מחקר של הבורסה: עיקר המתאם בין הנאסד"ק והבורסה בתל-אביב אינו נובע דוקא מקיומן של המניות הדואליות

קןבי אברמוב ונורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה פרסמו הבוקר (ב') מחקר חדש בנושא הזיקה בין שוקי המניות בארה"ב ובת"א.

הכלכלנים פותחים ואומרים, כי בין הבורסה בתל-אביב לבין נאסד"ק קיימת זיקה, הנובעת, באופן ישיר, מהמניות הדואליות הנסחרות בשני השווקים, ובעקיפין, כתוצאה מכך שלחברות הנסחרות בתל-אביב, החזקות משמעותיות בחברות הנסחרות רק בארה"ב.

מנתונים שנאספו מסקירת המניות עולה שחלקן של המניות הנסחרות בתל-אביב וקשורות לשוק ההון בארה"ב, בשווי השוק של הבורסה בתל-אביב, עלה מאז מרס 1999, מכ-27% לכ-36%. העלייה מורכבת מעלייה במשקל "טבע", המניה הגדולה ביותר בבורסה בתל-אביב, מ- 6% ל- 23%, ומהמניות הדואליות החדשות, שמהוות כ- 5% משווי השוק.

לעומת זאת, ממשיכים הכלכלנים, במשקל המניות הדואליות הותיקות, ללא "טבע", ובהחזקות של חברות בורסאיות במניות הנסחרות בארה"ב, חלה ירידה חדה מ-20.5% ל-8%. יש לציין, כי ירידה זו קוזזה בחלקה, עם הצטרפותן של 21 חברות חדשות לבורסה בתל-אביב במסגרת הרישום הכפול. מניות אלו מהוות כיום, כאמור, כ-5% משווי השוק של הבורסה בתל-אביב. ללא הצטרפותן של החברות הדואליות החדשות, בראשן "פרטנר" ו"הריבוע הכחול", הירידה בחלקן של המניות הדואליות מסך שווי השוק בבורסה בתל-אביב היתה חדה עוד יותר.

לדברי דרור ואברמוב, הירידה הושפעה ממספר תופעות: * שחיקה משמעותית בשווין של החברות הדואליות הותיקות ובעיקר חברות הטכנולוגיה שבהן. * ירידה בשווי ההחזקות של חברות בורסאיות הנסחרות בתל-אביב בחברות הטכנולוגיה הנסחרות רק בבורסות ארה"ב, בעקבות המשבר בחברות הטכנולוגיה. * מחיקת מספר חברות דואליות ותיקות מהרישום למסחר בארה"ב. הגדולות שבהן: "שופרסל" ו"הכשרת הישוב". * ביצוע שלושה מיזוגים בקבוצת "אי.די.בי.", שהקטינו את הספירה הכפולה של החזקות בחברות טכנולוגיה ("כלל ישראל", "כלל תעשיות אלקטרוניקה", "אלביט"). * מכירת החזקות בחברות הנסחרות בארה"ב ע"י חברות הנסחרות בתל-אביב, כגון "בנק הפועלים", שמכר את החזקותיו ב"כור" וב"אמפל".

דרך אחרת לבדיקת ההשפעה של שוק המניות בארה"ב על הבורסה בתל-אביב הינה בחינת עוצמת הקשר בין מדדי המניות המקומיים למדדי המניות בארה"ב. מבדיקת הקשר בין מדד תל-אביב-100 ובין מדד הנאסד"ק, בשנים 1999 2003, עולה, כי קיים מתאם גבוה של 0.8 בין המדדים.

דרור ואברמוב מציינים, כי מקובל לייחס חלק ניכר מההשפעה של שוק המניות בארה"ב על הבורסה בתל-אביב למשקלן הגבוה של המניות הדואליות. אולם, מסתבר, כאמור, כי כאשר נמדדת ההשפעה של המניות הדואליות (לרבות ההשפעה העקיפה, אך ללא נתוני "טבע"), מתקבל, כי חלקן ירד באופן ניכר בשנים האחרונות, והוא מסתכם כיום בכ- 13% בלבד.

"אם ניקח בחשבון את העובדה, שהמתאם בין "טבע" ובין מדד הנאסד"ק בשנים 1999 עד 2003 נמוך מאוד, מתברר כי עיקר הקשר בין הנאסד"ק והבורסה בתל-אביב אינו נובע דוקא מקיומן של המניות הדואליות".

מבדיקה של שווקים אחרים בעולם, גם כאלה בהן לא נסחרות מניות דואליות, עולה, כי התופעה של מתאם גבוה בין מדדי המניות המקומיים לבין מדד הנאסד"ק אינה ייחודית לבורסה בתל-אביב, והיא מאפיינת שווקים רבים בעולם. כך, למשל, המתאם בין המדדים של הבורסות של לונדון, פרנקפורט וטוקיו עם מדד הנאסד"ק באותה התקופה הינו 0.8- 0.7.

דרור ואברמוב מסכמים ואומרים, כי "המסקנה המתבקשת הינה, כי המתאם הגבוה בין מדדי המניות בשני השווקים נובע מהקשר ההדוק הקיים בין שוקי ההון בעולם בעידן הגלובליזציה ולאו דוקא מקיומן של מניות דואליות, הנסחרות בשני השווקים".