מגמת הירידה בתשואות האג"ח מסוג שחר נבלמה ביולי, לאחר שבמחצית הראשונה ירדו התשואות ב-4.5 נק' האחוז.
הבלימה במגמת הירידה בתשואות האג"ח נובעת משילוב של כמה גורמים ותהליכים מקרו-כלכליים, בהם חידוש הפיחותים בשקל לעומת הדולר; הפרסומים על חריגה משמעותית בגירעון התקציבי של הממשלה - שיגיע השנה ל-6% תוצר - כפליים מהיעד הרשמי שנקבע לשנה הנוכחית; והערכות לחידוש הלחצים האינפלציוניים ב-12 החודשים הקרובים ובכל שנת 2004. וזאת, לעומת אינפלציה שלילית במחצית הראשונה השנה.
לפי נתוני בנק ישראל, מאז פברואר ירדו התשואות באג"ח לא צמודות מסוג שחר ב-4.5 נק' האחוז והגיעו במחצית יולי ל-7.9% לעומת 12.4% במחצית פברואר.
הירידה בתשואות האג"ח נבע בעיקר מהתפתחויות כלכליות חיוביות, שהגבירו את אטרקטיביות של אגרות החוב וגרמו לעלייה בביקוש להם.
בבנק ישראל מציינים שורה של גורמים שהביאו לירידה בתשואות האג"ח: הקמת הממשלה החדשה, שהביאה לאופטימיות מסוימת לגבי העברת תקציב מצמצם; הירידה באינפלציה בפועל וקבלת ערבויות מממשלת ארה"ב.
בנוסף אומרים בבנק ישראל, כי סיום המלחמה בעיראק הביאה לשיפור בסיכון הגיאו-פוליטי של ישראל, וביחד עם ההתקדמות בתהליך השלום - הביאו לאווירה חיובית בשווקים.
בבנק מציינים, כי על רקע זה עלה הביקוש לאג"ח מסוג שחר, שהקיף גם משקיעים זרים, שרכשו איגרות חוב ישראליות, כחלק ממגמה כלל עולמית של השקעות במטבעות המספקים תשואה גבוהה יותר מאלו הקיימות בדולר ובאירו.
בבנק ישראל מציינים, כי פער התשואות בין תשואת השחר לתשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב התרחב מאוד ב-2002 והגיע לשיא של 6.9% בסוף דצמבר, לעומת 1.6% בלבד בסוף 2001. עם זאת, פער זה הלך והצטמצם ב-2003 וירד לרמה של 4.2% בלבד ביולי.
בבנק ישראל מדגישים כי פערי הריבית דולר-שקל מושפעים מהמצב הכלכלי השונה בכלכלת ארה"ב לעומת המשק הישראלי בשורה של אינדיקטורים כלכליים-מרכזיים ובהם השליטה בתקציב, ציפיות האינפלציה, מאזן התשלומים, המגמות בשער חליפין והרקע הגיאו-פוליטי. גם לריבית שקובעים הבנקים המרכזיים יש השפעה על פערי הריבית דולר-שקל, אך השפעה זו היא מצומצמת יחסית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
