ביהמ"ש ביטל הסכם בין עיריית י-ם למקורות לאחר שנבחרה ללא מכרז

השופטת יהודית צור קבעה בפסק הדין: "בהליכים שהתקיימו לבחירת מקורות נמצאו ליקויים חמורים בכך שהליך הבחירה נעשה ללא מכרז כדין, לא נשמרו במהלכו כללי הפרסום, השוויון והתחרות במטרה לבחון את ההצעה הטובה ביותר". צור הורתה לבטל את ההתקשרות ולערוך מכרז חדש לביצוע העבודה.

בנוסף מותחת צור ביקורת על התנהלות מקורות. לדבריה, מקורות התחייבה בפני המדינה (בבית המשפט העליון) שלא להתקשר בפרויקטים שאינם בתחום אספקת מים, אלא אך ורק באמצעות חברת פיתוח שתוקם על-ידה. לדברי צור, מקורות היתה נגועה בהפרת התחייבותה כלפי המדינה וכלפי העותרות, כיוון שלא הודיעה מבעוד מועד על כוונתה להגיש הצעה לתיפעול ואחזקת המט"ש.

צור קובעת עוד, כי מדובר בפרויקט רחב ממדים, שבו התקשרה מפעלי ביוב וטיהור ירושלים (חברה-בת של העירייה) ללא מכרז בהסכם לתקופה של 10 שנים ובהיקף כספי של 100 מיליון שקל.

לדבריה, עיריית ירושלים אינה רשאית להשתחרר או לעקוף את חוק חובת המכרז המוטל עליה, וזאת כדי להבטיח את האינטרס הציבורי של שמירה על עיקרון השוויון ואמון הציבור בפעולת הרשות.

פסק הדין ניתן בעתירה שהגישו מאמץ ייזום חקלאות והשקעות בע"מ ואומץ פיתוח בע"מ באמצעות עו"ד אורי ברינר.

העותרות, העוסקות בהמרה והפעלה של מכוני טיהור בישראל, ביקשו מבית המשפט לעניינים מינהליים ירושלים לבטל את ההתקשרות בין העירייה למקורות.

מכון הטיהור נשוא העתירה נועד לקליטת מי השפכים של מערב ירושלים והפיכתם למי קולחין לשימוש חקלאי. בפברואר 2001, עם השלמת הקמת מכון הטיהור, התקשרה העירייה עם קבלן לביצוע עבודות התיפעול. העותרות טענו, כי באוגוסט 2002 נודע להם כי הקבלן אינו מעוניין להמשיך באחזקת המתקן, וכי מפעלי ביוב וטיהור ירושלים פנו למקורות בהצעה לשמש כמפעילה וכמתחזקת.

בדצמבר 2002 החליטה ועדת המכרזים להחליף את הקבלן הנוכחי במקורות וזאת מבלי לערוך מכרז פומבי.

השופטת צור קבעה, כי בהליך זה נפלו פגמים קשים וחמורים המצדיקים את קבלת העתירה.

צור דחתה את הטענה כי לא חלה במקרה האמור חובת מכרז פומבי, כיוון שמדובר בפרויקט בעל מורכבות טכנולוגית גבוהה שמעטים הגופים שיכולים לבצעו.

לדברי צור, גם אם קיימים בארץ גופים מעטים בלבד שיכולים להתמודד עם הפעלת פרויקט בקנה מידה כזה, אין בכך צידוק לפטור ממכרז.

צור קובעת, כי כיוון שלא היה הליך מסודר של פרסום, לא היה הליך שוויוני כלפי הכל ולא נשמר גורם התחרות. מקורות ועיריית ירושלים חויבו בתשלום הוצאות בסך 25 אלף שקל כל אחת.

(עת"מ 0/374).