הפער בין אסיר פלילי לאסיר ביטחוני

שנה שלמה סווג המשיב ע"י שירות בתי הסוהר כאסיר פלילי, אלא שלאחר גילוי הטעות הומר הסיווג לאסיר בטחוני. תנאי מאסרו של האחד אינם זהים לאלו של משנהו - אסיר בטחוני איננו זכאי לחופשות, איננו רשאי לקיים קשר טלפוני ואיננו מקבל ביקורים פתוחים. פשיטא שהמשיב לא הסכין עם שינוי הסיווג ועתר בעתירת אסירים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את עתירתו. על כך הוגש ערעורה של המדינה לבית המשפט העליון.

לבית המשפט העליון הוגש מידע מודיעיני, שהתייחס גם לתקופה מאוחרת לזו של כתב האישום, ממנו עולה כי המשיב פעל ממניעים לאומניים. נמצא, שבפני הרשויות עמדו ראיות מינהליות מספיקות לסיווג המשיב כאסיר בטחוני ולא כאסיר פלילי. אמנם במשך כשנה נהנה המשיב מן ההפקר, עקב הטעות בסיווגו, ואולם רשויות המינהל מוסמכות לתקן החלטות מוטעות שלהן.

כן נדחתה טענה של המשיב, לפיה סיווגו כאסיר בטחוני מפלה אותו לרעה לעומת אחר שהיה שותף לאירועים המתוארים לעיל. למרות חשיבותו של עקרון השיוויון, אל לה לחברה לשלם מחיר כבד מדי בכדי להגשימו.

במישור המשפטי העלה המשיב טענה מעניינת, לפיה סעיף 10 לפקודת בתי הסוהר מחייב הפרדה בין אסירים אזרחיים לפליליים, בין קטין לבגיר, ועוד, אך אין הוא מקים סמכות לרשות בתי הסוהר להבחין בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים.

השופט אשר גרוניס (בהסכמת חברותיו להרכב) דחה את הטענה. "החלוקה בין אסירים על פי המבחנים שבסעיף 10 אינה כוללת הפרדה בין אסירים פליליים לבין אסירים ביטחוניים", נכתב בפסק הדין. "האמור שם אף אינו מבחין בין אסירים טעוני הגנה לבין אסירים אחרים, ואף לא בין עברייני מין לבין שאר העבריינים. יתירה מזו, הסעיף אינו מתייחס כלל לרמות שונות של מסוכנות בין אסירים. האם ניתן לטעון ברצינות כי שירות בתי הסוהר אינו רשאי לדרג או לסווג אסירים על פי מידת הסיכון שהם מציבים?".

סעיף 10 לפקודה לא נועד למצות את כל הסיווגים המותרים בין האסירים השונים, ואין הוא מונע אפוא משירות בתי הסוהר לסווג אסירים כ"ביטחוניים". הערעור התקבל.

(רע"ב 6797/03 מ"י נ. אלראזק, פס"ד מיום 2.11.03. השופטים דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור)