מניעת פעולות הכנה לשימוש אסור

עודד פאר (להלן: "המבקש") הינו השוכר של חממה בכפר אז"ר (להלן: "הנכס"), אשר על-פי היתר הבנייה מיועד לשמש כבית צמיחה לגידול חקלאים בלבד לא כולל פעילות של מכירה במקום. המבקש החל לבצע בנכס עבודות שונות של שינוי חזית, הקמת קירות עץ וכו'.

בעקבות כך הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קרית אונו (להלן: "הוועדה המקומית") בקשה למתן צו פעולות לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"), בטענה שהעבודות מהוות הכנה לקראת שימוש בנכס שלא למטרה שהותרה בהיתר הבנייה, דהיינו מכירה ולא גידול בלבד.

הבקשה הוגשה במעמד צד אחד, ובו ביום ניתן צו כמבוקש, "להימנע מביצוע כל פעולה במקרקעין הידועים כחלקה 40 בגוש 6232, ומכל שימוש במבנה החממה שעליהם". המבקש הגיש בקשה לביטול הצו, שנדונה בפני השופטת אורנה לוי מבית משפט השלום בת"א.

צו בהתאם לסעיף 246 לחוק, קובעת השופט לוי - הוא חריג במסגרת הצווים הכלולים בפרק י' לחוק, ולאו דווקא בשל העובדה שהוא ניתן עוד לפני הרשעה. בפרק י' קיימים אמצעים נוספים אותם ניתן לנקוט, אף שלא במסגרת הרשעתו של אדם ואף בטרם התקבלה הכרעה שיפוטית כי נעברה עבירה: כך צו הפסקה מנהלי על-פי סעיף 224 לחוק, כך צו הריסה מנהלי על פי סעיף 238א לחוק, כך צו הפסקה שיפוטי על פי סעיף 239 לחוק. כל אלו הם צווים הניתנים ללא קשר להרשעה, ואף ללא קשר להגשת כתב אישום או להגשת בקשה לקבוע, כי נעברה עבירה. אולם, המאפיין צווים אלו כי בפועל התבצעה, או החלה להתבצע, עבירה, על ידי מאן דהוא.

לא כך צו למניעת פעולות. צו זה ניתן עוד בטרם בוצעה עבירה כלשהי. במקרה זה מדובר על פעולות הכנה בלבד. הבסיס להוצאת הצו - מניעת עובדה מוגמרת והקדמת תרופה למכה, כדי למנוע מצב בו לא ניתן יהיה, לאחר שתבוצע העבירה, להחזיר את הגלגל אחורה, או יקשה מאוד לעשות כן. מבחינת ההליך השיפוטי - לא צפוי הליך נוסף שידון בקבלת צו קבוע, ולכן יש להתייחס לצו זה מראש כצו קבוע.

לאור ייחודיותו של הצו כאמור, ולצורך בדיקת סדרי הדין הראויים במסגרתו ושקול הדעת הראוי של בית המשפט הדן בו, יש לנסות ולבדוק מהם כללי המשפט המתאימים לו.

נפסק כבר, כי מסגרת סעיף 246 היא אזרחית כולה: ההליך, התרופה והעילה. במשפט האזרחי מוכר סעד של צו מניעה אשר ניתן, במקרים מתאימים, לשם מניעת נזק עוד בטרם החל.

סעד מסוג זה נקרא: "quia timet". צו כזה יינתן כאשר בית המשפט נוכח בקיומה של סבירות העולה כדי ודאות קרובה, שהמעשה המפר עומד לקרות וכי ייגרם בשל כך נזק של ממש.

לצורך קביעת השיקולים אשר ידריכו את בית המשפט בדונו אם להיענות לבקשה למתן צו מניעת פעולות, יש להיעזר במבחנים שנקבעו לעניין מתן צווי מניעה בכלל וצו מניעה מסוג quia timet בפרט, ובמבחנים שנקבעו לעניין צווים זמניים בתקנות סדר הדין האזרחי.

השיקולים אותם יש לשקול, קובעת השופטת לוי, הם אלו:

ראיות מהימנות לכאורה - הראיות אותן צריך לבחון לענייננו הן לעניין שתי שאלות: האחת, היסוד העובדתי: האם מתבצעות במקרקעין פעולות הכנה לשימוש ללא היתר? השניה, אשר ניתן לכנותה היסוד הנפשי: אם אכן הובאו ראיות כאלו - מהי כוונת מבצע הפעולות? האם ניתן ללמוד ולהסיק מכלל הראיות, כי הוא לא יעצור בהן מעצמו עד שיקבל היתר אלא בכוונתו לגלוש לעבר פעולה שהיא בגדר עבירה? מאזן נזקים - מהו הנזק שיגרם למבקש הצו, אם לא יינתן, לעומת הנזק שיגרם למי שעלול להיפגע מהצו, אם יינתן הצו. במסגרת זו נבחנת גם שאלת ההכבדה על בצוע פסק הדין אם לא יינתן הצו.

לצורך הוצאת צו על פי סעיף 246 על מבקש הצו לשכנע, כי אם לא יינתן הצו, צפוי, במידה קרובה לודאי, נזק ממשי. הנזק אותו יש לבחון הוא נזק לאינטרס הציבורי.

אם לא יינתן צו ותבוצענה פעולות הבנייה האסורות או השימוש האסור, תהיה בכך הכבדה רבה על אפשרות הרשות המנהלית להשתמש לאחר מכן בכלים האחרים העומדים לרשותה, במסגרת ההליכים הפליליים על פי החוק. אם הדבר מוכח במידה של קרוב לוודאי - יש לתת את הצו.

התנהגות הצדדים - יש לבחון את תום ליבו של מבקש הצו.

מידתיות וסעד חילופי - יש לבדוק אם מתן הסעד "צודק וראוי" בנסיבות העניין "ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

שיהוי - יישום כללי השיהוי בעניין צו מניעת פעולות צריך להיות מעט שונה מיישומו ביתר המקרים. צו מניעת פעולות, כל כולו אומר דחיפות: לאמור - אם לא יינתן מייד עם בצוע פעולות ההכנה, יהיה מאוחר מדי והעבירה תחל להתבצע באופן מיידי. מכאן, שבקשה לצו כזה אמורה להיות מיד כאשר נודע למבקש הצו על בצוע פעולות הכנה, וודאי שלא לאחר שחלף זמן מה מסיומן.

התוצאה הסופית: ביישמה את השיקולים דלעיל על נסיבות המקרה הספציפי, קובעת השופטת לוי, כי יש לבטל את הצו הזמני שניתן.

ב"ש 3382/03, בית משפט השלום בת"א, השופטת: ארנה לוי.

בשם המבקשת: עו"ד אילן בומבך.

בשם הועדה המקומית: עו"ד שלומית בן-ציון.