הצרה האמיתית

שכר העבודה מהווה 40% מכלל ההוצאות לבנייה. כאשר השכר מוכפל, ברור שאין מה לדבר על רווחיות. קבלנים חתמו על חוזים במיליארדי שקלים ועשו את התחשיב בהנחה שיהיו להם עובדים בשכר סביר. כל החישובים מתנפצים עתה מול המציאות

זה חודשים שהקבלנים זועקים על המחסור ההולך ומחריף בעובדים זרים. הם אומרים, כי המחסור גורם לפיגור במסירת עבודות, וכתוצאה מכך הם משלמים קנסות למזמיני העבודות ורווחיותם נפגעת.

כל זה נכון, אך ברקע של הדברים יש בעיה אחרת לגמרי שהיא כנראה העיקרית. הירידה החדה במספר העובדים הזרים מביאה למחסור אמיתי בעובדים. הענף אמנם מצטמק, בונים פחות למגורים ובעיקר פחות משרדים ומבני תעשייה, אבל למרות זאת חסרים עובדים. התוצאה היא מה שקורה תמיד במקרה כזה: המחיר - במקרה זה שכר העבודה - עולה.

קבלנים שהתרגלו להעסיק עובדים זרים ב-26-24 שקלים לשעה, נאלצים לשלם 45 שקל לעובד, לרוב ערבי-ישראלי. בכמה מקרים משלמים אפילו 60 שקל לשעה. אבי ארנסון, גדול הקבלנים הפרטיים, מעריך שבשנה הבאה יגיעו התשלומים ל-80 שקל לשעה ויותר. גם קבלנים אחרים שותפים להערכה זו.

שכר העבודה מהווה 40% מכלל ההוצאות לבנייה. כאשר השכר מוכפל, ברור שאין מה לדבר על רווחיות. קבלנים חתמו על חוזים במיליארדי שקלים ועשו את התחשיב בהנחה שיהיו להם עובדים בשכר סביר. כל החישובים מתנפצים עתה מול המציאות.

לשמואל אולפינר היתה היום הצעה לפתרון: הקבלנים יגישו הצעות למכרזים, כנראה לא ממשלתיים אלא פרטיים, אבל ידרשו 1,300 דולר למ"ר במקום 500 דולר למ"ר כיום. הבעיה היא שבשוק מצטמק.