עו"ד בומבך למוטי שקלאר: חשש כי המכרז לייעוץ משפטי לרשות נתפר לפי מידות משרדי עו"ד ספציפיים

על פי תנאי המכרז, יכולים להשתתף בו רק משרדים שבהם שותפים או מועסקים לפחות עשרה עורכי דין. כן נדרשים ידע וניסיון מוכח של לפחות שלוש שנים, בלפחות שישה מהתחומים הבאים: רגולציה, מכרזים מורכבים, ניסוח חקיקה וחקיקת מישנה, משפט מסחרי, ליגטיציה מינהלית, שידורים לציבור ודיני עבודה.

לטענת בובמך, לא די בכך שהתנאים הללו מיותרים, לא רלבנטיים ומקפחים, אלא שגם עולה חשש כבד כי הם נתפרו לפי מידותיהם של משרדי עורכי דין ספציפיים. לדבריו, התנאי של העסקת עשרה עו"ד לפחות, מיותר לחלוטין. תנאי זה אינו שוויוני ומפלה לרעה את כל מאות המשרדים הקטנים והבינוניים, המעסיקים פחות מעשרה עורכי דין.

כמו כן, התנאי כי המשרד צריך להיות בעל ניסיון בתחומים המפורטים, גם הוא מפלה ומיותר. חלק גדול מהתחומים הנדרשים, כלל לא מוכרים כתחומי עיסוק במקצוע עריכת הדין, ולכן נוצר רושם חמור לפיו התחומים הנ"ל הותאמו למשרדים ספציפיים בודדים.

בומבך טוען, כי הרשות השנייה, כרשות מינהלית מובהקת, חבה לאזרחים חובת נאמנות מוגברת, ועליה להקפיד ביתר שאת כי כל פעולותיה ייעשו מתוך הגינות יתירה, סבירות ושוויון אמיתי. לאור כל האמור, הוא דורש לבטל התנאים הלא-שוויוניים בהליך האיתור.

בתגובה למכתבו, השיב מנכ"ל הרשות השניה, מרדכי שקלאר, לבומבך, כי תנאי הסף נקבעו על ידי הרשות השנייה, בסיוע יועץ חיצוני המלווה את המיכרז ובהתאם לצרכי הרשות. לטענתו, נסיונה של הרשות מלמד כי נדרש משרד בסדר גודל של 10 עורכי דין לפחות כדי לתת מענה מלא ומיידי לכל צרכיה המגוונים. משרד קטן יתקשה לתת מענה מבוקש בלוח זמנים צפוף.

לדברי שקלאר, הפיתרון המוצע על ידי בובמך, של גיוס עורך דין נוסף בעת הצורך, לא מקובל על הרשות, שכן עבודתה מחייבת קיומו של צוות מגובש. באשר לטענותיו לגבי תחומי העיסוק, הרי שאין כל קשר בין רשימת תחומי העיסוק המצומצמת שקבעה הלישכה לצרכים אתיים, לבין הגדרת צרכי הרשות השנייה. רשימת הנושאים נודעה למטרה שעבורה מתבקשים השירותים וכל אחד מתחומי הרשות, הינו תחום שהרשות פועלת במסגרתו. באשר לטענה כאילו התנאים נתפרו לפי מידות של משרדי עו"ד ספציפיים, נאמר בתשובה, מוטב כי לא היתה מועלית.

עוד מציינת הרשות כי עד כה פנו 35 משרדי עו"ד.