משפט מינהלי: נדחתה עתירתו של תושב ירדן להכיר בתושבותו בישראל

דחיית עתירתו של תושב ירדן, שנישא בירדן לרעייתו תושבת האזור, שנסבה על דרישתו להכיר בתושבותו בישראל. לעותר עצמו אין זכות משלו לשהות באזור. הוא עזב את האזור בשנת 83' וגר בירדן עד לשנת 99'. להוציא ביקור אחד, לא עשה העותר כל ניסיון לשוב לאזור. אגב הדיון בעתירה נפרסה הפרה נוספת מצד הרשות הפלשתינית של מערכת ההסכמים שנכרתו בינה לבין מדינת ישראל. "בשטחי הרשות הפלשתינית שוהים כיום עשרות אלפי תושבים זרים, שקיבלו רישיונות ביקור אשר פקעו, ולא עזבו עם פקיעת הרישיון", ציטטה שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, את טענת פרקליטות המדינה. "על פי המידע שבידי המשיבים, וכך עולה גם מהנטען בעתירה, הרשות איננה עומדת בהתחייבותה על פי ההסכם ואיננה פועלת להוצאת שוהים שלא כחוק".

(בג"ץ 6133/03)

שיהוי בעתירה מינהלית

המועד להגשת עתירה מינהלית בפני בית המשפט לעניינים מינהליים מוסדר בתקנות 3-4 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין). לבית משפט סמכות לדחות עתירה מינהלית שהוגשה בשיהוי. "התכלית העומדת ביסוד התקנה", כתב השופט אדמונד לוי בפסק הדין, "היא זירוז ההליכים בעתירות מינהליות להגיע להכרעה מהירה במחלוקת שנפלה בין הפרט לרשות המינהלית. תכלית נוספת היא הרצון לעגן בתקנה את עקרונות השיהוי השאובים מהלכותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ".

(עע"ם 10996/02)

מסע דיג

העותרת, החברה לחינוך ימי בישראל (בתי הספר הימיים), היא חברה ממשלתית, ומחזיקה נכס בתחום עיריית עכו כבית ספר לחינוך ימי. בעבר שילמה העותרת ארנונה מופחתת, משקיבלה פטור של שני שלישים מהסכום הרגיל. משביקשה העותרת לקבל פטור נוסף השיבה לה העירייה כי הפטור ניתן מכוח הסכמה שבין הצדדים, ולפיכך אין מקום לבקשה. יחד עם זאת, העירייה עצמה החליטה לבטל את הפטור שניתן לעותרת, ובאופן רטרואקטיבי, בטענה כי העותרת איננה מוסד שלא מפיק רווחים כספיים.

"נראה", כתב שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, יצחק דר, "שבגלל שענייננו בעיר היושבת לחוף הים ויש בה דייגים, ואולי משום שהעותרת היא מוסד לחינוך ימי, החליטה העירייה לצאת למסע דיג, מבלי שהיו בידיה נתונים ברורים, וטיעונה התמצה בהסקת מסקנות מבלי שהיה להן בסיס".

(עת"מ 725/02)