כתב אישום נגד דוד אפל בעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור

בין היתר, נטען כי שיחד את ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב ב-1.4 מיליון ש' ואת נחמה רונן, לשעבר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ב-50 אלף שקל * ארכיון: המשטרה מרחיבה את חקירת עיסקאות הקרקע של דודי אפל בסוף שנות ה-90

הקבלן ואיש העסקים דוד אפל הואשם היום (ה') בבית המשפט השלום בת"א במתן שוחד לעובדי ציבור. כתב האישום שהוגש עוד נגד חברת מגדלי הזוהר לבניין ובנימין תבין בעליה של חברת איכות חיים בגני אביב כולל 4 אישומים של מתן שוחד.

בכתב האישום פעל אפל כיזם בתחום המקרקעין באיזור מרכז ובעיקר באיזור לוד ובגבעת שמואל לשם השגת תמיכתם של עובדי הציבור הנזכרים בכתב האישום בענייניו העיסקיים. זאת באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם אפל במטרה להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור או כתגמול על פעולות הקשורות בענייניו.

האישום הראשון מייחס לאפל ולמגדלי הזוהר מתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב בסכום של כ-1.4 מיליון שקל בקשר למילוי תפקידו והיותו מועמד לראשות העיר, בהיותם מודעים למעמדו ולפעולות שביצע לקידום ענייניהם ועל מנת להטותו למשוא פנים כלפיהם ולשמור על האינטרסים העיסקיים שלהם בשכונת גני אביב (בת 5,000 יח"ד וכ-20 אלף תושבים) שהקמתה היתה עיקר עיסוקה של מגדלי הזוהר בשנות ה-90, ובאדמות גינתון שאותן פעלה מגדלי הזוהר לספח לעיר לוד ולשינוי יעוד הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע לצורכי בנייה ולקדמן. במסגרת זו פעלו אפל ומגדלי הזוהר לבחירת רגב לכהונה נוספת בלוד בדרך של הענקת טובות הנאה על ידי מימון הבחירות של רגב, העמדת ערבות בנקאית במתן ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי בקשר למערכת הבחירות של רגב.

באישום זה מואשם בני תבין שהיה בתקופה הרלוונטית איש החזית של אפל ועניינים כספיים, בתיווך ושוחד בכך שקיבל את הכספים והערבות ממגדלי הזוהר על פי הוראתו של אפל כשוחד על מנת לתיתו לרגב.

האישום השני מתייחס לפרויקטים של מגדלי הזוהר במועצה המקומית גבעת שמואל ומייחס לאפל ולמגדלי הזוהר עבירה של מתן שוחד לראש המועצה המקומית זמיר בן-ארי שהתמודד באותה עת על כהונה נוספת בסכום של 95 אלף שקל. כל זאת בהיותם מודעים למעמדו של בן-ארי כראש מועצה מכהן וכמועמד לראשות המועצה מתוך ציפייה להטותו למשוא פנים כלפיהם ולקדם את האינטרסים העיסקיים שלהם בגבעת שמואל. גם באישום זה מואשם בני תבין בתיווך ושוחד.

האישום השלישי מייחס לאפל מתן שוחד בסכום של 50 אלף שקל לנחמה רונן מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה דאז ומועמדת באותה תקופה לבחירות הכנסת ה-15. השוחד ניתן בקשר למילוי תפקידה של רונן כעובדת ציבור וכמועמדת לבחירות לכנסת. זאת בתמורה לעזרה שהעניקה רונן לאפל בענייני משרדה בהיותה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה וכדי להטותה למשוא פנים בדרך כלל.

באישום הרביעי מואשם אפל כי בין השנים 1998 2000 נתן שוחד לעודד טל שכיהן כמנהל בפועל של מחוז ת"א במינהל מקרקעי ישראל וקודם לכן כממלא מקום מנהל מחוז המרכז במינהל.

על פי כתב האישום פעל טל על מנת לקדם אינטרסים של אפל וחברת מגדלי הזוהר במינהל הן בנוגע להיתר במכרז פינוי בינוי בשכונת גיורא בגבעת שמואל והן בנוגע לחוב של אפל ורעייתו למינהל בגין דמי חכירה של ביתם הפרטי.

אפל מואשם כי יצר אצל טל ציפייה בין השאר בדרך של מתן הבטחה כי השתמש בכוחו מעמדו וקשריו בפרוזדורי השלטון לקידום עניינה של טל וכן בכך שדיווח לצה"ל כי הוא מטפל בענייניו ואף נקט פעולות על מנת לברר אם אכן נבלם קידומו של טל ואם נמנעת ממנו פגישה עם שר התשתיות.

הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לתביעת הרכב של שלושה שופטים לצורך הדיון בתיק בנימוק כי לכתב האישום ולהכרעת שייקבעו בו עשויות להיות השלכות ציבוריות ומשפטיות משמעותיות.

כתב האישום הוגש על ידי צוות מפרקליטות מחוז מרכז ופרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) אשר עבודתו רוכזה בחודשים האחרונים על ידי פרקליטת המדינה עדנה ארבל.

בא כוחו של אפל, עו"ד משה ישראל, אמר בתגובה לכתב האישום: כנראה שלסברת הפרקליטות, לאפל יש כישרון מיוחד לשחד את הבלתי משוחדים, שכן לא ראיתי שהוגש כתב אישום נגד כל אלו שנטען כי אפל שיחד אותם.

"בקשתי לשימוע לא נענתה. בנסיבות אלה, כאשר לאחר שנים של חקירות, לא מצאו לנכון לשמוע את אשר יש לנו לומר, מדברת בעד עצמה.

"יש לי יסוד מוצק להניח, כי גם כתב אישום זה, שהינו קטן בהיקפו מהאישום הקודם שהוגש נגד אפל, וממנו זוכה זיכוי מוחלט, יסתיים אף הוא בזיכוי מוחלט.