מה קורה כשמתגרשים לפני הנפקה מוצלחת בוול סטריט

באמצע שנת 98' התגרשו הצדדים, זאת לאחר שהגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה הסכם גירושין, וההסכם אושר וקיבל תוקף של פס"ד. ההסכם, כהסכמים דומים לו, הסדיר את הנושאים הכרוכים בפירוק התא המשפחתי (חלוקת רכוש, משמורת ילדים וסדרי ראייה ומזונות). כמחצית השנה מאוחר יותר הגישה התובעת בקשה לביטול פסק הדין שאישר את הסכם הגירושין.

לטענת התובעת, בעת ניהול המשא ומתן לקראת החתימה על הסכם הגירושין הציג לה הנתבע מצגים המתייחסים לשווי של אחזקותיו בחברות היי-טק שונות, מצגים עליהם הסתמכה. בין היתר, לטענתה, טען הנתבע כי שווי אחזקותיו אינו עולה על 300 אלף דולר, בעוד שחודשים ספורים לאחר מכן הונפקה החברה בצרפת, בשווי של 95 מיליון דולר, כששווי אחזקותיו של הנתבע עמד על יותר משלושה מיליון דולר.

בין היתר, טענה התובעת כי בעת חתימת הסכם הגירושין היו בידי הנתבע רמזים אודות ההנפקה הצפויה, והוא בחר להעלימן מידיעתה. שופטת בית המשפט לענייני משפחה בת"א, טובה סיון, דחתה בפס"ד ארוך ומנומק את טענותיה ותביעותיה של התובעת. התובעת, ייאמר, הינה פרקליטה בכירה ברשות ממשלתית המפקחת על נושאים כלכליים, ויש לה ידע רב בנוגע לחברות.

השופטת סיון הגיעה למסקנה מרכזית, לפיה בעת חתימת הסכם הגירושין לא ידע הנתבע, והוא לא יכול היה לדעת, את מידת הצלחת הנפקת מניותיהן של החברות. משאלו הם פני הדברים, נשמטת טענת התובעת אודות חוסר תום ליבו כביכול של הנתבע.

בהישמט הבסיס העובדתי לטענות התובעת, נשמטות עימו טענותיה החוזיות (טעות, הטעייה ועושק) והנזיקיות (תרמית).

הסכם הגירושין נבחן על ידי בית המשפט, ואין כל טענה מפי התובעת כי לא התקיימו תנאי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. ההסכם אושר רק לאחר שהצדדים הצהירו כי תוכנו ברור להם, וכי חתמו עליו ללא אילוץ או כפיה.

"פשרה מבוססת על ויתור הדדי של צדדים להסכם הפשרה על מקצת מטענותיהם זה כלפי משנהו", נכתב בפסק הדין. "על פי ההלכה היהודית מקשים על מי שמבקש לחזור בו מהסכם פשרה, כאשר נעשה במהלכו של ההסכם 'מעשה קניין' ואזי הפשרה הופכת לסופית, ולא ניתן לחזור הימנה".

לא בנקל מבטלים בתי משפט הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פס"ד, שהרי תכונתם המרכזית היא סופיותם. בהיעדר טעם מיוחד, כבד משקל ומשכנע, לא יתקבלו טענות כנגד פס"ד המעניק תוקף לפשרה.

(תמ"ש משפחה ת"א 93474/97 פלונית נ. אלמוני, פס"ד מיום 2.9.03. השופטת טובה סיון. בשם התובעת עו"ד רפואה, בשם הנתבע עו"ד ירקוני)