הגבול בין עובד לנציג: פקיד ממשלתי פוטר ללא פיצויי פיטורין, וביה"ד קבע כי הוא "נציג" ולא "עובד", ולכן אינו זכאי

התובע הועסק בין השנים 81-94 ע"י משרד המשפטים. הוא פוטר, בלא ששולמו לו פיצויי פיטורין וגימלה בגין תקופת העסקתו. עבודתו התבצעה במשרדי האפוטרופוס הכללי. הוא נהג להתייצב כל יום במקום עבודתו, חתם על שעון נוכחות וביצע עבודה פקידותית.

חוק האפוטרופוס הכללי מתיר לאפוטרופוס הכללי להיעזר בשירותיו של "נציג". סעיף 4(ב) לחוק קובע, ש"נציג יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי ס"ק (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין האפוטרופוס הכללי או המדינה".

בפרשת אייזנקרפט (דב"ע נו/ 3-118) קבע בית הדין הארצי לעבודה, שגם פקיד במשרדי האפוטרופוס הכללי יכול להיות "נציג" (לעניין שלילת פיצויי הפיטורין). נמצא, לכאורה, שבהתאם להלכה זו אין המערער זכאי לפיצויי פיטורין ולגימלה.

ואולם, בית הדין הארצי ראה לנכון לאבחן את הלכת אייזנקרפט, תוך צמצום תחולתה. "תחולתה של הוראת סעיף 4(ב), בדבר שלילת מעמד הנציג כעובד, ראויה לסיוג על פי תכליתו של אותו הסעיף", כתב השופט יגאל פליטמן בפסק הדין. הסייג המובן מאליו והמשתמע - מתכלית מינוי הנציג הינו, שנציג אכן מונה לבצע תפקיד מתפקידיו של האפוטרופוס הכללי - אינו בגדר עובד".

"אך יחד עם זאת, מי שמונה לשמש כנציג, שעה שבפועל לא הוטל עליו תפקיד מתפקידי האפוטרופוס הכללי - אין שום סיבה כי מעמדו כעובד לא ייקבע לפי מבחני משפט העבודה לעניין זה. פרשנות אחרת לאותה הוראה, תנגוד תכליתה ותאפשר העסקת עובדים אצל האפוטרופוס הכללי תוך קיפוח זכאותם כעובדים לפי משפט העבודה המגן".

במקרה הנדון, לולא הוראת סעיף 4(ב) לחוק, אין ספק בכך שהמערער - שמילא תפקיד פקידותי גרידא - היה נחשב ל"עובד" של האפוטרופוס הכללי, כשאר עובדי המנהלה אצלו. לפיכך, ראוי לאבחן את הלכת אייזקרפט.

השופט פליטמן הוסיף וקבע את הקו המפריד הבא - "ראוי לאבחן בין נציגים, המבצעים ישירות את תפקידי האפוטרופוס הכללי על פי דין והחלטות הממשלה, לבין כח העזר המינהלי המסייע בידם למלא אותם תפקידים. הפרשנות חסרת האבחנה של המשיבים, לפיה אפילו עובדי הניקיון באים בגדרם של הנציגים המבצעים תפקיד מתפקידיו של האפוטרופוס הכללי, ממחישה את חוסר סבירות פרשנותם לחוק".

השופט עמירם רבינוביץ ביקש להשאיר לעת מצוא את ההתייחסות למעמדם של "נציגים". (עע 1177/01 דובדבני נ. מ"י ואח', פס"ד מיום 4.9.03. הנשיא סטיב אדלר והשופטים עמירם רבינוביץ ויגאל פליטמן, נ"ע משה בית דגן ונ"מ משה אורן)