השתלת איברים מן החי, או אם נרצה תרומת איברים, טרם הוסדרו בחוק (בחוק האנטומיה והפתולוגיה מצויות הוראות בהקשר לתרומת איברים, אלא שהן אינן עוסקות בתרומה מן החי). עד כה הוכנו מספר הצעות חוק להסדרת הנושא, אך הן לא הבשילו כדי חקיקה. כיום שוקדים במשרד המשפטים על הכנת הצעת חוק השתלות איברים, ויש לקוות כי סוף סוף יוסדר הנושא.
בינתיים חובר חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות העוסק בהשתלת איברים מן החי. החוזר המפורט מבקש להסדיר נושאים הכרוכים בתרומות מן החי, ובכללם, מעגל התורמים, הליכי האישור, פעולות ועדת ההערכה, השתלות למיניהן, ועוד. נערכת בו הבחנה בין תורמים שהינם קרובי משפחה, לבין תורמים זרים, שמבקשים לתרום מגופם שלא על מנת להפיק רווחים כספיים, "תרומה אלטרואיסטית".
העותר הינו אדם בן 40, נשוי ואב לילדים, הסובל ממחלת כליות קשה. הוא נדרש לעבור ניתוח להשתלת כליה. קרובי משפחתו אינם מתאימים כתורמים. העותרת, אשה בת 27, שמעה מפי שכנתה על מחלת העותר והתנדבה לתרום לו כליה, לאחר שנמצאה התאמה ביניהם לצורך העניין. כאמור, עסקינן בתרומה שלא נועדה לקבל תמורה כלשהי.
בהתאם לנוהל שחובר בחוזר המנכ"ל, הופנו השניים ל"ועדת ההערכה הארצית להשתלה מן החי". נערכה להם הערכה פסיכו-סוציאלית לבדיקת כשירות והעותרת אובחנה אבחון פסיכולוגי בידי פסיכולוגית קלינית. זו הגיעה למסקנה, לפיה העותרת חסרה כוחות ומשאבים מספיקים להתמודדות עם אירוע כזה, ולפיכך המליצה שלא להתיר לה לתרום את הכליה. ועדת ההערכה אימצה את ההמלצות, ועל כך נסבה העתירה.
יצוין, שוועדת ההערכה ראיינה את העותרים וערכה תסקיר מסכם של האירוע. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות דחה השגה שהגישו העותרים על החלטת הוועדה.
שופטי בג"ץ (מישאל חשין, בהסכמת חבריו להרכב) דחו את העתירה לגופה. בפתח פסק הדין עמד השופט חשין על המתח המתקיים בין חידושי הטכנולוגיה לבין עקרונות המשפט. באמצעות הכלים המשפטיים המוכרים נוהג המשפט להתאים עצמו לחידושי טכנולוגיה. יחד עם זאת, "כל שהוא כביצה - ביצה טובה הימנו. ואנו, את הביצה נבקש ולא את הדומה לביצה".
שתי תכליות עומדות בפני ועדת ההערכה הארצית הבוחנת בקשה ל"תרומה אלטרואיסטית" - האחת, מניעת סחר באיברים ומניעת החשש פן מיעוטי יכולת כספית ייאלצו למכור את אבריהם לבעלי יכולת כספית. השניה, לוודא שהתורם הפנים את מהות ההליך ואת משמעותו, הווה אומר, כי הסכמתו ניתנת מדעת.
בשל סביכות הנושא ואופיו מורכבת ועדת ההערכה מרופא מומחה ותיק, מפסיכולוג או פסיכיאטר, מעו"ס, משפטן ורופא מומחה נוסף. מונחות בפניה חוות דעת מקצועיות, חוות דעת פסיכו-סוציאלית, דו"ח פסיכיאטרי ודו"ח אבחון פסיכולוגי של התורם. הוועדה חייבת לראיין, בנפרד, את התורם ואת מקבל התרומה, תוך שהיא מסבירה להם בפירוט את משמעות ההליך.
במקרה הנדון, לא היו בפי העותרים טענות באשר לתוקפו המחייב של חוזר המנכ"ל, שיקולי ועדת ההערכה, הרכב הוועדה, או סמכותה. משנתמלאו התנאים הדרושים להחלטת הוועדה, יימנע בית המשפט מלהמיר את שיקול דעת הוועדה בשיקול דעתו.
הטעם לסירוב הינו טעם ראוי. יתר על כן, הוועדה הגיעה למסקנה, לפיה אין לשלול את האפשרות שאין המדובר בתרומה אלטרואיסטית ממש, וכי היא חפה מלחצים שונים שהופעלו על העותרת (התורמת).
לא בכדי נערכת הבחנה בין תרומה של בן משפחה לבין תרומה אלטרואיסטית מצידו של זר. הגם שיש מקרים שבהם זרים יהיו מוכנים לתרום מגופם לזולתם, נחוץ לערוך בחינה דקדקנית של הסוגיה מה הביא את התורם להחלטתו. והטעמים במקרה הנדון, כאמור לעיל, נבחנו בהעמקה ונשקלו כדבעי.
השופטים דחו טענה נוספת של העותרת, לפיה כביכול הושפעה חוות הדעת בעניינה מן העובדה כי רושמת חוות הדעת שוחחה עימה עברית, ולא בשפת אמה, ערבית. השופטים דחו את הטענה. אכן, פער לשוני עלול להקרין על אבחון שעורך מאבחן לנבדק. לא כך אירע במקרה הנדון. *
(בג"ץ 5785/03 גדבאן ואח' נ. משרד הבריאות ואח', פס"ד מיום 29.10.03. השופטים מישאל חשין, דורית ביניש ואסתר חיות)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
