איפה ג'וליאני כשצריך אותו

לאנשי 'התנועה לאיכות השלטון', יש תשובה ברורה. הם מגדירים את ההידרדרות הזו כ"מצב חירום קריטי, שמחייב התעוררות מהירה וניקוי אפקטיבי של האורוות". זרם הדיווחים ל'קו הפתוח' של התנועה התעצם בשנים האחרונות, ומתברר, כי גם רמת התחכום של פשעי הצווארון הלבן עלתה ליגה.

החשדות לשחיתות מוצאים את ביטוים בעומס אדיר של תיקים, שתקועים ביחידה לחקירות הונאה במשטרה וכן במדדים אובייקטיביים, דוגמת דו"ח השקיפות הבינלאומי האחרון, שבו הידרדרה איכות השלטון בישראל מן המקום ה-18 למקום ה-21, מיקום שהולך ומתרחק מרשימת "המדינות המתוקנות".

עו"ד ברק כלב, מנהל המחלקה המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, קובל כי "כעשירית מחברי הכנסת הנוכחיים, הם ח"כ תחת אזהרה, או כאלו שהיו עד לאחרונה בחקירה שהסתיימה בביקורת המתארת את הגבוליות החוקית של מעלליהם. פרשות דוגמת עמותות שרון, עמותות ברק, האי היווני, דרעי, פריימריז במפלגות הגדולות, שהובילו לחדירת שמות המזוהים עם גורמי עבריינות, הן רק חלק קטן מהפרשות המפוקפקות שהגיעו לתודעת הציבור".

מה שהכי מקומם ומכעיס את כלב הוא החלל שנפער בין עוצמת הפשעים ובין אוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק. לטענתו, "מערכת אכיפת החוק נמצאת היום במשבר, שהוא קרוב מאוד לחוסר אפקטיביות. היעדר אכיפה מספקת יוצר אווירת 'אין מחיר' להפרת נורמות בעתיד.

"לא רק הפחד אבד לעבריינים בשירות הציבורי, אלא גם הבושה. גם לאחר שקלונם פורסם בחוצות, תמצאו אותם מאוחר יותר מסתובבים בחגיגות בר-מצווה של חברי מרכז, זחוחים ומדושני עונג, חלקם מלאים בהבטחות, במקום שיתחבאו, יתביישו, יתרצו ויסבירו ש'אין להם אחות'".

* אולי ריבוי הדיווחים מעיד דווקא על התעוררות הציבור או על התקדמות במנגנוני הביקורת על השלטון?

"תמיד נוכל לנחם את עצמנו, שכל השנים היו עינינו עצומות, ועכשיו התפכחנו. זה עדיין לא משנה את המציאות, שהשמיים עדיין קודרים. אבסולוטית, ישראל היא מדינה עם שחיתות אינטנסיבית, הן אצל נבחרי ציבור והן בקרב מנהלים בשירות הציבורי.

"שבע השנים האחרונות היו שבע השנים הרעות של מערכת אכיפת החוק בישראל, ונקודת ציון טובה לכך היא מינויו של היועץ המשפטי הנוכחי לתפקיד. צריך להפנים, כי חוסר אכיפה כשלעצמו הוא שחיתות מוסדית, שחיתות אינהרנטית במנגנון. מפליא אותי, איך מבקשים עכשיו לקדם את היועץ, אדם שנכשל בתפקידו הציבורי לתפקיד של שופט בעליון".

* אתה חושד בתום ליבו של רובינשטיין?

"ממש לא. רובינשטיין הוא אדם ישר-לב, טוב-לב ואיש מקצוע מוכשר ויסודי. אבל להערכתנו הוא חסר את המיומנויות היסודיות הנדרשות ממנהיג מערכת אכיפת החוק בישראל: נחישות, חוסר פשרנות באכיפה, ויכולת קבלת החלטות.

"חסר לנו בתפקיד הזה מנהיג עם הסגולות של רודולף ג'וליאני, אשר ניקה הפשע בעירו בדבקות בלתי מתפשרת. אין לי, חלילה, טענות נגד יושרו האישי של רובינשטיין. אני רק סבור, שהוא נכשל בתפקידו עקב גישתו הסלחנית והמהוססת מול עברייני השחיתות בשירות הציבורי".

גישה סלחנית ומהוססת לעבריינים

* על מה אתה מתבסס?

"חקירות בסיסיות כמו פרשת עמותות ברק נמרחו על פני ארבע שנים כאשר עצם חלוף הזמן הורס את האפשרות להגיע לחקר האמת ולמיצוי הדין. עם חלוף הזמן, עדים שוכחים, ראיות מתאדות, והסיכויים להגיע להרשעה הולכים וקטנים.

"הגישה המהוססת באה לידי ביטוי גם כאשר הפרקליטות נמנעת מלהגיש תביעות אזרחיות, כמכשיר מקביל לתביעות הפליליות. למשל, בתגובה לדו"ח החשכ"ל משנת 2001 המפרט את מעלליהם של מנהלי ישיבות, שהגישו דיווחים כוזבים, ניתן היה לצד התביעה הפלילית להגיש גם תביעה אזרחית, להגיע לכיסם (!) של העבריינים, ולחייב אותם להשיב את כספי הציבור. היקף תשלומי היתר שניתנו לגופי הדת שלא כדין הוערך ע"י משרד האוצר בניתוח שמרני בכ-85 מיליון שקל בשנה". זה מסביר למה צריך היה להגיש גם תביעה אזרחית".

"ההליך הפלילי מורכב, מתמשך ודורש סף ראיות גבוה יותר. בעניין זה עתרה התנועה לבג"ץ, כדי שהוא יורה לפרקליטות להשתמש גם במכשיר התביעה האזרחית. שבוע לפני הדיון, הודיעה הפרקליטות כי היא מקבלת את עמדתנו. אולם בפועל, שנתיים לא הוגשה תביעה אזרחית כזו.

"דוגמה נוספת לסלחנות ולהיסוס? - גישת הפרקליטות לעבירה הנוספת של אריה דרעי (מרמה והפרת האמונים). אני שואל: איך זה שהפרקליטות מסתפקת רק במאסר על תנאי, ולא ממצה איתו את חומרת הדין? איזה מסר זה מעביר? איך זה משליך על נכונותם של נבחרי ציבור להפר נורמות בעתיד?

השתיקה הרועמת יותר מכולם

* למה הציבור הישראלי שותק?

"כי הוא עסוק ב'כן שלום. לא שלום. כן ביטחון. לא ביטחון, כן גדר. לא גדר'. השלטון בישראל לדורותיו הצליח להרדים אותנו בשאלות קיומיות בטווח הקצר והבינוני. כשיורים עליך אתה לא מתייחס לזה שגוררים את האוטו ובוזזים לך את הבית.

"חוץ מזה, קיימת אצלנו תופעה שלא קיימת בעמים אחרים: סוג של אדישות, רחמנות וסלחנות. כשמר ישראלי רואה בטלוויזיה ושומע על שחיתות של נבחר ציבור, הוא נעלב אישית כמעט. אבל המעשים שלו יסתכמו בקיטורים מן הכורסה. אחר-כך תגיע גם סלחנות, ולמרבה הפלא הוא גם יבחר שוב במושחת. לא תמצאי את הישראלים המקטרים יוצאים מגדרם, מפגינים, מוחים. אגב, קהילת אנשי העסקים צריכה להיות הראשונה שמזדעקת".

* אנשי עסקים?

"בהחלט. נגע השחיתות מזיק למגזר הזה במיוחד. הם עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שהם נקלעו למציאות ניגרית, שבה המתמודד ששילם יותר שוחד, זוכה במכרז. כדאי שיתחילו להתנענע ומהר. בחלקו של המגזר המוביל הזה נפלו כישרון ומזל, משאבים שניתן לרתום כדי לעצור את המושחתים מלהמשיך ולחבוט בחברה.

"לצערי, הציבור הזה יושב יחד עם שאר המקטרים בכורסה, ולא עושה מהלכים מתקנים על-פי כוחו היחסי. השתיקה שלהם היא הרועמת מכולם".

* מה אתה מציע?

"ראשית, לחזק את יחידות המשטרה לחקירת פשעי צווארון לבן בשלטון. להוסיף להן כוח אדם ולשדרג את מיומנויות החוקרים ואת נהלי עבודתם. הפעילות הנוכחית היא כמו אנטי-וירוס מלפני שנתיים, לווירוס של היום. אין לציבור מושג עד כמה השתדרגו הפשעים והשתכללו העבריינים של היום.

הציבור חייב להתעורר מהר

* יש כאן מלכוד. כי מי שיכול להוביל מהלך כזה הוא השלטון עצמו.

"נכון. איזה אינטרס יש לשלטון הנוכחי שחלק ממנו הוא 'שלטון תחת אזהרה', לחזק את המשטרה שתחקור מה אולי עשו או לא עשו חבריו? או כשראש הממשלה ומשפחתו שקועים בשתיקתם?

"אבל גורמים אחרים יכולים להיות פעילים יותר. זה לא סוד, שעובדים הנחשפים לשחיתויות של ממונים עליהם, פוחדים להסתבך ולדבר מחשש לאובדן פרנסתם. בעניין הזה כדאי לזכור, כי למבקר המדינה ניתן הכוח בחוק להגן עליהם, להשיבם למקום העבודה ולפסוק להם פיצויים.

"דווקא כאן יש למבקר "שיניים", אלא שבאופן היסטורי תודעתי נטה המוסד הזה להעדיף את גרסת הממסד, גם כשזה מכר לו קש ותירוצים לפגיעה בחושף השחיתות. נשיא המדינה יכול, על-פי החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי, להעניק פרסים למי שחשף שחיתות וגילה נאמנות לשירות הציבורי. בפועל, כמה פרסים כאלו הוענקו עד היום? - אפס.

* עד כמה אפקטיביות תנועות כמו שלכם?

"בכוחותינו המצומצמים אנו מייצגים, מייעצים ומסייעים לחושפי שחיתויות בלא תשלום. משקיעים בחינוך למעורבות ציבורית ונאבקים לחשוף את מעלליהם של נבחרי ציבור עבריינים. אנחנו לא עוסקים בניבוי אסונות ובחישוב קיצים, אבל מנסים להציף את הבעיה למעלה, לפזר את מסך העשן ולהביא לידיעת הציבור את עומק המשבר.

"הציבור חייב להתעורר מהר, ולהבין שעם כל הבעיות הקיומיות של המדינה אי אפשר להשאיר את הטיפול בשחיתות ליום שאחרי. השחיתות היא מחלה ממארת, שצריך להדוף אותה באינטנסיביות, בכוח וללא רחמים - מיד כאשר היא מתגלה".

תורמים פרטיים מחו"ל ומהארץ

התנועה לאיכות לשלטון היא עמותה א-פוליטית, שנוסדה ב-1990 ע"י עו"ד אליעד שרגא. התנועה היא אחד העותרים הציבוריים הבולטים לבג"ץ. התנועה הגישה עשרות עתירות, שהולידו פסקי דין עקרוניים ותקדימיים במשפט הציבורי והמנהלי.

התנועה מונה 5000 חברים משלמי מיסי חבר, ובנוסף היא נתמכת ע"י תורמים פרטיים מחו"ל ומהארץ. עד השנה האחרונה נתמכה התנועה ע"י הקרן החדשה לישראל. התנועה אינה ניזונה מהתקציב הממשלתי כדי לשמר את עצמאותה.

התנועה היא גוף ביקורת הפועל במסגרת אזרחית. בדומה לדמוקרטיות מערביות, ארגונים אזרחיים ממלאים תפקיד חשוב בבקרה על השלטון. מעבר לעתירות, היא פועלת גם כתנועת מחאה נגד תופעות לא תקינות בשלטון, באמצעות הפגנות, עצומות וצעדים, כדי להזכיר לשלטון כי יש מי שעוקב אחר פעולותיו.

תגובות: כל תלונה נבדקת

נשיא המדינה, משה קצב, מסר בתגובה, כי בתקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי נקבע, כי המלצות וחוות-דעת בדבר הענקת תעודת הוקרה על תרומה לטוהר המידות בשירות הציבור, יועברו על-ידי משרד המשפטים לנשיא המדינה. עד היום לא העביר משרד המשפטים חוות-דעת או המלצה בנידון.

רובינשטיין מסר בתגובה, כי "כל תלונה, גם אנונימית, שמגיעה לשולחננו נבדקת ומטופלת. מקרים ברורים של שוחד או גניבה מגיעים במהירות לערכאות. במקרי הפרת אמונים, ברף הנמוך יותר, יש קשיים משפטיים שאחראיים אף לחלק מהזיכויים המוכרים.

"חקירת עמותות ברק החלה בינואר 2000. המלצות המשטרה נמסרו בסוף מאי 2002. חומר החקירה היה עצום, כארבעים(!) 'קרגלים'. חקירת המשטרה נתקלה בקשיים: שתיקתם של מרבית הנחקרים המרכזיים, ודחיית בקשות לחיקורי דין בחו"ל- מה שהשליך על התמשכות התיק.

"נושא 'שיכחת פרטים' אינו רלבנטי, כיוון שחקירת הנוגעים בדבר נעשתה ביסודה ע"י מבקר המדינה בסמוך להתרחשות הדברים, ובתקופה הראשונה של החקירה.

"אשר לאמצעי אכיפה במישור האזרחי נגד עמותות הדת, מפאת ריבוי התיקים בפרקליטות, הנושא מטופל בנוהל עבודה שלוקח בחשבון שווי כלכלי, עוצמת הראיות בתיק והיעילות שבהגשת תביעה מול נקיטת סנקציות חלופיות להשבת הכספים. מטעמים אלו, והן מאחר שטרם הסתיימה החקירה הפלילית בנושא, טרם התקבלה החלטה באשר להגשת תביעות.

"אשר לפרשת דרעי, טענה הפרקליטות כי בשל שהנאשם כבר הספיק לשבת במאסר ולסיימו, בגין הרשעתו בתיק הנוסף, וכן חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, לא ניתן בנסיבות שנוצרו לבקש לגזור עליו מאסר בפועל, הענישה הראויה בנסיבות רגילות. בקשת הפרקליטות למאסר על תנאי באה לבטא את הסלידה מהעבירות, והקנס המשמעותי שביקשה לגזור עליו משקף את חומרת העבירה.

מבקר המדינה מסר בתגובה, כי הוא רואה חשיבות רבה בהגנה על חושפי שחיתויות, כדי לקדם את ההיגיינה הציבורית. כאשר נתקיימו התנאים הנדרשים בחוק, הוצאו צווי הגנה לחושפי שחיתות, ובמקרים מתאימים הם הוחזרו לעבודתם. עם זאת, לא תמיד מתקיימים התנאים להוצאת צו להגנה על מי שטוען כי חשף שחיתות... היו מקרים שאכן היה מדובר בחשיפת שחיתות, אולם הבירור העלה שאין קשר סיבתי בין הפיטורים של העובד ובין הטענה שהדבר נעשה בתגובה על חשיפת שחיתות.

"בנוסף, חוק מבקר המדינה קובע כי נציב תלונות הציבור ישתמש במכשיר צווי ההגנה לעובד 'בשים לב לתפקודו הראוי של הגוף שבו הוא עובד'. למשל, אם החזרת העובד תפגע בתפקודו של הארגון, עקב המשקעים שנוצרו, הרי שהדרך הראויה תהיה לספק לעובד הגנה חלופית.

"לסיכום, בירור תלונות על חשיפת שחיתות הינו מורכב במיוחד. לטענה, כי נציב תלונות הציבור נוטה לקבל את גרסת הממסד ולהעדיפה על גרסת חושפי שחיתויות אין אחיזה במציאות".