סיפור המעשה: "בצלאל" האקדמיה לאומנות מוכרת על-ידי המועצה להשכלה גבוהה והיא
מעניקה לתלמידיה תואר אקדמי. עיריית ירושלים מכירה בה כמוסד חינוך הזכאי לפטור
מארנונה. לבצלאל יש מבנה בתל-אביב, והיא ביקשה פטור מארנונה כמוסד חינוך. הממונה
על המחוז קבע, כי בצלאל אינה "מוסד חינוך", ובעקבות זאת סירבה העירייה לפטור
את בצלאל מארנונה.
בצלאל עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, (עת"מ 1286/03 בצלאל - האקדמיה לאמנות
ועיצוב ירושלים נגד הממונה על מחוז תל אביב- משרד הפנים ועיריית תל אביב יפו),
והשופטת שרה דותן קיבלה את העתירה. בפסק הדין נידונו מספר סוגיות בעלות עניין
משפטי וציבורי.
מהו "מוסד חינוך": סעיף 14 לפקודת הפטור מארנונה מסמיך את הממונה על המחוז
להחליט, אם מוסד פלוני עונה על הגדרת "מוסד חינוך", על מנת שהרשות המקומית
תקבע, בהמשך לאותה החלטה, האם אותו מוסד עומד בתנאים הנדרשים למתן הפטור.
"מוסד חינוך" נועד לחנך לערכים ולהקנות ידע בסיסי לבאים בשעריו. בה"פ 225/97
המכללה לביטוח נגד הממונה על מחוז תל-אביב-יפו קבע השופט גבריאל קלינג, כי
המילה כשלעצמה מעידה על מטרתה לחנך ולהקנות ערכים, ואין הדבר שונה מהקניית
השכלה, שכן מוסד המלמד את חניכיו כמוהו כמוסד מחנך, ומוסד המקנה השכלה לחניכיו
על דרך ההוראה אף הוא מוסד מחנך. על כן יש לראות במוסדות להשכלה גבוהה מוסד
מחנך לאור העברת הידע לסטודנטים על דרך ההוראה.
ברע"א 8879/99 (ע"א 9230/99) עיריית תל-אביב-יפו נ' המכללה לביטוח, פסק בית
המשפט העליון (השופט אליעזר ריבלין), כי תכליתו של הפטור הוא לשחרר מנטל הארנונה
מוסד חינוך ללא כוונת רווח. בית המשפט אימץ את ההלכות שנקבעו בפסיקה וקבע,
כי "בצלאל" היא מוסד חינוך" - בניגוד לעמדתו של הממונה על המחוז. בכך הכשיר
בית המשפט את עיריית תל אביב לבחון אם מתקיימים התנאים האחרים המקנים את הזכות
לפטור מארנונה.
הקריטריונים לפטור מארנונה: הסמכות למתן פטור מארנונה על בסיס סעיף 4 לפקודת
הפטור מצויה בידי פקיד השומה של הארנונה של הרשות המקומית. עליו מוטלת החובה
להעניק את הפטור על בסיס קריטריונים קבועים ואחידים, על מנת למנוע אפליה בין
מוסדות חינוך הדומים בתכליתם אך שונים בתוכניהם.
במהלך הדיון בעתירה הורה בית המשפט לעיריית תל אביב להשיב לשאלת "בצלאל", האם
מוסדות חינוך מסוימים נהנים מפטור מארנונה ולבאר מהם הנימוקים לכך. התברר,
כי אין אחידות בהחלטת העירייה למתן הפטור. הנמקות העירייה להענקת הפטור או
מניעתו אינן אחידות. עיון ברשימת המוסדות הפטורים מתשלום ארנונה מעלה, כי ההחלטה
הינה פרי אינטואיציה או גחמה רגעית ואין מדדים ענייניים המבוססים על נתונים
עובדתיים שווים בין מוסדות החינוך השונים.
העירייה הייתה ערה לחוסר האחידות והודתה, כי מהבדיקה שנערכה עולה אכן כי קיים
חוסר אחידות בחיוב מוסדות ההשכלה והכשרה המקצועית, וכי אין לה הסבר לחלקם של
החיובים ההיסטוריים שנערכו בעבר.
נפסק, כי בית המשפט אינו יכול לתת יד לקביעות שרירותיות הנשאבות מהחלטות שנתקבלו
בעבר. בבג"ץ 26/99, ובג"ץ 2606/00 עיריית רחובות נ' שר הפנים (השופטת שטרסברג
כהן) נקבע, כי כעניין של מדיניות ראויה של מינהל תקין וחלוקה צודקת והוגנת
של נטל המס ברשויות מקומיות יש לבחון אישורים 'היסטוריים' לפטורים מארנונה
על פי קריטריונים הולמים.
בית המשפט הלך בתלם ההלכה הפסוקה וקבע, כי "בצלאל" זכאית לפטור מארנונה.
כזה ראה וקדש: פקודת העיריות נחקקה בשנת 1934. במהלך השנים התפתחו כללים שונים
להטלת הארנונה ולמתן הנחות ופטורים. בעשר השנים האחרונות נשחטו "פרות קדושות"
רבות, והמקרה המפורסם ביותר הוא שלילת חוקיותה של "אגרת השירותים" או "אגרת
פינוי האשפה", שתעריפה היה שליש מתעריף הארנונה שהיה מוטל על הנישום אלמלא
הפטור.
פסק הדין חוזר ומלמד, כי בדיני הארנונה אין עוד מקום לתפישה "כזה ראה וקדש".
כל תעריף עשוי לעמוד לביקורת, כל מעשה חקיקה של צו הטלת הארנונה עשוי להיבחן
מחדש, כל הנחה ופטור צפויים לבדיקה אם הם עומדים בקריטריונים משפטיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
