ראש ההוצל"פ בת"א: יש להעדיף את אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים משנת 1961

זאת, על פני האמנה האירופית בדבר חסינות מדינות משנת 1972 בכל הנוגע להמצאת כתבי בי-דין וחסינות המדינה הזרה

ראש ההוצל"פ בת"א הרשם יובל גזית קובע כי יש להעדיף את אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים משנת 1961 על האמנה האירופית בדבר חסינות מדינות משנת 1972 בכל הנוגע להמצאת כתבי בי-דין וחסינות המדינה הזרה.

הרשם נתבקש להכריע במחלוקת בין התאגיד האמריקאי Third Avenue Associates לבין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר הרפובליקה של זאיר) באשר לאמנה אשר יש להישמע להוראותיה בנוגע לבקשה לנקיטת הליכים והטלת עיקולים על כספי הרפובליקה בגין אי תשלום דמי שכירות.

לדברי הרשם עפ"י האמנה האירופית יש צורך בהמצאת אזהרה כשהיא מתורגמת לשפתה הרשמית של המדינה המשגרת וכן קיימת חסינות מפני הליכים כגון אלו שמבוקש לנקוט נגד הרפובליקה. מאידך גיסא בהתאם לאמנת וינה חלה הלכת החסינות המצומצמת של המדינה הזרה והוראות המצאת כתבי בי-דין שונות ומקלות.

הרשם קבע כי יש לבכר את אמנת וינה על האמנה האירופאית. לדבריו מדינת ישראל אינה צד לאמנה האירופאית שאושררה ע"י 8 מדינות בלבד והמחייבת את אותן מדינות בלבד והמדינה אינה מחוייבת לנהוג עפ"י הוראותיה של אמנה זו.

אשר על כן אמנת וינה שאושררה ע"י 179 מדינות החברות באו"ם וביניהם ישראל היא זו שיש לאמצה כמעידה על הנוהג הבינלאומי.

אשר על כן קבע הרשם כי בוצעה מסירה כדין של האזהרה באמצעות משרד החוץ ולא היה צורך בתרגום האזהרה לשפה הצרפתית.

הרשם דחה עוד את טענת הרפובליקה לפיה לנוכח היותה נציגות של מדינת חוץ קיימת לה חסינות מפני הליכים משפטיים.

לדברי הרשם הזוכה אינה מבקשת להקל את מטלטליה של שגרירות קונגו או נציגותה אלא נכסים הנובעים מפעילות כלכלית מסחרית ופעילות זו אינה באה בגדר חסינות המדינה הזרה ועל כן אין כל מניעה מנקיטת הליכי עיקול בגינה, הרשם נעתר לבקשת העיקול על כספי הרפובליקה הדמוקרטית אצל צדדים שלישיים.

תיק הוצל"פ 0-01-53659-01