נוחי דנקנר ממשיך לגייס: נייר חדרה תנפיק אג"ח ב-200 מ' ש'

החברות בקבוצת אי.די.בי , אשר בשליטת נוחי דנקנר, ממשיכות לגייס הון באמצעות הנפקות אג"ח. אחרי דסק"ש , אזורים וכלל תעשיות הגיע תורה של נייר חדרה , שמוחזקת בשיעור של 32.6% על ידי כלל תעשיות. נייר חדרה הודיעה היום שבכוונתה לגייס עד 200 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח למשקיעים מוסדיים, במסגרת הנפקה פרטית. אגרות החוב תהיינה צמודות למדד לתקופה ממוצעת (מח"מ) של חמש שנים. פירעון הקרן יהיה ב-7 תשלומים שנתיים החל מ-2007 ועד 2013. האג"ח תישאנה ריבית בשיעור שטרם נקבע על ידי החברה. בעקבות הודעת החברה, הודיעה חברת הדירוג מעלות, שהיא מעניקה לאג"ח שיונפק על ידי נייר חדרה דירוג -AA.

נייר חדרה עוסקת, באמצעות מספר חברות בת, בייצור ושיווק מגוון רחב של מוצרי נייר: נייר כתיבה והדפסה (באמצעות נויזידלר נייר חדרה, שמוחזקת בשיעור של 49.9%), מוצרי נייר ביתיים, מוצרי היגיינה, חיתולים חד פעמיים (באמצעות חוגלה, שמוחזקת בשיעור של 49.9%), מיחזור נייר ופלסטיק (באמצעות אמניר, חברת בת בבעלות מלאה), ייצור חו"ג לתעשיית קרטון גלי (באמצעות חטיבת המחזור, שמוחזקת בבעלות מלאה), צרכי משרד (באמצעות גרפיט, חברת בת בבעלות מלאה) ואריזות שונות (באמצעות כרמל, שמוחזקת בשיעור של 26.3%). בנוסף, עוסקת החברה בפעילות מיחזור בתחום הפסולת המוצקה.

מעלות מעריכה את רמת הסיכון של ענף הנייר המקומי (כולל מוצרי הנייר, לרבות נייר הדפסה, מוצרים לשימוש ביתי ואריזות) כנמוכה מהממוצע וזאת בהתחשב בחסמי הכניסה הגבוהים שנובעים מהצורך בהשקעות גבוהות בציוד, מהצורך במערך שיווק והפצה משוכלל ומזמינות חומרי הגלם. יחד עם זאת, הסיכונים הטמונים בפעילות בענף מקורם בחשיפה לתחרות מיבוא, בתנודתיות במחירי תאית, שמהווה חומר גלם עיקרי בענף, בחשיפות מט"חיות ובפעילות הכלכלית במשק.

במעלות מציינים שתחום החיתולים החד פעמיים מאופיין בחסמי כניסה גבוהים, בעיקר עקב הצורך בהיקפי השקעה גבוהים בהון ראשוני ובמערכת הפצה ושיווק. כמו כן נדרשת יכולת לביצוע שינויים טכנולוגיים מהירים שתואמים להתפתחות העדפות הצרכנים. היקף הצריכה בישראל עומד כיום על כ-500 מיליון חיתולים בשנה. שיעור החדירה עומד על כ-98% ובשנים האחרונות עמד שיעור הגידול בשוק זה בישראל על כ-2% בממוצע לשנה.

חוגלה היא החברה המובילה בענף באמצעות המותגים האגיס וטיטולים (נתח השוק שלה נאמד על ידי החברה בשיעור של 65%-60%) והמתחרה העיקרית שלה היא פרוקטר אנד גמבל, שמחזיקה בנתח שוק שנאמד על ידי החברה בכ-25%, באמצעות המותג פמפרס. בשנים האחרונות קיימת תחרות קשה בין שתי המובילות, אשר הביאה לשחיקת מחירים במוצרים אלו. להערכת מעלות, חלה בשנה האחרונה התייצבות במחירי החיתולים החד פעמיים, כתוצאה מהתייצבות פלחי השוק העיקריים בין שתי המתחרות הגדולות. העובדה שלחברה מספר מותגים, אשר מיועדים לאוכלוסיות שונות, מחזקת, להערכת מעלות, את מעמדה ומיצובה העסקי של החברה.

בנוגע לפעילות נייר חדרה בתחום מוצרי ההיגיינה כותבים במעלות שרמת הסיכון נמוכה אף היא מהממוצע לאור חסמי הכניסה הגבוהים לענף, שנובעים מהצורך בהשקעות הוניות גבוהות. שיעורי הצמיחה בענף גבוהים ומגמה זו צפויה גם בעתיד. היקף צריכת מוצרי הנייר הביתיים בישראל (בשוק הצרכני) עומד על כ-47 אלף טון בשנה. בחמש השנים האחרונות עמד שיעור הגידול בשוק הנייר הביתי בישראל על כ-5% בממוצע בשנה. כ-65% מהיקף המכירות מתבצע ברשתות שיווק ופארמים, כאשר חוגלה היא החברה המובילה והמתחרה העיקרית היא חברת סנו (נתח שוק של כ-28%).

את רמת הסיכון בענף המיחזור מעריכה מעלות כנמוכה מהממוצע לאור מיעוט מתחרים, זמינות תשומות ייצור ושיעורי צמיחה גבוהים ואילו רמת הסיכון בענף האריזות מוערכת כגבוהה מהממוצע לאור ריבוי מתחרים, חסמי כניסה נמוכים ותנודתיות גבוהה בביקוש, שנובעת מהתנודתיות בענפי החקלאות והתעשייה. גם את רמת הסיכון בענף שיווק ציוד משרדי מעריכה מעלות כגבוהה מהממוצע, בשל ריבוי מתחרים וחשיפה גבוהה לפעילות הכלכלית.

* * *

בסיכום כולל, מעריכה מעלות את רמת הסיכון העסקי של החברה כנמוכה מהממוצע לאור פיזור עסקי מטריציוני על פני מספר מדינות (ישראל, טורקיה ומדינות נוספות באירופה) מגוון הענפים בהם פועלת החברה (נייר, חיתולים, היגיינה ומיחזור), מיצובם המוצלח של מוצרי החברה, מובילות שוק בייצור נייר מקומי, ביסוס מותגי החברה בתחום הנייר הלבן לכתיבה ולהדפסה, מגוון המוצרים המיוצרים על ידי החברה והסתברות נמוכה לכניסת גורם בינלאומי נוסף לשוק בתחום החיתולים.

במעלות מציינים שהשותפויות האסטרטגיות בתחומי הפעילות העיקריים של נייר חדרה, עם שותפים מובילים, מאפשרות לה לשפר את מגוון מוצריה ויעילותה התפעולית תוך התבססות על הידע, הניסיון ומערכי השיווק של שותפויות אלו. החברה יישמה תכנית התייעלות רחבה בעיקר ב-N.H.P (נויזידלר נייר חדרה), אשר הובילה למבנה עלויות משופר וסייע לה להתמודד עם ההאטה במשק. כמו כן, מתמקדת N.H.P כיום בנישות ייצור ושיווק ניירות שנחשבים מותגי פרימיום וחשופים פחות לתחרות ויבוא. צעדים אלה הביאו לשיפור עקבי ברווחיות של N.H.P.

כמו כן, מפעל החברה בעפולה אושר על ידי קימברלי קלארק לייצור חיתולי האגיס בישראל והחל מהרבעון השלישי של 2002 החלה החברה לייצר בארץ. אישור זה תורם משמעותית למיצוי פוטנציאל הייצור בישראל וחוסך עלויות ניכרות הכרוכות בייבוא. בנוסף מדגישים במעלות שקיים פוטנציאל עסקי לא קטן בפעילות החיתולים בטורקיה. שיעור החדירה של חיתולים בטורקיה הוא כ-35% בלבד (לעומת כ-98% בארץ) אך היקף הצריכה גבוה פי 3 מישראל, ומכאן ששוק זה יכול להוות מחולל צמיחה עיקרי עבור החברה בעתיד.

כאמור, הסיכונים בפעילות החברה נובעים בעיקר מהתחרותיות בתחום החיתולים החד פעמיים, חשיפה לייבוא בתחום הנייר, חשיפה לפיחות והתייקרות במחירי תשומות מיובאות. לעניין השליטה המשותפת בחברות חוגלה ו-N.H.P, מעריכה מעלות שייתכנו ניגודי אינטרסים בין הבעלים, אך לאור יכולת הניהול והפיקוח של החברה וכן שיתוף הפעולה הטוב עם השותפות, קטן הסיכוי לניגודים אינטרסים שכזה.

במעלות מציינים את איתנותה הנוכחית של החברה כגבוהה מהממוצע, גם לאחר משיכת דיבידנד על ידי בעלי השליטה מתחילת השנה בסכום של 117 מיליון שקל. למרות זאת טוענים במעלות שהמשך מדיניות דיבידנד אגרסיבית תפגע באיתנות החברה (מדיניות החברה היא חלוקת דיבידנד בשיעור של 65% מהרווח הנקי).

במעלות מציינים שגיוס הון ממקורות בנקאיים העלה את שיעור החוב הפיננסי להון של החברה לכ-38.5% בתום הרבעון השלישי, בהשוואה ל-32% בסוף שנת 2002 וכי הנפקת האג"ח המתוכננת בסכום של כ-200 מיליון שקל תעלה את יחס זה לכ-48%. להערכת מעלות, נגישות החברה למקורות מימון טובה אך השתייכותה לקבוצת אי.די.בי, שהינה קבוצת לווים, משפיעה לשלילה על נגישותה למקורות אשראי בנקאיים.