדה שחודורקובסקי הוא שחקן נאיבי ולא מנוסה גורמת לכך שנחוש אליו אהדה טבעית. אולם, כפי שידעו תמיד המאסטרים הוותיקים של המשחק, כסף אף פעם לא יכול לקנות ניסיון. אמונה בכוחו המוחץ של הכסף היא טעות שחודורקובסקי עשה עוד לפני שהתיישב מול לוח המשחק.

מהרגע שהתחיל המשחק, עשה חודורקובסקי שש טעויות, שאת ההוכחות שלהן חשף הוא בעצמו.

טעות מספר אחת: חודורקובסקי קורא לשגריר האמריקני במוסקבה, אלכסנדר וורשבואו, כדי לדווח לו ששותפו ובעל המניות השותף שלו ביוקוס, פלטון לבדב, עומד להיעצר על ידי התביעה הכללית.

טעות מספר שתיים: ב-2 ביולי נעצר לבדב ונכלא בהאשמות הונאה ומעילה של רבע מיליון דולר. לא הרבה אחר כך, משתתף חודורקובסקי בקבלת פנים לכבוד יום העצמאות האמריקני בשגרירות ארה"ב, שם הוא מספר לכל מי שרק רוצה לשמוע, כי מעצרו של לבדב הוא חלק מהתקפה פוליטית נגדו.

בכך, הוא רוצה בוודאי לרמוז שהוא מבכר לשחק משחקים שהם מסחריים לחלוטין באופיים. זוהי דרך אחרת לומר שאם עליונות הכסף אינה מבטיחה שליטה במשחק, חודורקובסקי לא רוצה לשחק באותו משחק.

אולם מאחר וחודורקובסקי גם הבהיר שכספו מושקע במטרות פוליטיות (תמיכה גלויה במפלגות אופוזיציה רוסיות המתנגדות לפוטין - המערכת), נראה כי הצעד השני שלו סותר באופיו. או, שהוא פשוט מנסה לומר שהוא אוהב לשחק משחקים רק כאשר הוא בטוח בניצחונו. אז מה אם זוהי גישה לא ספורטיבית מטבעה.

טעות מספר שלוש: האישים האמריקנים הנהנים מתשלומי שכר טרחה של חודורקובסקי (ביניהם הנרי קיסינג'ר), משכנעים את מחלקת המדינה האמריקנית להתערב ולהביע תמיכה בחודורקובסקי. הודעה רשמית אף יצאה בעניין זה מוושינגטון.

טעות מספר ארבע: מאמצי חודורקובסקי להניע את האבנים שלו על הלוח ולגייס עמיתים אוליגרכים להגנתו. הוא הציע שאיגוד התעשיינים והיזמים הרוסי ישלח לנשיא ולדימיר פוטין מכתב, מעין עצומה, ויבקש להיפגש עימו פנים אל פנים.

כתיבת מכתבים נתפסה תמיד כדרך קלושה שלא ממש מרמזת על נחישות הרתעה, במיוחד מאז ניסה את זה צ'מברליין על היטלר, פחות או יותר בתקופה של משחק הגו המפורסם ביפאן. אלא שלרוע מזלו של חודורקובסקי, גם על הנוסח המדויק של הפתק לפוטין מתקשים התעשיינים שניסה לקבץ מסביבו להסכים.

טעות מספר חמש: חודורקובסקי מאיים שאם לא ישוחרר שותפו מהכלא, יוקוס תפסיק לשאוב נפט גולמי ולהזרים מוצרי נפט מעובדים לכמה מאיזורי רוסיה. האיום הופך את לבדב חסר המזל לבן ערובה של אבנים אחרות במשחק, שחודורקובסקי עדיין אינו שולט בהן.

טעות מספר שש: אמצעי התקשורת הרוסים, הנמצאים בשליטת האוליגרכים, מפרסמים שמועות המדברות על סיכוי קרוב לגל של מימושי נכסים, נוכח איומי האוליגרכים עמיתיו של חודורקובסקי כי יוותרו על האבנים שלהם וינטשו את עמדתם.

במשחק שהתקיים ב-1938, פתחו המאסטר והטוען לכתר את המשחק בצורה טקסית, כשהאחרון (ששיחק בכלים שחורים) בקצה הימני של העליון של הלוח, והראשון (ששיחק בכלים לבנים) בקצה הימני התחתון. רק בצעדים שלוש וארבע החל המשחק ברצינות.

מאחר וגו הוא משחק טריטוריאלי, נעדר כמעט כל מגבלות זמן, מרחב או כלי משחק, כל אחד מצעדי השחקנים הוא מבחן כוונות ליריבו, הנדרש להיאבק נגדו ישירות או בעקיפין.

כאשר ההימור גבוה, היעדר המגבלות דוחף בסופו של דבר את השחקנים להפגין סבלנות רבה יותר ומאריך בכך את זמן המשחק. הצגת חוסר סבלנות בשלבים הראשונים של משחק הגו חורצת בדרך כלל את גורלו של השחקן למשחק קצר ותבוסה בסופו.

אם חודורקובסקי היה בקיא בהיסטוריה, אפשר להניח שהוא היה חושב פעמיים לפני שהחליט לחבור לקיסינג'ר, וזאת משום שהאחרון נכשל כישלון נחרץ במשחק הגו, ובאותה מידה של נחרצות הפסיד את מלחמת ויטנאם.

אולם קיסינג'ר הוא לא סתם לוזר; על פי סטנדרטים שעל פיהם שופט המימשל בוושינגטון אחרים - קיסינג'ר הוא פושע מלחמה. חודורקובסקי, נעדר סובלנות אפילו בצעדי הפתיחה הטקסיים של המשחק, הראה כך ליריב שהוא מסתמך על לוזרים אמריקנים שיסייעו לו להגן על נכסים רוסיים. לא בדיוק צעד מבריק.

כשגריר, וורשבואו היה בסך הכל השליח: המסר הועבר באמצעות הודעת מחלקת המדינה האמריקנית שחודורקובסקי שילם עליה. מכאן שחודורקובסקי המיר משחק על נכסים שלא היתה לגביהם כל מחלוקת - לבדב הואשם בגניבת חומרי דישון, לא בגניבת יוקוס - במשחק על הישרדותו של חודורקובסקי ככלי משחק אמריקני.

בבתי ספר יפאניים המלמדים את משחק הגו מסבירים למאסטרים שאפתנים: "לעולם אל תקשיב ללוזר, אחרת ייחרץ גורלך לחזור על טעותו". ריכוז כוחות הכשיל את קיסינג'ר בוויטנאם, בדיוק כפי שהוא מכשיל עכשיו את הצבא האמריקני בעיראק. אבל איום בשימוש בכוח, ללא תוכן שיגבה אותו? מה זה?"

הטעויות הראשונות של חודורקובסקי היו כשהציע את עצמו כבן הערובה של לבדב, ואז איים להשתמש בכוח, כשבמקביל הזמין את העולם לחשוף את הבלוף שלו - בכך הוא הפך לאסיר של עצמו והביא על עצמו מכה שברור היה שהוא ולבדב לא יוכלו לעמוד בה.

תצוגת האש המרשימה של הקרמלין שהודגמה במהלך 17 שעות החיפוש במשרדי יוקוס ובארכיון שלה ב-11 ביולי, היתה תוצאה בלתי נמנעת של מעשיו. שילוב הצעד וצעד התגובה הנראה כאן מוכיח שהטריטוריה של חודורקובסקי היא חלל שאין לו את היכולת לשלוט בו.

שחקני גו צעירים מתקשים בהרבה מקרים לעמוד במתח קבלת ההחלטות. בתולדות המשחק היפאני, ידועים סיפורים על שחקנים צעירים ומבריקים שאיבדו את שפיותם. ידוע למשל, שהטוען לכתר במשחק ב-1938 פנה לעזרת רואת נסתרות וביקש את עצתה כדי לזכות.

המתודה הנכונה, נאמר לו, היא לוותר על כל מודעות עצמית במהלך ההמתנה להשלמת צעדו של היריב. השלת השאיפה לזכות והשגת מצב של חוסר מודעות היא המפתח היחידי לניצחון. אפשר להבין כיצד צעיר כחודורקובסקי לא שמע על העצה.

אלא שבששת צעדי הפתיחה שלו הוא הדגים יהירות עולת ימים שכזו, שלמעשה שכנעה את היריב שהבסתו לא תהיה מסובכת. אם חודורקובסקי מבקש לשרוד את השלב האמצעי של המשחק ולהנות מסיכוי כלשהו להמשיך ולשחק עד סוף המשחק, הוא חייב ללמוד - לא את המשחק או את לוח המשחק, אלא את עצמו.

אולם הקרמלין המשחק בכלים הלבנים על הלוח, יודע שבידיו נמצאים יתרונות הזמן והמרחב.

"אני, באופן טבעי, מתנגד לעיקום זרועות ולמעצרים", השיב פוטין כאשר התקילה אותו הברית של חודורקובסקי בשאלות בשבוע שעבר.

אולם אסור לשכוח, הוא הוסיף, שעיקום זרועות הוא בדיוק מה שעושים חודורקובסקי ושאר האוליגרכים בלחצים שהם מפעילים על הדומא, ועל שאר מוסדות המימשל. באשר למעצר, המשיך פוטין, "אני לא חושב שזוהי שיטה לטפל בפשעים כלכליים, רק שבמקביל אנחנו נדרשים להעניש אנשים שביצעו פשעים כלכליים".

חודורקובסקי, וורשבואו ולבדב יודעים היטב שהנשיא התייחס בדבריו לתהליך הממושך, שבמסגרתו הוזמן לבדב לספק הסברים על רשימת פשעיו, ולשאת ולתת על הפיצוי. אם לבדב לא היה מסרב להזמנה, הוא לא היה נעצר.

כך שמה שאומר למעשה פוטין הוא ששאר השיטות כבר נוסו, מוצו ונכשלו. "חברה המפוצלת לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן מגינה על האינטרסים הצרים שלה, אינה יכולה להתמקד ביישום פרוייקטים לאומיים גדולים", אמר פוטין.

וכדי להבטיח שחודורקובסקי באמת מקשיב לדבריו בתשומת לב, הוא אף פרס באוזניו את התוצאה הסופית של המשחק. אחדות דעים אינה המטרה, אמר פוטין. "אולם נהיה חייבים להסכים על דרך מרכזית מתוך עמדה משותפת, אם אנחנו שואפים לפתח את המדינה שלנו".

בדבריו פנה פוטין לאדם שרץ לשגרירות זרה והתחנן להתערבות של ממשלה זרה, אדם הנושא ונותן עם חברות זרות על מכירת נתח אסטרטגי בחברה שלו, שהיא עצמה נכס אסטרטגי של המדינה. "תשכח מזה, או שתפסיד", אמר לו פוטין.

בשלבים האחרונים של משחקי גו גדולים, מתקיים לעיתים מצב בשם 'קו', שבו מודגש ההבדל המשמעותי בין גו לשחמט. קו מתרחש כאשר שני שחקנים לוקחים וחוזרים ולוקחים אחד לשני את אבני המשחק ומסוגלים בעיקרון להמשיך כך לנצח, מבלי לעשות שינוי משמעותי בפריסה הרחבה של הכוחות שלהם על הלוח.

כדי לעצור את הסיטואציה הזאת ולאפשר למשחק להגיע לתוצאה, השחקן שהאבנים שלו הן הראשונות שנלקחו, חייב לשחק במקום אחר על הלוח לפני שיוכל לחזור לסיטואציית הקו.

לחודורקובסקי יש מספיק משאבים העומדים לרשותו, שגורמים לו בוודאי להאמין כי הוא מסוגל לשחק עם הקרמלין ולצאת כמנצח מסיטואציית קו.

לשאלה האם הוא צודק בהערכותיו, נקבל תשובה כבר בקרוב מאוד, לכל היותר אחרי שישוחק הסיבוב הבא של המשחק.

אלא שעל ידי הזזת האבנים האמריקניות שלו בשלב כה מוקדם ובחופזה, לא הותיר לעצמו חודורקובסקי מספיק מרחב על הלוח.

אקסון-מובייל ושברון-טקסקו, ענקיות האנרגיה האמריקניות, כבר דחו הזדמנויות רכישה שהציגו להן מיכאיל פרידמן וטיומן אויל.

חברות הנפט האמריקניות חייבות לשקול עכשיו בקפידה האם אין בהתקשרות עם חודורקובסקי ויוקוס אויל, החברה שבבעלותו, רמת סיכון גבוהה מדי.

בשלב זה של אמצע המשחק, מנסה חודורקובסקי לשכנע את חברות הנפט האמריקניות להתגייס לצידו, כשבמקביל הוא עושה מאמצים לשכנע את הקרמלין שהוא בכלל המנצח, אבל כל עוד הוא מתייחס לטריטוריה שפוטין מגדיר אותה 'המדינה שלנו' כאל לוח משחק בלבד - הוא כבר הפסיד את המשחק.